פרטנר אינה מדווחת על המכשירים שנמכרים בהפסד
לצורך הטיפול החשבונאי בחבילה ללקוח שכוללת לצד השירות גם מוצר, יש לבחון תחילה אם באמת קיים מוצר מבחינת הלקוח. רק כשל”מוצר” קיים ערך נפרד בעיני הלקוח מפורקת החבילה לשני רכיבים נפרדים: מוצר שבגינו מוכרת ההכנסה במועד המסירה ושירות שבגינו מוכרת ההכנסה על בסיס מתן השירות ותקופתו. אחרת, התפישה היא שמדובר ברכיב אחד של שירות המסופק באמצעות “מוצר” שהוא נכס של החברה, כמו במקרה של הממירים שמספקת HOT או מתקני המים שמפיצה מי עדן, המהווים רכוש קבוע במאזניהן.
מכשיר הטלפון שמוכרות חברות הסלולר כחלק מחבילה מהווה בדרך כלל מוצר נפרד מהשירות הנלווה אליו, מאחר שהוא ניתן לשימוש עצמאי. באחרונה הודיעו שלוש חברות הסלולר על חתימת הסכמים עם חברת אפל לשיווק האייפון. לפי פרסומים בעיתונות, מדובר בהסכם לשלוש שנים שלפיו מחויבת כל חברה למכור היקף שנתי עצום של כ-80 אלף מכשירים במחיר ללקוח של 200 דולר למכשיר בלבד – על אף שעלותו לחברת הסלולר גבוהה במאות דולרים. בהתאם, היקף הסבסוד השנתי למכשירי האייפון בכל חברה צפוי להסתכם בעשרות מיליוני דולר.
כפי שנכתב בטור זה בעבר, בעקבות המעבר ל-IFRS ברבעון הראשון בחרה פרטנר במדיניות של היוון ההפסד על המכשיר (הסבסוד) כנכס בלתי מוחשי – “עלויות הרכשת לקוח” שמופחתות על פני תקופת ההתקשרות בת האכיפה (18 חודשים). מעבר לדחיית ההכרה בהפסד החשבונאי, המשמעות היא שיפור קבוע ומהותי ב-EBITDA, שלאור נוסחתה מרכיב הסבסוד לא יופיע בה לעולם: לא במועד המכירה (ההפסד מהוון ולכן לא נכלל ברווח התפעולי) ולא בעתיד עם הפחתת הנכס הבלתי מוחשי (ה-EBITDA מנטרלת פחת והפחתות).
בעוד ההיגיון החשבונאי של היוון ההפסד על המכשיר ברור, הסיפור המוזר אצל פרטנר נוגע לכך שהחברה אינה מדווחת על המכשירים שנמכרים בהפסד במסגרת ההכנסות וההוצאות – ככל הנראה בהתאם להיגיון שלפיו התמורה על המכשיר מקטינה את “עלות הרכשת הלקוח” ששולמה ליצרן הסלולר. מסלול עוקף הכנסות זה שקול מבחינה מעשית לדיווח כסוכן של יצרן הסלולר (“דיווח נטו”). יש לציין כי הפגיעה במחזור ההכנסות במקרה זה מפוצה בשיפור של שיעורי הרווחיות, לרבות יחס EBITDA למכירות.
גם סלקום, שעד כה הכירה בהפסד על המכשירים המסובסדים במועד מסירתם, לא נשארה חייבת ושינתה ברבעון השני את מדיניותה, כדי להוון את ההפסד על המכשיר. עם זאת, בשונה מפרטנר סלקום ממשיכה לכלול בדו”ח רווח והפסד את מחזור ההכנסות וההוצאות בגין אותם מכשירים (“דיווח ברוטו”). כפועל יוצא, מחזור ההכנסות השנתי של סלקום, רק בגין האייפון, צפוי להיות גבוה מזה של פרטנר בעשרות מיליוני שקלים בעוד שיעור הרווחיות יהיה נמוך יותר.
אי הכללת המכשיר המסובסד במחזור ההכנסות יוצרת עיוותים דיווחיים, במיוחד כשהסבסוד נובע מאסטרגיה עסקית. די שהמכשיר יימכר ברווח של שקל אחד כדי שיופיע במחזור באופן מלא, ובכך יש כדי לסתור את קונספציית הסבסוד שלפיה אין משמעות למחיר המכשיר. הקושי להבין את העדר הדיווח על המחזור קיים גם באייפון – לאור סיכון המלאי האדיר שבו נושאת חברת הסלולר ומידת המחויבות שלה כלפי הלקוחות.