מה מתרחש מאחורי הקלעים של דירוגי השכר?

בגלל תקופת הכנתם הארוכה, מתפרסמים הדו”חות הכספיים השנתיים רק במארס – אף שהם מציגים את המצב הכספי לתום השנה שחלפה.

בכדי לנצל פער זמן זה בשיפור מדידת הנכסים וההתחייבות, דורשת החשבונאות לתת ביטוי למידע חדש שמתקבל בו כל עוד הוא שופך אור על מצב הדברים ליום המאזן, למשל במקרה של התבררות תביעה. מנגד, כשמדובר במידע שמייצג אירוע כלכלי נפרד הוא יקבל ביטוי רק בתקופה הבאה.

ניתן להבין היטב הבחנה זו דרך שתי דוגמאות מנוגדות בנושא ירידות ערך נכסים מתוך הדו”חות האחרונים. הדוגמה הראשונה היא קסטרו, שהשתמשה במידע שנגזר מהסכם למכירת הפעילות המפסידה בגרמניה בסוף פברואר השנה, לאחר שבתום 2010 הסמיך לכך הדירקטוריון את ההנהלה. כפועל יוצא, הכירה קסטרו בהפסד מירידת ערך של כ-22 מיליון שקל בגין הרכוש הקבוע ונכסים בלתי מוחשיים של קסטרו גרמניה, ובהפסד בגין ירידת ערך המלאי בחנויות בגרמניה ובגין חוזים מכבידים לרכישת מלאי, בסך של כ-4 מיליון שקל.

דוגמה הפוכה היא אמפל, שמחזיקה ב-16.8% מ-EMG המצרית, שיש לה זכויות לאספקת גז טבעי לישראל. החברה התעלמה מהאירועים כבדי המשקל שהתרחשו במצרים בינואר השנה – לאחר תאריך המאזן – והובילו להפסקה של יותר מחודש באספקת הגז לישראל כתוצאה מפיצוץ.

ההשקעה ב-EMG רשומה במאזן אמפל, שמיישמת את ה-US.GAAP על כ-361 מיליון דולר ונמדדת לפי עלות מאחר שמדובר בהשקעה בחברה פרטית. אך נראה כי גם לו היתה אמפל מיישמת את ה-IFRS, ולכן מודדת את השקעתה לפי שווי הוגן כנכס פיננסי זמין למכירה, הרי שהערכת שווי ליום המאזן לא היתה בהכרח משקללת אירוע כה מפתיע, בדיוק כמו שמחיר השוק של EMG לתום 2010, אם היה כזה, לא היה מושפע. אמפל מדווחת כי תבחן ברבעון הראשון את המצב כדי לקבוע אם נדרשים שינויים בדו”חות הכספיים בקשר להשקעה ב-EMG.

מאחורי הקלעים של הדו”חות השנתיים האחרונים היתה להבחנה בין סוגי אירועים לאחר תאריך המאזן השפעה מכרעת על צמרת דירוג השכר. מצד אחד, נמצא יורם טורבוביץ’, יו”ר דלק אנרגיה הפורש – שניצב במקום השני בדירוג השכר הארצי לאור הטבת שכר של 24.5 מיליון שקל בגין תשלום מבוסס מניות, אף שליום אישור הדו”חות כבר צפוי שלא יהיה זכאי לה. כזכור, לטורבוביץ’, שמונה ב-2010, אושרה חבילת יחידות פאנטום בת ארבע מנות, ששוויה ההוגן הכולל הסתכם בתום 2010 בכ-67 מיליון שקל.

אף שדיווחה בדו”חות על הפסקת הכהונה הצפויה של טורבוביץ’, הציגה דלק את הוצאות השכר ל-2010 בהנחת המשך עבודתו, לאור התפישה, ככל הנראה, כי זה היה מצב הדברים בתום 2010. כידוע, מבחינה חשבונאית, בהענקה במנות בדרך כלל סופגת השנה הראשונה חלק ניכר מההטבה בכללותה מאחר שכל מנה נפרסת בנפרד על פני תקופת הבשלתה.

המשמעות של הצגת הדברים כך היא שברבעון הראשון תכיר דלק בגין העזיבה המפתיעה בהכנסה של כ-15.5 מיליון שקל, שתוצג כקיטון הוצאות השכר בגובה ההפרש שבין הוצאות השכר שהוכרו ב-2010 לבין פיצויי הפרישה של טורבוביץ’, שמוערכים ב-9 מיליון שקל בלבד בהתבסס על המנה הראשונה.

מהצד השני נמצא חיים כצמן, יו”ר ובעל השליטה בגזית גלוב, שוויתר במארס 2011 על מלוא המענק שלו הוא זכאי בגין 2010 על פי הסכם ההעסקה, כ-59 מיליון שקל. באופן תמוה הכירה גזית בוויתור כבר ליום המאזן כקרן הון מבעל שליטה, אף שהון מוכר בחשבונאות רק על בסיס ודאות מלאה. טיפול חשבונאי זה הוביל גם לכך שהסכום לא נכלל בטבלת מקבלי השכר הגבוה ביותר של גזית ובעקבות כך אף “ניצל” כצמן מהמקום הראשון בדירוג השכר הארצי. יש לציין כי בסאמיט, למשל, שבעל השליטה בה, זהר לוי, מככב במקום הראשון בדירוג השכר הארצי, טופל חשבונאית ויתור דומה במהותו, אמנם חלקי, כאירוע של הרבעון הראשון.