פרק שלושים ושבע – מכשירים פיננסיים: הכרה וסיווג

1. רקע 
1.1. התפתחות התקינה הבינלאומית לגבי מכשירים פיננסיים
1.2. רקע להוראות ההגדרה, ההכרה והסיווג של התקן
2. הגדרות הקשורות למכשירים פיננסיים  
2.1. כללי
2.2. הגדרת מכשיר פיננסי
2.3. הגדרת נכס פיננסי
2.5. הגדרת מכשיר הוני
2.6. הגדרת נגזר
2.6.1. כללי
2.6.2. מכשירים נגזרים אשר אינם נמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד
2.6.3. רכיבי ההגדרה
2.6.4. מאפיין ראשון – קיומו של בסיס
2.6.5. מאפיין שני – השקעה ראשונית נטו נמוכה
2.6.6. מאפיין שלישי – סילוק במועד עתידי
2.6.7. חוזה לרכישה או למכירה עתידית
2.6.8. צירוף של מספר מכשירים בלתי נגזרים לכדי מכשיר נגזר בודד
2.6.9. דוגמאות לנגזרים
2.7. הגדרת נגזר משובץ
3. תחולה 
3.1. כללי
3.2. חריגים לתחולה
3.2.1. כללי
3.2.2. זכויות בחברות בנות, חברות כלולות ועסקאות משותפות
3.2.3. זכויות ומחויבויות הנובעות מחכירות
3.2.4. זכויות ומחויבויות הנובעות מתוכניות הטבה לעובדים
3.2.5. מכשירים הוניים מנקודת מבטה של הישות המדווחת
3.2.6. זכויות ומחויבויות הנובעות מחוזה ביטוח
3.2.7. חוזי אקדמה לצירוף עסקים עתידי
3.2.8. עסקאות תשלום מבוסס מניות
3.2.9. זכויות לשיפוי בגין הפרשות
3.2.10. זכויות ומחויבויות שבתחולת תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 15
3.2.11. חוזי ערבות פיננסית
3.2.12. מחויבויות למתן הלוואות
3.2.13. חוזים לרכישה או למכירה של פריט לא פיננסי
4. הכרה 
4.1. עיקרון מנחה
4.2. דוגמאות ליישום העיקרון המנחה
3.4. רכישה של נכס פיננסי בדרך רגילה
4.3.1. כללי
4.3.2. רכישה או מכירה בדרך הרגילה, מהי?
4.3.3. שיטות ההכרה האפשריות
5. סיווג נכסים פיננסיים 
5.1. רקע
5.2. מודל הסיווג של התקן לנכסים פיננסיים
5.2.1. כללי
5.2.2. סוגי הקבוצות של מכשירים פיננסיים
5.2.3. שיקולים פרקטיים בעת סיווג של נכסים פיננסיים
5.2.4. תרשים זרימה להמחשת מודל הסיווג הכללי לנכסים פיננסיים
5.2.5. תרשים להמחשה – מודל הסיווג של נכסים פיננסיים, מפולח לפי סוגי השקעות
5.3. סיווג השקעה במכשיר הוני
5.3.1. כללי
5.3.2. ייעוד השקעה במכשיר הוני לשווי הוגן דרך רווח כולל אחר
5.3.3. תנאי ראשון – הנכס הפיננסי מהווה מכשיר הוני של ישות אחרת
5.3.4. תנאי שני – ההשקעה אינה מוחזקת למסחר
5.3.5. תנאי שלישי – הבחירה נעשתה במועד ההכרה לראשונה
5.3.6. תנאי רביעי – לא מדובר על תמורה מותנית בצירוף עסקים
5.3.7. הבחירה אינה ניתנת לביטול (irrevocable)
5.3.8. הרמה שבה נעשית הבחירה
5.3.9. מטרות בביצוע הייעוד
5.4. סיווג השקעות במכשירי חוב
5.5. מטרת המודל העסקי
5.5.1. עיקרון מנחה
5.5.2. הרמה שבה נעשית בחינת מטרת המודל העסקי
5.5.3. מהם הגורמים שעשויים להיות רלוונטיים בעת ניתוח מטרת המודל העסקי?
5.5.4. מודל עסקי שמטרתו היא החזקת הנכסים הפיננסיים על מנת לגבות את תזרימי המזומנים החוזיים שלהם
5.5.5. מודל עסקי שמטרתו מושגת הן באמצעות גביית תזרימי המזומנים החוזיים  של נכסים פיננסיים והן באמצעות מכירה של נכסים פיננסיים
5.5.6. מודל עסקי אחר
5.5.7. ההשלכה של מכירות בפורטפוליו על קביעת מטרת המודל העסקי
5.5.8. סוגיות נוספות לעניין קביעת מטרת המודל העסקי
5.6. תנאי ‘הקרן והריבית’ (SPPI)
5.6.1. כללי
5.6.2. המשמעות של ‘קרן’ ו-‘ריבית’ לעניין תנאי ה-SPPI
5.6.3. עיקרון מנחה
5.6.4. מאפיינים חוזיים בלתי מציאותיים לעומת מאפיינים חוזיים בעלי הסתברות נמוכה
5.6.5. מאפיינים זניחים במסגרת תזרים המזומנים החוזי של המכשיר
5.6.6. אירועי ‘טריגר’, המרה כפויה, מחיקה או דחייה מובנית
5.6.7. הלוואות בעלים
5.6.8. חשיפה מטבעית
5.6.9. הצמדה אינפלציונית
5.6.10. ריבית שלילית
5.6.11. השקעה במכשירים נגזרים ובמכשירים המאופיינים במינוף
5.6.12. מנגנוני ריבית עוגן משתנה
5.6.13. ריבית המבוססת על קביעה רגולטורית
5.6.14. תנאים חוזיים המאפשרים פדיון מוקדם של המכשיר
5.6.15. תנאים חוזיים המאפשרים ביצוע הארכה למועד הפירעון של המכשיר
5.6.16. השקעה במכשירים צמיתים
5.6.17. מכשירים הנושאים תשלומי ריבית הנגזרים מפרמטרים תפעוליים או פיננסיים של החייב
5.6.18. השקעה באגרות חוב להמרה
5.6.19. מכשירים ללא זכות חזרה ללווה
5.6.20. השקעה במכשירים נחותים
5.6.21. השקעה במכשירים צמודים לפי חוזה
5.7. סיווג מחדש של נכסים פיננסיים
5.7.1. כללי
5.7.2. מהו שינוי במודל העסקי?
5.7.3. דוגמאות לשינויים במודל עסקי
5.7.4. מה לא נחשב כשינוי במודל עסקי?
5.7.5. העיתוי בו מתבצע הסיווג מחדש
5.7.6. מצבים אחרים אשר אינם נחשבים כשינוי סיווג
5.8. סיווג השקעה במכשירים נגזרים ובתמורה מותנית בצירוף עסקים
6. סיווג התחייבויות פיננסיות 
6.1. רקע
6.2. התחייבויות פיננסיות שלא נמדדות לפי עלות מופחתת
6.2.1. כללי
6.2.2. התחייבויות פיננסיות מוחזקות למסחר
6.3. סיווג מחדש של התחייבויות פיננסיות
6.4. ייעוד של נכס פיננסי או התחייבות פיננסית לשווי הוגן דרך רווח או הפסד
6.4.1. כללי
6.4.2. ייעוד הנעשה עקב חוסר הקבלה חשבונאית
6.4.3. ייעוד של התחייבויות פיננסיות שהן חלק מקבוצה המוערכת והמנוהלת לפי שווי הוגן
6.4.4. ייעוד התחייבויות פיננסיות המכילות נגזר משובץ
7. הפרדה של נגזרים משובצים 
7.1. עיקרון מנחה
7.2. אי יכולת לאמוד באופן מהימן את השווי ההוגן של הנגזר המשובץ
7.3. הפרדת נגזר משובץ מהחוזה המארח
7.3.1. תנאים שבהם יש להפריד את הנגזר המשובץ מהחוזה המארח
7.3.2. מכשיר נפרד עם תנאים זהים לנגזר המשובץ היה מקיים את ההגדרה של נגזר
7.3.3. החוזה המעורב אינו נמדד בשווי הוגן דרך רווח או הפסד
7.4. הקביעה האם הסיכונים והמאפיינים הכלכליים של הנגזר המשובץ אינם קשורים באופן הדוק לאלו של החוזה המארח
7.4.1. כללי
7.4.2. דוגמאות למקרים בהם הסיכונים והמאפיינים הכלכליים של נגזר משובץ אינם קשורים באופן הדוק לאלו של החוזה המארח
7.4.3. דוגמאות למקרים בהם הסיכונים והמאפיינים הכלכליים של נגזר משובץ קשורים באופן הדוק לסיכונים ולמאפיינים הכלכליים של החוזה המארח
7.4.4. שיקולים נוספים לגבי מנגנוני הצמדה ותמחור בחוזים מארחים לא פיננסיים
7.5. זכויות ביטול של חוזה
7.6. הערכה מחדש של הצורך להפריד נגזר משובץ
7.7. אופן ההפרדה של נגזר משובץ או של נגזרים משובצים מהחוזה המארח