שינוי קטן יפגע משמעותית בחברת החשמל

תקנה חשבונאית חדשה תכווץ את הונה העצמי של החברה ב-10%

שינויים בתקינה החשבונאית נכנסים לתוקף מחייב בדרך כלל לפחות שנה ממועד פרסומם, כדי לאפשר לחברות היערכות מוקדמת לקראת היישום. כללי ה-IFRS דורשים מהחברות לכלול בדו”חות הכספיים שמתפרסמים בפער זמן זה גילוי כמותי להשפעה הצפויה של השינוי על הדו”חות, אלא אם כן הדבר אינו מעשי.

מדובר בדרישה חשובה ביותר, שהרי לעתים לשינויים אלה יכולה להיות השפעה מהותית על המצב הכספי המשתקף מהדו”חות ועל יחסים פיננסיים שונים, לרבות עמידה בקובננטים ועל ההתנהלות הריאלית של החברות.

שינוי מעניין שייכנס לתוקף בתחילת 2013 נוגע לביטול האפשרות לדחות את ההכרה ברווחים והפסדים אקטואריים הנוצרים כתוצאה ממדידת ההתחייבויות לפיצויים ולפנסיה הנכללות בדו”חות.

רווחים והפסדים אקטואריים מייצגים את השינויים בהתחייבות שנובעים משינויים באומדנים הפיננסיים והדמוגרפיים, כמו שיעור תמותה ופרישה, עליות שכר וריבית להיוון. כך למשל, כשמתהווים הפסדים בקופה המוחזקת לצורך תשלום הפנסיה או הפיצויים, או כתוצאה מגידול בשיעור העלייה הצפוי בשכר, הם נכללים במסגרת ההפסדים האקטואריים.

עד כה איפשר ה-IFRS שלא להכיר מיד ברווחים והפסדים אקטואריים, אלא להחליק אותם קדימה באופן הדרגתי ומתון, על פני תקופת העבודה הנותרת של העובדים, במנגנון שמכונה לעיתים שיטת הרצועה. הבעיה היא שהדחייה התבצעה באמצעות הערך המאזני של ההתחייבות לעובדים, כך שהתחייבות במאזן לא הציגה את המחויבות האמיתית כלפי העובדים.

בעקבות השינוי, כל הרווחים וההפסדים האקטואריים יוכרו ישירות כנגד ההון באופן מיידי עם היווצרותם (רווח כולל אחר), ולא ייכללו בדו”ח רווח והפסד לעולם. השינוי אמנם משפר את אופן הצגת ההתחייבות, אך עדיין לא פותר את הבעיה הקונצפטואלית הקיימת באי הכללת רווחים והפסדים מסוימים בדו”ח רווח והפסד.

הפסדים גדולים נערמו בתוך שנה

העמדה הכללית של ה-IFRS, שלפיה רווחים והפסדים יכולים לדלג לצמיתות על דוח רווח והפסד אינה מקובלת בארה”ב. במקרה זה לדוגמה, האמריקאים דוחים את כל הרווחים וההפסדים האקטואריים להון, ומפשירים אותם בעתיד הדרגתית לדוח רווח והפסד. ניתן לראות זאת למשל בבואינג, שזקפה להון (רווח כולל אחר) ב-2011, שבה הרווח הנקי שלה הסתכם ב-4 מיליארד דולר, סכום של 2.7 מיליארד דולר לפני מס בגין הפסדים אקטואריים.

ביטול מנגנון הדחייה הוא מהותי ביותר עבור חברת החשמל, וצפוי לפגוע בהון העצמי ובמבנה המאזן, על כל המשתמע מכך. לחברת החשמל יתרת הפסדים נדחים של כ-2 מיליארד שקל לתום הרבעון הראשון של 2012. היא כוללת בעיקר הפסדים אקטואריים אך גם עלות שנדחתה בגין שירותי עבר. חברת החשמל הציגה בתום הרבעון הראשון נכס נטו בגובה 3.8 מיליארד שקל שמייצג את ההפרש בין נכסי התוכנית, ששוויים מסתכם ב-21.6 מיליארד שקל, לבין הערך הנוכחי של המחויבות לפנסיה שמגיעה לכ-20 מיליארד שקל, בתוספת יתרת ההפסדים הנדחים.

התופעה המעניינת בחברת החשמל, היא שכל ההפסדים הנדחים הם תוצר של השנה האחרונה. כך למשל, גידול בגובה 320 מיליון שקל בהפסדים האקטואריים נבע כתוצאה מהמעבר של חברת החשמל ברבעון השלישי של 2011 משימוש במקור ציטוטי הריבית מחברת “שערי ריבית” לחברת “מרווח הוגן”. מבלי להיכנס למהות השינוי שמתייחס לריבית חסרת סיכון, הרי שכל הגידול במחויבות כתוצאה משינוי וקטור הריביות, נדחה במסגרת המנגנון של הפסדים אקטואריים – ולכן לא השפיע עד כה מעשית על הדו”חות הכספיים.

 

מרכיב נוסף של הגידול נבע מהרבעון הראשון של 2012, כתוצאה מחתימת ההסכם בדבר שינוי מנגנון עדכון הגמלאות בהסדר הפנסיה התקציבית להצמדה למדד. ההסכם הוביל לגידול המחויבות האקטוארית ברבעון ב-2.8 מיליארד שקל שמכונה עלות שירות עבר. מתוך עלות זו דחתה החברה 750 מיליון שקל, שמתייחס לאותם עובדים פעילים שזכאים להצמדה אבל לא הגיעו לגיל או הוותק המספיק לפנסיה. זאת, מתוך תפישה כי הזכאות של העובדים בגינו טרם הבשילה במלואה.

חברת החשמל מדווחת כי עלות זו תיפרס על פני תקופת עבודה ממוצעת של 86 חודשים. עם זאת, חשוב להדגיש כי בהתאם לשינוי האמור בתקינה, שייכנס לתוקף בתחילת 2013, לא ניתן יהיה לדחות את ההכרה גם במרכיב זה.

ניתן להיווכח כי בעקבות עדכון המחויבות בדו”חות הרבעון הראשון, עודף ההפקדות בקופה ירד, שהרי לצורך ההפקדות ההצמדה למדד כבר הובאה בחשבון. עם זאת, נכון לתום הרבעון הראשון, לחברת החשמל עדיין יש עודף הפקדות של 1.6 מיליארד שקל. הוא נובע ככל הנראה עדיין מהבדלים במדידת ההתחייבות בדו”חות הכספיים בהתאם ל-IFRS, לעומת מדידת ההתחייבות בקופה בהתאם לכללי החישוב של משרד האוצר שלפיה מתבצעות ההפקדות.

לפי ה-IFRS ההון העצמי נמוך הרבה יותר

חברת החשמל אינה מציינת את ההשפעה הכמותית הצפויה, או לפחות חלקים עיקריים ממנה, של השינוי בטיפול בהפסדים האקטואריים הנדחים וכן בעלות שירות העבר שנדחתה, בנימוק מוזר שלפיו אין ביכולתה להעריך בשלב זה את השפעת השינוי.

אם נתבסס על הנתון לעיל, המשמעות היא שבניכוי מס מדובר הפחתה של כ-10% מההון העצמי של חברת החשמל, שמגיע בתום הרבעון הראשון בהתאם לתקנות החברות הממשלתיות לפחות מ-16 מיליארד שקל. יתרה מכך, מאחר שהדיווח של חברת החשמל כי ההון שלה לתום הרבעון לפי ה-IFRS הוא 10.5 מיליארד שקל בין היתר כתוצאה מביטול ההתאמה המגוחכת לאינפלציה, הרי שההשפעה השלילית הפוטנציאלית האמיתית היא 14%. מידע שלילי מהותי זה מקבל משנה תוקף אם נביא בחשבון את המצב הפיננסי של חברת החשמל, ואת העובדה שהיא נמצאת בתהליך גיוס.

החברות בישראל לא מעניקות תשומת לב מספקת לגילוי החשוב על ההשפעה הכמותית הצפויה של תקנים חדשים, למרות שלרוב השגת הנתונים אינה כה קשה. מעבר לכך שמתבקש מבחינה ניהולית לבצע סימולציות מבעוד מועד של ההשפעה הצפויה. אנו רואים זאת כיום גם לגבי ביטול שיטת האיחוד היחסי החל בתחילת 2013, שצפוי להשפיע באופן דרמטי על מבנה הדו”חות הכספיים והיחסים הפיננסיים הנגזרים מהם. גם במקרה זה, הנתונים הכמותיים זמינים במאמץ לא משמעותי, אך משום מה חברות רבות הסתפקו בדו”חות האחרונים בגילוי גנרי שלפיו הן בוחנות את ההשפעה.