תרופת פלא – ו-800 מיליון דולר בסימן שאלה: כך ניפחה פריגו את הכנסותיה

פריגו רכשה זכות לקבלת תמלוגים מתרופת הטייסברי, שאינה בבעלותה, ורשמה את התקבולים כהכנסות – אף שאלה לא הופקו על ידיה ■ המשמעות: יותר מ-800 מיליון דולר – כמעט מחצית מהרווח נון־גאפ של פריגו בשלוש השנים האחרונות – עומדים בסימן שאלה גדול

 (30,810 -0.45%הודיעה בשבוע שעבר כי היא דוחה את פרסום דו”חותיה ל–2016, על רקע בחינה מחדש של אופן רישום ההכנסות בגין חלקה בתקבולי תרופת הטייסברי (Tysabri) לטיפול בטרשת נפוצה, שמתחרה בקופקסון של טבע. הזכויות בתקבולי הטייסברי נרכשו במסגרת רכישת חברת התרופות אלן (Elan) בסוף 2013, שבוצעה גם מתוך כוונה ליהנות מהטבות במבנה המס.

באפריל 2013, ערב רכישתה בידי פריגו, אלן הספיקה למכור את מלוא הזכויות והבעלות שלה בתרופת הטייסברי, לשותפתה בהחזקה באותה תרופה (50%), חברת הביוטק האמריקאית הגדולה ביוג’ן (Biogen). אלן מכרה לביוג’ן את אחזקתה בטייסברי, שהיתה נכס עיקרי שלה, בכ–3.2 מיליארד דולר במזומן והתחייבות נוספת לתשלומים מותני מכירות שבין 12% ל–25%, תוך תלות בגובה המכירות.

מבחינה חשבונאית, כשמדובר ברכישה המהווה צירוף עסקים — רכישה של עסק ולא של נכס — תמורה מותנית נדרשת להירשם כבר במועד הרכישה לפי שווי הוגן כהתחייבות פיננסית. תמונת הראי מצד המוכר העסק היא רישום התמורה המותנית לפי שוויה ההוגן כנכס פיננסי. עם זאת, בתקינה החשבונאית אין התייחסות מפורשת לטיפול בתמורה מותנית של נכס בודד, כמו תרופה, והגישה הרווחת, שאף יושמה במקרה זה, היא לא לרשום את התמורה המותנית במועד הרכישה, להבדיל מהתמורה במזומן, הן מצד המוכר והן מצד הרוכש — אלא רק עם התהוותה.

כללי ההכרה בנכסים והתחייבויות פיננסיים בחשבונאות מכפיפים עצמם לכללי הכרה בהכנסה, מתוך רצון של התקינה החשבונאית לא להתערב בכללי הכרה בהכנסה ולהוביל, למשל, להקדמת רישום של הכנסות. כך, למשל, לפי התקינה העולמית החדשה בנוגע להכרה בהכנסה, רישום הכנסות מותנות מחייב תחזית של צפוי (Probable) בתקינת ה–USGAAP וצפוי ברמה גבוהה (Highly Probable) ב–IFRS, שלא יתרחש היפוך משמעותי של ההכנסה שהוכרה, כשהאומדן הראשוני של ההכנסה מהתמלוגים יעודכן על פני הזמן.

כמתואר

ביוג’ן, שהתייחסה לרכישת הטייסברי כרכישת נכס ולא כצירוף עסקים, הכירה בנכס בלתי־מוחשי בספריה בגין רכישת מחצית הזכויות בתרופה בסך של כ–3.2 מיליארד דולר, שמופחת על פני 17 שנה. כפועל יוצא, ביוג’ן רושמת מצד אחד את מלוא ההכנסות ממכירות התרופה, ומצד שני רושמת את התשלומים בגין התמורה המותנית כהוצאה שוטפת, לצד הוצאות הפחת של הנכס הלא־מוחשי.

פריגו, שכחלק מרכישת אלן רכשה את זרם התקבולים של התמורה המותנית הזאת, ייחסה את עיקר עלות הרכישה, 5.8 מיליארד דולר, לנכס בלתי־מוחשי (Distribution and license agreements). המשמעות של הייחוס האמור, שנעשה במסגרת הליך חשבונאי המכונה הקצאת תמורת רכישה (Purchase Price Allocation), היא מדידה מחדש של הזכות לקבלת תמורה מותנית, שהיוותה חלק עיקרי מתוך הנכס הלא מוחשי, והכרה בה לפי שווי הוגן.

כך זה נראה דרך המשקפיים של הרוכש

ניתוח חשבונאי תכליתי של זרם התקבולים מהכנסות הטייסברי שרכשה פריגו, מלמד כי מדובר במהות בנכס פיננסי — גם אם זה לא הוכר קודם לכן בדו”חות הכספיים של אלן, לאור כללי הכרה בהכנסה שאימצה. הסיבה לכך היא שצירוף עסקים מהווה למעשה רכישה של כלל הנכסים וההתחייבויות על בסיס השווי ההוגן שלהם, כשנקודת הראות של הרוכש היא כלכלית ולא צריכה להיות מושפעת מהמדיניות החשבונאית שיושמה על ידי הנרכש קודם לרכישה, לרבות בהיבט של הכרה בהכנסה.

כך, למשל, התחייבויות בגין הכנסות מראש בגין מוצר שכבר סופק, שלא נרשמה עדיין כהכנסה כתוצאה מאי־עמידה בדרישות חשבונאיות מסוימות, כמו אישור קבלה מהלקוח, נמדדות במאזן הרוכש לפי שוויין ההוגן במועד צירוף העסקים, שלעתים קרובות הוא אפסי. המשמעות היא שההכנסה לא תוכר בעתיד מנקודת הראות של הרוכש, גם כשתירשם בדו”חות הנרכש עם קבלת האישור מהלקוח.

ניתן להמחיש את ההשלכה על מקרה פריגו באמצעות הדוגמה הפשטנית הבאה: נניח שחברה ב’ מוסרת ללקוח תוכנה שמחירה 100 שקל, על בסיס חוזה ביניהם — כשרישום ההכנסה מתעכב מבחינה חשבונאית לאור אי־ודאות לגבי הגבייה. נניח שהשווי ההוגן של חוב הלקוח הוא 40 שקל. בהסתכלות גסה, ובהתעלם מהיבטי מס והשפעות נלוות נוספות, בהנחה שעסקה זו היא כל מה שקיים בחברה ב’ — הרי שחברה א’ תשלם עבור מלוא המניות של חברה ב’ 40 שקל. בדו”חות הכספיים חברה א’ תייחס את מלוא עלות הרכישה לחוב לקוח (נכס פיננסי), שיופיע במאזנה אף שהוא כלל לא רשום בדו”חות של חברה ב’. כפועל יוצא, גביית הנכס הזה בעתיד לא תירשם כהכנסה בדו”חות של חברה א’, להבדיל מהרישום בחברה ב’.

המשמעות היא שרכישת זכות לקבל תמלוגים מנקודת הראות של הרוכש היא נכס פיננסי — כלומר, נכס פאסיבי במהותו. ניתן לדמות זאת להלוואה שנרכשה — כך שההחזרים בגינה מקטינים את ההלוואה ולא נרשמים כהכנסות מעבר למרכיב הריבית. ניתן לראות זאת גם כך: הכנסה מוכרת בחשבונאות כשקיימת עמידה במחויבות ביצוע מסוימת, כמו מתן שירות או העברת סחורות — מה שלא מתקיים במקרה זה מבחינת הרוכש. כל קביעה אחרת היא מסוכנת ועלולה להוביל לניפוח מלאכותי ואינסופי של מחזור ההכנסות.

פקטורינג של תמלוגים

להבדיל ממצב שבו פריגו היתה רוכשת טכנולוגיה או פטנט, ואז היה מדובר מבחינתה בנכס בלתי־מוחשי, במקרה זה ביוג’ן היא זו ששולטת בתרופה, כשפריגו רכשה הסכמי תמלוגים שאין לה מחויבות ביצוע בגינם. בהקשר זה, נהוג בעולם אף להשוות עסקות של מכירת זכויות בתמלוגים עתידיים מתרופות, לעסקות פקטורינג לקוחות — מה שמלמד גם על ההתייחסות העסקית לכך כנכס פיננסי.

למרות האמור, פריגו לא טיפלה בנכס כפיננסי, אלא כנכס לא מוחשי, והפחיתה אותו על פני 20 שנה. כתוצאה מכך, פריגו רשמה את התקבולים, שמהווים לכאורה ברובם החזר קרן של נכס פיננסי לכאורה, כהכנסות.

מה שמעצים עוד יותר את הבעיה הוא שבדיווחי הנון־גאפ שלה, פריגו ניטרלה את הוצאות הפחת של הנכס הלא מוחשי שרשמה. חישוב פשוט מלמד כי ככל שרישום ההכנסות היה אכן מוטעה, הרי שבמשך שלוש שנים שורת ההכנסות של פריגו “נופחה” בכמעט מיליארד דולר, והרווח הנקי גאפ ונון־גאפ “נופח” ב–109 מיליון דולר וב–807 מיליון דולר (נטו ממס), בהתאמה. כדי לקבל פרופורציות, הרי שמדובר בממוצע ביותר מ–40% מהרווח נון־גאפ השנתי שלה בשלוש השנים האחרונות.

פריגו מנמקת את הבדיקה שהיא מבצעת לגבי הטיפול החשבונאי שיישמה עד כה במחשבות שעלו לה בעקבות היערכותה ליישום התקן החדש בנוגע להכרה בהכנסה, שייכנס לתוקף בתחילת 2018. מה שהוביל את פריגו לבחינה המחודשת היא גם עסקת מכירת הזכות לתקבולים המותנים שעליה הודיעה בסוף פברואר 2017 לחברת רויאלטי פארמה, תמורת 2.2 מיליארד דולר במזומן ועוד עד כ–0.65 מיליארד דולר המותנים בעמידה ביעדי מכירות.

כתוצאה מהעסקה, פריגו כבר הודיעה כי תכיר בין השאר בהפסד מירידת ערך של הנכס הבלתי־מוחשי בסך של כ–2.6 מיליארד דולר. הפסד עצום זה שנבע בחלקו מהשפעת שער החליפין ומכישלון הניסוי לטיפול בשלב המתקדם של המחלה בשלהי 2015, תרם כנראה לערעור היסודות של הטיפול החשבונאי שיושם עד כה.

בחזרה להצעת מיילן

בלי להיכנס לשאלה של בדיקת ירידת הערך של הנכס הלא מוחשי שנרשם בדו”חות הקודמים, הדו”חות הכספיים של פריגו שבעקבות העיכוב אמורים להתפרסם בשבוע הבא, ככל שיאמצו את הניתוח החשבונאי התכליתי — כנראה יכללו בשורות שליליות מאוד למשקיעים. מחיר המניה אמנם ירד כבר בכ–10% בעקבות ההודעה על הדחייה בפרסום הדו”חות, שלוותה בהתפטרות של סמנכ”לית הכספים, אבל בהחלט ייתכן שהוא לא משקף את מלוא ההשלכות. אף שתזרים המזומנים אינו מושפע מטיפול חשבונאי זה או אחר, לא ניתן להתעלם מהחשיבות הרבה של דיווח על רווחיות לשוק ההון מבחינת תמחור המניה.

לאור מאבקי השליטה בפריגו בשנה האחרונה, תיקון טעות כה דרמטי עשוי להעלות בדיעבד אף חשש שלדיווחי הרווחיות של החברה היו השלכות גם על דחיית ההצעה של מיילן לרכישת השליטה בה בסוף 2015 במחיר גבוה כמעט פי שלושה משוויה כיום. בכל מקרה, מדובר בתיקון טעות פוטנציאלי אדיר שיכול לזעזע את פריגו, שנמצאת גם כך בעין הסערה בשנה האחרונה, וסובלת מפגיעה מתמשכת באמון של שוק ההון.