IAS 7 – דוח על תזרימי מזומנים

בהתאם למסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים והצגתם מטרת הדוחות הכספיים היא לספק למשתמשים השונים בדוחות הכספיים מידע אשר יהא שימושי בקבלת החלטות כלכליות. הישויות העיסקיות נדרשות למזומנים לצורך ניהול הפעילות השוטפת שלהן, החזר התחייבויות שנטלו על עצמן וכן בכדי לספק תשואה למשקיעים בהן. המידע על תזרימי המזומנים מספק למשתמשים השונים בדוחות הכספיים בסיס להערכת היכולת של הישות המדווחת להפיק מזומנים בעתיד, לרבות העיתוי ומידת הוודאות של הפקה זו וכן בסיס להערכת הצרכים של הישות המדווחת בניצול תזרימי מזומנים אלו. כפועל יוצא, החליטו מוסדות התקינה החשבונאית בעולם לדרוש את הכללתו של דוח על תזרימי מזומנים. דרישה זו הינה חדשה יחסית שתחילתה באמצע שנות ה- 80 של המאה האחרונה, ומקורה, בין היתר, בלחצים שהופעלו על מוסדות התקינה החשבונאית מצד הרשויות לניירות ערך שראו במידע הניתן בדוח זה חיוני הן למשקיעים במניות והן למשקיעים באגרות חוב.

מעצם טבעו הדוח על תזרימי המזומנים הינו דוח חריג בתוך מכלול הדוחות הכספיים מאחר ובהתאם להגדרתו הוא נערך על בסיס מזומן והוא אינו ערוך על בסיס צבירה כמו יתר המרכיבים של הדוחות הכספיים. הדוח על תזרימי המזומנים אינו כולל עסקאות ואירועים שלא במזומן מאחר והם אינם יוצרים תזרימי מזומנים בתקופה הנוכחית. עם זאת, קיימת דרישה לתת גילוי בדבר עסקאות השקעה ומימון שלא במזומן במסגרת הדוחות הכספיים.

בדומה ליתר המרכיבים של הדוחות הכספיים הדוח על תזרימי המזומנים מבוסס על נתוני עבר. יחד עם זאת, מאפשר הדוח על תזרימי מזומנים חיזוי תזרימי המזומנים העתידיים של הישות המדווחת בהתבסס על נתוני תזרימי המזומנים בעבר. השימוש בדוח על תזרימי המזומנים, יחד עם יתר המרכיבים של הדוחות הכספיים, מאפשר למשתמשים השונים בדוחות הכספיים להעריך את השינויים בנכסים נטו של הישות המדווחת, במבנה הפיננסי שלה (לרבות נזילות ויכולת פירעון) ואת היכולת שלה להשפיע על הסכומים והעיתוי של תזרימי המזומנים בכדי להסתגל לשינויים בנסיבות ולנצל הזדמנויות. כפועל יוצא, הדוח על תזרימי מזומנים מאפשר לאתר ישויות שנמצאות בקשיי נזילות ובכך מהווה כלי חשוב בזיהוי מוקדם של פשיטות רגל.

לדוח על תזרימי מזומנים אף תפקיד חשוב בניתוח הדוחות הכספיים מאחר ודוח זה מייצג זרימות מזומן בשונה מדוח רווח והפסד אשר מושפע במידה רבה מאומדנים שמבצעת ההנהלה ומאימוץ מדיניות חשבונאית מסויימת. במילים אחרות, מדובר בדוח שמציג עובדות (זרימות מזומן) ואין בו מקום ל“משחקים חשבונאיים“ (טיפול חשבונאי, אומדנים וכו‘). כפועל יוצא, הדוח על תזרימי המזומנים אף מאפשר לבצע השוואות בין הביצועים השוטפים של ישויות מדווחות שונות תוך נטרול ההשפעה של שימוש במדיניות חשבונאית שונה. על אף האמור לעיל, יתכן שישויות מדווחות שונות ידווחו על תזרימי מזומנים מריבית ודיבידנדים שהתקבלו או ששולמו במסגרת חלקים שונים של הדוח על תזרימי המזומנים, ולכן האפשרות לביצוע השוואות בין ישויות מדווחות תפגע במידת מה.

יתר על כן, לעיתים אנליסטים בוחנים את איכות הדיווח החשבונאי של החברה באמצעות היחס שבין תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לבין הרווח החשבונאי. יחס נמוך מ- 1 לזמן ארוך עלול להוות בנסיבות מסוימות אינדיקציה לאיכות דיווח נמוכה, לאמור ניהול רווחים באמצעות דחיית הוצאות.

מהנתונים של תזרימי המזומנים על פעילות שוטפת ניתן ללמוד רבות על הפעילות העסקית של הישות המדווחת. לדוגמה, תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת לעומת הפסד לאורך זמן, עשוי לאפיין ענפים עתירי נכסים, כדוגמת ענף הנדל“ן המניב, בהם סכומי הפחת גדולים ועולים על ההכנסות מדמי שכירות (בהנחה והישות המדווחת מיישמת את מודל העלות). מצב זה עשוי לאפיין גם ישות שנמצאת בתהליך של נסיגה או ישות שמוכרת נכסים לקראת חיסול. לדוגמה, חברה שמבצעת מכירות מאסיביות של המלאי שברשותה במחירים נמוכים וגובה מלקוחות את חובותיהם תמורת הנחות משמעותיות תציג מצד אחד הפסדים חשבונאיים אך מצד שני תזרימי מזומנים חיוביים מפעילות שוטפת. מנגד, תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת לעומת רווח נקי לאורך זמן עשוי לאפיין ישות הנמצאת בתהליך של צמיחה והרחבת פעילות, ולפיכך זקוקה לכספים רבים לצורך הרחבת היקף האשראי ללקוחות החדשים ולצורך הרחבת מגוון וכמות הפריטים במלאי שלה. כמו כן, דיווח על תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת לאורך מספר תקופות דיווח מהווה את אחד מסימני האזהרה אותם הישויות המדווחות ורואי החשבון שלהן נדרשים לבחון בבואם לקבוע האם הישות המדווחת תוכל לפרוע את התחייבויותיה, ואף במקרים מסוימים יכול שיצביע על בעיית ”עסק חי”.

תקן חשבונאות בינלאומי IAS 7  בדבר דוח על תזרימי מזומנים (להלן – התקן) דורש מכל הישויות המדווחות, ללא יוצא מן הכלל וללא קשר לאופי פעילותן, להציג דוח על תזרימי המזומנים וקובע את הכללים והעקרונות לעריכתו. מתוך התפיסה כי לצורך יכולתה של הישות המדווחת להפיק בעתיד תזרימי מזומנים אין הבדל של ממש בין מזומנים בפועל לבין נכסים כספיים הניתנים בקלות למימוש למזומנים, באופן מיידי וללא סיכון ממשי (שווי מזומנים) קובע התקן כי הדוח על תזרימי המזומנים נדרש להסביר גם את השינויים בשווי מזומנים. לאמור, פריטי המזומנים ושווי המזומנים מהווים חלק מניהול המזומנים של הישות המדווחת ולא חלק מהפעילות השוטפת, פעילות ההשקעה ופעילות המימון.

בכדי לספק מידע שיאפשר למשתמשים השונים בדוחות הכספיים להעריך את ההשפעה של הפעילויות השונות על המצב הכספי ותזרימי המזומנים של הישות המדווחת, התקן דורש להציג בנפרד את התזרימים ששימשו ונבעו לישות המדווחת מפעילותיה השונות. כפועל יוצא, מבנה דוח על תזרימי מזומנים הינו כדלקמן:

א. תזרימי מזומנים שנבעו מפעילות שוטפת (או ששימשו לפעילות שוטפת).

ב. תזרימי מזומנים שנבעו מפעילות השקעה (או ששימשו לפעילות השקעה).

ג. תזרימי מזומנים שנבעו מפעילות מימון (או ששימשו לפעילות מימון).

סיווג זה מספק למשתמשים השונים בדוחות הכספיים גם מידע על היחס בין פעילויות אלו והשפעתן על מצבה הכספי של הישות המדווחת. על אף שתזרימי המזומנים מפעילות השקעה ומימון מוצגים באופן ישיר, התקן מאפשר שימוש הן בשיטה ישירה והן בשיטה עקיפה לצורך עריכת תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת. יחד עם זאת, התקן מעודד שימוש בשיטה הישירה מתוך תפיסה כי השיטה הישירה מספקת מידע רב יותר על תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת ומקורותיה השונים אשר הינו שימושי לצורך הערכת תזרימי מזומנים עתידיים ואינו מסופק על ידי השיטה העקיפה.