השקעות המוחזקות לפדיון

נכסים פיננסיים לא-נגזרים, בעלי תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה ובעלי מועד פדיון קבוע, שלישות יש כוונה מפורשת ויכולת להחזיקם עד למועד הפדיון, למעט:
א. אלה שבעת ההכרה לראשונה הישות מייעדת כשווי הוגן דרך רווח או הפסד;
ב. אלה שהישות מסווגת כזמינים למכירה; וכן
ג. אלה המקיימים את ההגדרה של הלוואות וחייבים.
ישות לא תסווג נכסים פיננסיים כלשהם כמוחזקים לפדיון, אם, במהלך שנת הכספים השוטפת או במהלך שתי שנות הכספים הקודמות, הישות מכרה או סיווגה מחדש יותר מסכום שאינו משמעותי של השקעות מוחזקות לפדיון לפני מועד הפדיון שלהן (יותר מבלתי משמעותי ביחס לסך ההשקעות המוחזקות לפדיון),
למעט מכירות או סיווגים מחדש ש:
א. הם כה קרובים למועד הפדיון או למועד הרכישה חזרה של הנכס הפיננסי (לדוגמה, פחות משלושה חודשים לפני מועד הפדיון) כך שלשינויים בשיעור ריבית השוק לא תהיה השפעה משמעותית על השווי ההוגן של הנכס הפיננסי;
ב. מתרחשים לאחר שהישות קיבלה באופן מהותי את כל הקרן המקורית של הנכס הפיננסי באמצעות תשלומים או פירעונות מוקדמים שנקבעו מראש; או
ג. ניתן לייחסם לאירוע שהוא מחוץ לשליטת הישות, שלא יחזור על עצמו והישות לא הייתה יכולה לחזותו באופן סביר.