תקן חשבונאות בינלאומי 33 ‘רווח למניה’ – התקן עוסק בעקרונות לחישוב והצגת הרווח למניה. הרווח למניה מייצג על פי התקן את הרווח (הפסד) לתקופה, המיוחס לבעלי המניות הרגילות של הישות המדווחת, לגבי כל סוג של מניות רגילות בעלות זכויות שונות לחלק ברווח. לאור העובדה שמבנה ההון של הישויות המדווחות יכול לכלול מלבד מניות גם ניירות המירים (כדוגמת כתבי אופציה ואגרות חוב להמרה) שעשויים להיות מומרים למניות או מניות פוטנציאליות אחרות (להלן – מניות פוטנציאליות), דורש התקן להציג את נתוני הרווח למניה בשתי רמות:
- רווח בסיסי למניה – נתון זה מחושב בעיקרו לפי מספר המניות המונפקות בפועל, ללא התחשבות במניות פוטנציאליות.
- רווח מדולל למניה – נתון זה מייצג את התרחיש הגרוע ביותר מבחינת הרווח למניה, לאמור יש לכלול בו בנוסף למניות המונפקות בפועל, גם מניות פוטנציאליות רק אם הן מביאות לכך שנתון זה יהיה נמוך יותר מהרווח הבסיסי למניה.
