בדרכן אל הציבור, שתי ענקיות ה-AI יידרשו לחשוף בדוחותיהן הכספיים את המדיניות החשבונאית שלהן לגבי רישום עמלות ההפצה שהן משלמות לפלטפורמות הענן: האם כהכנסה והוצאה על בסיס ברוטו, או כניכוי מההכנסות על בסיס נטו? לבנתיים, לפי הפרסומים, בעוד אנתרופיק מציגה את ההכנסות על בסיס ברוטו, OpenAI מדווחת דווקא על בסיס נטו
אחת הסוגיות החשבונאיות בנושא הכרה בהכנסה בהקשר של חברות טכנולוגיה המספקות שירותים ובפרט של חברות כגון אנתרופיק ו- OpenAI היא שאלת הדיווח על הכנסות ברוטו או נטו בגין עמלות ההפצה בפלטפורמות השונות. סוגיה זאת עומדת בימים אלה לפתחן של שתי ענקיות הטכנולוגיה, שעל פי פרסומים עומדות לקראת הנפקה ויכולה מן הסתם להשפיע משמעותית על התמחור של המניות שלהן. הסוגייה מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שהמודל העסקי שלהן עדיין מפסיד ולכן ההסתכלות על ההכנסות שלהן תהיה במוקד של תמחור המניה.
אנתרופיק מפיצה את מוצרי ה-AI שלה (Claude) דרך שותפויות עם AWS ו-Google Cloud כאשר פלטפורמות אלה גובות עמלה על המכירה (באזור ~20%). OpenAI משלמת עמלות הפצה לפלטפורמת Azure של מיקרוסופט.
הקריטריון החשבונאי
מבחינה חשבונאית, לפי הכללים האמריקאיים (שזהים בנושא ל- IFRS) דיווח על הכנסות ברוטו מתבצע כאשר החברה היא “ספק עיקרי” ללקוח הסופי בעוד דיווח על הכנסות נטו מתבצע כאשר החברה היא סוכן או כאשר הלקוח של החברה הוא הסוכן/השותף.
בדרך כלל בהסכמים של חברות טכנולוגיה הנותנות שירותים יחד עם שותפים, אשר מטרתם להפיץ את המוצר של חברת הטכנולוגיה, המסקנה החשבונאית היא שהחברה (קרי, נותנת השירותים) היא הספק העיקרי בהסכם. כפועל יוצא, חברת הטכנולוגיה מדווחת ברוטו את ההכנסה מהלקוח הסופי בעוד העמלה המשולמת לשותף מוכרת כהוצאה.
הסיבות למסקנה הנ”ל נובעות מכמה נקודות עיקריות:
- הסוכן (השותף במקרה האמור) לא מקבל שליטה על השירות לפני העברתו ללקוח הסופי, לא יכול לשנות את אופי המוצר או השירות שנמסר ללקוח הסופי ופועל בעיקר כצינור הפצה ולא כספק השירות עצמו.
- החברה, שהיא נותנת השירותים בפועל, אינה שקופה ללקוח הסופי (קרי, הלקוח הסופי על אף שהגיע דרך הסוכן מודע לכך שהחברה היא זאת שמספקת לו את השירותים) והלקוח הסופי אף חותם רוב הפעמים על הסכם שירותים מול נותן השירות.
- הלקוח מודע לכך שהחברה היא האחראית העיקרית לקיום השירות. הלקוח הסופי מודע לכך כי בקרות בעיות הדורשות תמיכה עליו לפנות לנותן השירותים ולא לסוכן.
- אופי השירות עצמו: הלקוח הסופי יכול להפיק תועלת מהשירות רק כל עוד הספק ממשיך לספק אותו באופן שוטף לאורך תקופת ההתקשרות (לדוגמה, מנוי שנתי). כלומר, השימוש בשירותים לאורך תקופת השירות תלויה בכך שנותן השירותים ימשיך לתת גישה ללקוח הסופי לשירות וזאת לאורך כל תקופת השירות.
כיצד יראו ההכנסות של ענקיות ה- AI?
נכון לעכשיו שתי החברות הן פרטיות ולא ניתן לדעת כיצד הן מדווחות בדוחותיהן הכספיים אבל לפי כתבה שפורסמה לאחרונה ב- Forbes, בעוד אנתרופיק רואה את עצמה (Principal) בעסקאות אלו ולכן מכירה בהכנסה על בסיס ברוטו (קרי, כוללת גם את החלק המועבר לשותפי הענן כהכנסה ומנגד את סכום העמלה כהוצאה),OpenAI מדווחת על הכנסותיה מהפצה דרך פלטפורמת Azure של מיקרוסופט על בסיס נטו (קרי, לאחר ניכוי חלקה של מיקרוסופט משורת ההכנסות).
לכאורה מדובר בסתירה בין שתי חברות מתחרות שמאמצות טיפול חשבונאי שונה עבור עסקאות שנראות דומות במהותן. אין ספק שסוגיה זו צפויה לקבל תשומת לב משמעותית ככל ששתי החברות יתקדמו לכיוון הנפקה. במסגרת תהליך סקירת התשקיפים של שתי החברות על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית, צפויה הרשות לבחון לעומק את מדיניות ההכרה בהכנסה של כל אחת מהחברות, ובפרט את שאלת ההכרה בהכנסה מעסקאות עם שותפים ואת אופן יישומה בפועל.
יהיה מעניין לראות האם הרשות לניירות ערך האמריקאית תקבל את הטענה שמדובר בשני מודלים שונים המצדיקים טיפול חשבונאי שונה, או שתסבור כי מדובר בעסקאות דומות במהותן, ואז כנראה תידרש התאמה של הדוחות הכספיים של אחת מהחברות.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ו- אייל רוף, שותף במחלקה המקצועית ב- EY.