פירוש מוטעה של זהירות חשבונאית משמעותו הכרה בהכנסה טרם זמנה
בהתאם לזהירות (prudence) החשבונאית, המכונה לעתים “שמרנות”, יש לפעול במצבים של אי-ודאות כדי לא להציג הכנסות ונכסים ביתר, או הוצאות והתחייבויות בחסר. זהירות מסורתית זו לא רלוונטית כשבסיס המדידה הוא שווי הוגן, כמו במקרה של נדל”ן להשקעה, שהרי אז משוקללות בכל מקרה כל ההסתברויות.
הביטוי המשמעותי ביותר של הזהירות בדו”חות הכספיים הוא הא-סימטריה בין ההכרה בהכנסות לבין ההכרה בהוצאות: בעוד כללי ההכרה בהכנסה הנוקשים דורשים ודאות כמעט מוחלטת לעצם קיומה של הכנסה שטרם נגבתה, הרי שהוצאות הקשורות לאי-ודאות נגזרות מהתחייבות שמוכרת על בסיס רמת ודאות נמוכה יותר. לדוגמה, בעוד חברה נתבעת מכירה בהפרשה והוצאה כבר כשהתשלום בגין התביעה צפוי ברמת “יותר סביר מאשר לא” (more likely than not), הרי שלאור הא-סימטריה הזו החברה התובעת תכיר בנכס והכנסה רק כשהתשלום יהיה ודאי למעשה (virtually certain) בדרך כלל בעת התבררות התביעה.
בדומה, שיפוי ביטוחי מוכר לעתים קרובות רק לאחר התקופה שבה קיבל הנזק ביטוי בדו”חות הכספיים. דוגמה ידועה מהעבר קשורה לבנק לאומי, שהכיר ב-2000 בהפסד נקי של כ-131 מיליון שקל בגין המעילה בסניף שווייץ שהתגלתה בתחילת 2001, מבלי להביא בחשבון את השיפוי הצפוי מהביטוח. רק ב-2002, עם הגבייה מהביטוח, הכיר הבנק בהכנסה משיפוי של כ-108 מיליון שקל נטו.
דוגמה אקטואלית היא השריפה בדלק US בנובמבר 2008 שגרמה להפסקת פעילות בית הזיקוק בטקסס עד מאי. במחצית הראשונה של 2009 הכירה דלק בהכנסה של כ-88 מיליון דולר בגין סכומים שהתקבלו מהביטוח. אך מה שממחיש היטב את בסיס ההכרה של דלק בשיפוי הביטוחי הוא אופן ההתייחסות לסכומים שהתקבלו מהביטוח לאחר תאריכי המאזן הרבעוניים. על אף שבתחילת הרבעון השלישי, לפני מועד אישור דו”חות הרבעון השני, קיבלה דלק מחברת הביטוח כ-12 מיליון דולר נוספים, אלה הוכרו כהכנסה רק ברבעון השלישי. בדומה, דלק מדווחת בדו”חות הרבעון השלישי כי תכיר ברבעון הרביעי (כלומר, בדו”חות השנתיים), בהכנסה של 4.1 מיליון דולר שהתקבלה מהביטוח בתחילת הרבעון הרביעי.
השיפויים שמשולמים בגין נזקי העבר מוכרים, איפוא, לאור הזהירות החשבונאית על בסיס ודאות מלאה, בדומה לבסיס מזומן. זאת אף שדלק מדווחת על כיסוי ביטוחי נרחב בהיקף של מיליארד דולר, הכולל ביטוח רכוש ואובדן רווחים או הפרעה עסקית, ועל אמונתה שתקבל עוד כספים מהביטוח.
חשוב מאוד לא לטעות ולפרש את הזהירות כהכרה בהתחייבות שטרם התהוותה, או כאי-הכרה בנכס שעומד בכללי ההכרה. כך למשל, אם מחויבות בגין הסכם פרישה מרצון נוצרת רק לאחר תאריך המאזן, הרי שאין להכיר בהתחייבות ליום המאזן. לחלופין, אם יש לחברה פרויקט מו”פ בשלב מתקדם שעומד בכללי ההכרה, או נכס מס נדחה בגין הפסד מועבר, אין אפשרות לא להכיר בו. מידת החומרה של פירוש מוטעה כזה זהה לזו של הכרה בהכנסה טרם זמנה.