ארבע מתוך חמש חברות הביטוח הגדולות בחרו לפרסם בימים האחרונים את ההשפעות הכספיות הצפויות של 17 IFRS שיכנס לתוקף מחייב בתחילת 2025. כצפוי חברות הביטוח יצרו לעצמן “מחסנית רווח” משמעותית לשנים הבאות בעקבות המעבר הצפוי ליישום 17 IFRS באמצעות הפחתת ההון. מי שמובילות את המהלך הן מגדל ביטוח וכלל ביטוח לאור מכפיל ההון הנוכחי הנמוך יחסית שלהן, כאשר במקרה של מגדל ביטוח מדובר בהקטנה של לא פחות מכרבע מהונה העצמי ליום המעבר! שוק ההון נדרש בימים אלה להתמודד עם מודל הדיווח החדש (ומדדי הביצוע החשובים שהוא יאפשר עוד מעט) והמעבר אליו (לרבות התיישרות מכפיל ההון בקרוב והקפצה צפויה של התשואה להון בשנים הבאות).
יום המעבר ל- 17 IFRS: האסטרטגיה הדיווחית של חברות הביטוח יוצאת לאור
על אף שרשות שוק ההון בסופו של דבר לא חייבה את חברות הביטוח לספק את הדיווח על ההשפעות הצפויות של המעבר הדרמטי ליישום IFRS 17 בישראל בתחילת 2025, ארבע חברות ביטוח גדולות (למעט מנורה מבטחים) בחרו לתת במסגרת דוח הדירקטוריון לרבעון השלישי (שאינו כפוף לסקירה וביקורת של רואי החשבון) מידע מסוים על ההשפעות ליום המעבר (1.1.24). ההשפעות מתייחסות גם להשלכות של 9 IFRS שגם אותו יישמו חברות הביטוח במקביל (כפי שנעשה באירופה בתחילת 2023).
כידוע מדובר בתקן מהפכני שהולך לשנות את הדוחות של חברות הביטוח מקצה לקצה ולסייע למשקיעים להבין באמת את הפעילות של חברות הביטוח, לרבות על בסיס השוואתי (להסבר קצר על התקן ועל הפערים בין מחיר השוק להון העצמי של חברות הביטוח על רקע כניסתו הצפויה).
הפרמטר המרכזי ביותר מבחינת המשקיעים בתקן החדש (וחשוב להכיר אותו) הוא מרווח השירות החוזי (CSM) שמייצג את ההתחייבות בגין הרווח שטרם מומש ביחס לשירותים עתידיים (על פי הפוליסות הקיימות). ה- CSM הוא סוג של הכנסה מראש שתוכר בעתיד בדוח רווח והפסד על בסיס אספקת השירות הביטוחי כאמור. בהתאם, יתרת ה- CSM תיזקף בהדרגה לרווח, בהתאם לתמהיל המוצרים ותוכר כהכנסה משירותי ביטוח. כפועל יוצא, בכל נקודת זמן מהמאזן של חברות הביטוח בעידן 17 IFRS יהיה ניתן לחזות, בהנחות מסוימות, את הרווח שלהן לשנים הבאות. מעבר לכך, אחד ממדדי הביצוע החשובים שבהם נוכל להעריך את חברות הביטוח בעקבות התקן החדש ממש בקרוב יהיו כמה CSM חדש חברת הביטוח “מייצרת” ואיך זה ביחס ל”אזילה” שלה.
מבלי להיכנס לבעייתיות בהעדר דיווח למשקיעים מראש על ההשפעות המלאות של תקן כה דרמטי, לרבות על מאזן הפתיחה ועל הרווח המדווח ב- 2024, הרי שכבר בדיווחים החלקיים שפורסמו כעת ניתן לראות מגמה ברורה. כצפוי, חברות הביטוח הפעילו שיקול דעת רב בשימוש בהוראות המעבר בכדי לשפר את העמדות הדיווחיות שלהן, בעיקר בהסתכלות קדימה. נקודת המוצא היא שהאינטרס הדיווחי הברור של חברות הביטוח, הוא דווקא להקטין את ההון ליום המעבר ובכך למעשה להכיר ברווח עתידי גדול יותר (שלמעשה כבר הוכר בעבר פעם אחת..).
רשות שוק ההון אמנם ניסתה להגביל בשנה האחרונה את רמת הגמישות של חברות הביטוח במדידת השווי ההוגן של תיקי הביטוח ליום המעבר כדי שלא יהיה גבוה מדי (ויוביל להפחתת הון גדולה מדי), אך בסופו של דבר ידעו חברות הביטוח להשתמש בחלופת המעבר האחרת שהיא גישת היישום למפרע המותאם בכדי ליצור לעצמן את הגמישות הדיווחית הרצויה ליום המעבר.
ככל שמכפיל ההון הנוכחי של החברה נמוך יותר, כך בחרה הפחתת הון גדולה יותר
התכנון החשבונאי כאמור הוא דרמטי מבחינת התשואה להון שיציגו חברות הביטוח בשנים הקרובות, שהרי הדבר לא רק יגדיל את המונה של החישוב (הרווח הנקי) מצד אחד, אלא גם יקטין במקביל את המכנה של החישוב (ההון העצמי). המגבלה הדיווחיות – ניהולית שעומדת מנגד לתכנון החשבונאי הנ”ל היא החשש שבעקבות הקטנת ההון העצמי, מכפיל ההון (היחס בין שווי השוק להון העצמי) יהיה גבוה מדי, מה שעלול לגרום למשקיעים לחשוב שהמניה יקרה מדי… כפועל יוצא, כל הנהלה של חברת ביטוח קבעה לעצמה בשנה האחרונה, את האיזון הראוי מבחינתה בין שני הווקטורים המתנגשים הנ”ל, כאשר השיקול המרכזי הוא מכפיל ההון הנוכחי הספציפי שלה. במסגרת האסטרטגיה הדיווחית הזאת ככל שמכפיל ההון הנוכחי של אותה חברה נמוך יותר אזי סביר להניח שתבחר להקטין יותר את ההון העצמי שלה במועד המעבר.
ניתן לראות זאת למשל דרך הדיווח של חברות ההחזקה של מגדל וכלל ביטוח, שנסחרות במכפילי הון נמוכים משמעותית מאחד, ומתכננות להקטין את ההון העצמי שלהן ליום המעבר ב- 20.7-26.8% ו- 14.2-23%, בהתאמה (ברמת חברת הביטוח). כמו כן, בהתאם לאותו רציונל בדיוק ניתן לראות כי ההשפעה על ההון בהפניקס והראל מינורית יחסית. נתון בולט נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו נוגע ליתרת ה- CSM של הראל ליום המעבר, שהיא היחידה מבין הארבע שאף הגדילה את ההון העצמי ליום המעבר (בכ- 300 מיליון שקל) – מדובר ביתרת הכנסה מראש של לא פחות מ- 16 מיליארד שקל (לפני מס)!
יתרת רווח נדחה של 16 מיליארד שקל בהראל
נקודה מעניינת נוספת, היא ההסתכלות על חברת ההחזקות (חברת האם של חברת הביטוח) שהיא החברה הנסחרת בבורסה ורלבנטית מבחינת שוק ההון והאנליסטים. ההשפעה היחסית על ההון ברמת חברת ההחזקה בעקבות התקן החדש מצטמצמת במקצת לאור הפעילויות הנוספות שקיימות ברמת חברה ההחזקות. מאחר ו- 17 IFRS משפיע בעיקר בביטוחי בריאות ובביטוחי חיים, נוצרת שונות ברמת חברות ההחזקה, כך שחברה מוטת פעילות אלמנטרי ופעילות נכסים מושפעת פחות מחברה שיש לה תיק סיעוד ובריאות גדול. אם ניקח למשל את הפניקס שההשפעה הצפויה על ההון שלה ליום המעבר היא קיטון של 6.2% עד12.5% ברמת חברת הביטוח (ראו טבלה לעיל), ההשפעה על ההון ליום המעבר ברמת חברת ההחזקה היא קיטון רק בשיעור של 3.8% עד 5.7%.
להבדיל משלוש חברות הביטוח האחרות שלא מציינות את קצב הניצול הצפוי, הפניקס עושה צעד קדימה ברמת השקיפות ומדווחת כי היא צופה שכ- 35 עד 45 אחוז מה- CSM ייזקף לרווח במהלך חמש השנים הקרובות שלאחר מועד המעבר. נתון זה יכול לאפשר היום לאנליסטים לבנות את תחזית הרווח של הפניקס בהתאם לתקן החדש בהנחות סבירות (למשל לגבי הריבית), לרבות ביחס לרווחי המימון על הנוסטרו, הרי הרכיב של האלמנטר והרכיב של ניהול הנכסים בפעילות לא אמור להשתנות בעקבות התקן החדש.
חשוב להבין יש עוד לא מעט אתגרים שכרוכים במעבר המשמעותי הנ”ל שדורש תשומות גדולות מאד מבחינת מערכות מידע, מה גם שיש גם חברות ביטוח בינוניות שנתקלו בקשים בהתמודדות הנ”ל ופנו לרשות שוק ההון בבקשת דחייה ביישום התקן החדש. אחד האתגרים העקרוניים שנותרו פתוחים למשל הוא נושא המס. עד כמה שהדבר מוזר והיו מספר שנים להיערך לכך, רשות המיסים עד כה לא יצרה ודאות ובהירות לגבי אופן המיסוי של חברות הביטוח בעידן התקן החדש. מה שבטוח הוא שהמשקיעים בשוק ההון והאנליסטים צריכים כבר כעת להיכנס לתמונה כשלב ראשון לקראת ההשוואה המיוחלת לאחר המעבר (כבר בשנה הבאה) לחברות ביטוח מקבילות באירופה עם תמהיל מוצרים דומה (לרבות התמודדות עם פערי מכפיל הרווח שסוף סוף יהיה ניתן לנסות להסביר אותם). ומי שרוצה יכול לקחת כעת תרגיל ראשון בבניית תחזית הרווח של הפניקס לשנים הבאות..
(*) נכתב על ידי שלומי שוב