השלכות משבר הקורונה על הבנקים וגופים פיננסיים דומים

הבנקים ידרשו להגדיל באופן משמעותי את ההפרשות להפסדי אשראי שלהם

בגופים פיננסיים כגון בנקים הנושא החשבונאי המרכזי הוא נושא ההפרשה להפסדי אשראי. בעקבות המשבר, לווים שונים, ובכללם חברות ריאליות, עסקים ואנשים פרטיים צפויים להיתקל בצרכי נזילות לנוכח הפגיעה הדרמטית בהכנסותיהם. מדובר, אפוא, באשראי שניתן ללווים – הן לגבי עסקים ולא פחות לגבי אשראי צרכני, לרבות משכנתאות. יש להבין כי לאור רמת המינוף הגבוהה בה מצויים בנקים בדרך כלל מטבע פעילותם, גידול של אחוז אחד בלבד בהפרשה להפסדי אשראי (מתוך סך הנכסים) “אוכל” כמעט עשרה אחוזים מההון העצמי שלהם.

הבחנה בין המודל הישן למודל החדש  

המודל החשבונאי שבו הבנקים בישראל משתמשים כיום לחישוב ההפרשה להפסדי אשראי הוא מודל חשבונאי ישן שמתבסס על ההפסד שהתרחש. לפי מודל זה, הפסד אשראי מוכר רק בקרות אירוע הפסד ומנגד הכנסות הריבית נרשמות על בסיס התשלום החוזי. לצורך כך קיימת גם הפרשה פרטנית שנרשמת בגין יתרות גדולות שנבדקות ספציפית וגם הפרשה קבוצתית על בסיס ניסיון העבר בגין יתרות קטנות והומוגניות שלא נבדקות פרטנית וגם לגבי יתרות אחרות שלא נמצאה בהן פגימה. עיקר ההפרשה לחובות מסופקים בבנקים נובע דווקא מהחישוב הקבוצתי. העניין הוא שהבנקים הציבוריים בעולם המערבי (גם לפי ה- USGAAP וגם בשינויים מסוימים לפי ה- IFRS ) כבר עברו למודל החשבונאי החדש שמכונה בארה”ב מודל הפסדי האשראי החזויים Current Expected Credit Losses  CECL. מודל זה שמסתכל קדימה ולא אחורה, שהגיע כתוצאה מהפקת לקחים של המשבר הפיננסי של 2008 אז ההפרשות הגיעו באיחור דורש להכיר בהפסדי האשראי הצפויים בכל עת, ולעדכנם בכל דיווח כדי לשקף את השינויים בסיכון האשראי.

הפער המשמעותי בין המודל הקיים למודל החדש נוגע לחישוב ההפרשה הקבוצתית בגין חובות שאינם פגומים: מעבר מהסתכלות מבוססת עבר להסתכלות צופה פני עתיד. ההפרשה הקבוצתית היא מעין כרית ביטחון ומקדימה את ההפרשה הפרטנית. כיום מחשבים הבנקים את ההפרשה לפי ענפי המשק בהתבסס על טווח של שיעורי ההפסד בשלוש השנים האחרונות ורף מינימלי שקובע המפקח. כל אחד מהבנקים מחשב את המקום על הטווח, בין היתר על בסיס נתונים מקרו־כלכליים בכל ענף. נכון לעכשיו, וזה נקבע עוד לפני אירוע הקורונה המועד – הפיקוח קבע שהמודל החדש ייושם בישראל הוא 1.1.22 – שנתיים לאחר הבנקים הציבוריים בארה”ב. זה חתיכת אתגר יישומי ומיכוני מבחינת הבנקים ועוד יכול להיות שבעקבות אירוע הקורונה תהיה דחיה בישום. הדיווחים של הבנקים הגדולים בארה”ב על תוצאות הרבעון הראשון של 2020 שיצאו בשבוע האחרון מעידים על עליה של עשרות אחוזים ביתרת ההפרשה להפסדי האשראי מהמודל הקודם למודל החדש, לפני השפעה הקורונה. קשה להתנבא והבנקים בארץ עדיין לא ביצעו בדיקות מקיפות, אבל בהערכה מאד גסה ומנקודת מוצא כי ההפרשות בישראל לפי המודל הקיים הן שמרניות יותר לאור דרישות הפיקוח מאלו שהיו בארה”ב לפי אותו מודל ואף בארה”ב היה מחסור בהפרשות בתחום כרטיסי האשראי – מדובר בסדר גודל גידול ביתרת ההפרשה הכוללת של 10% עד 15%.

ההשלכות של אירוע הקורונה

ניתן לראות מהדיווחים של הבנקים הגדולים בארה”ב על תוצאות הרבעון הראשון בשבוע האחרון, אירוע הקורונה הוביל לגידול של עשרות רבות של אחוזים – עד כדי גידול של 50% בהפרשה להפסדי אשראי לפי המודל החדש באשראי לעסקים (גידול של עד כ-20% בהפרשות בגין אשראי צרכני). קשה להתנבא מה יקרה בישראל במיוחד לאור העובדה שכאמור הבנקים בישראל נמצאים לפי המודל הישן אבל אין ספק שנראה גידול בהפרשות ברבעון הראשון. יש הבדלים בין אופן ההסתכלות על משבר הקורונה במודל הקיים לעומת המודל החדש. בשורה התחתונה, כל בנק יצטרך להניח את דעתו שההפרשה הקיימת מספקת. כך למשל, סביר להניח שהבנקים יצטרכו להגדיל את ההפרשה הנוספת בגין הגידול בסיכון של העסקים הקטנים – בעיקר בתי מלון ותיירות בעיקר. כפי הנראה שגם בגין הגדלת מסגרות האשראי וגידול באשראי לעסקים יביא הדבר להגדלת סך סיכון האשראי וההפרשות. יהיה קשה לאמוד את הגידול בחובות הבעייתיים שגם ידרוש גידול בהפרשות.

העובדה שהמערכת הבנקאית טרם אימצה את מודל החדש ונמצאת במודל המיושן מקשה יותר כי נדרשת חשיבה ייחודית בזמן קצר כבר להפרשות רבעון ראשון וכפי שהדברים נראים כרגע בנק ישראל לא מתכוון להתערב מה שעלול ליצור חוסר אחידות בין הבנקים. ניתן להעריך שכל בנק יסתכל על ההפרשה בכללותה כלומר פרטנית וקבוצתית, ככל שבנק מסויים יפריש פרטנית על חובות שיסווגו או סווגו כפגומים מניח שיידרש להפריש פחות בקבוצתית וכיוצ”ב. מה שכן, צריך להבין שבגלל שאנחנו מיישמים נכון לעכשיו בישראל המודל הישן השפעת הקורונה צפויה להיות פחות גדולה מזו שהיתה אילו בנקודת המוצא היינו במודל החדש – כלומר, הדחיה של הפיקוח בכניסת המודל החדש פועלת לטובת הבנקים בהקהיה מסוימת של השפעה המשבר.

גישה מקילה של הרגולטורים בעולם

בעולם התחילו לאותת לבנקים על התייחסות פרשנית מקלה, בגיבוי של שני המוסדות לתקינה חשבונאית העולמיים המשמעותיים (IASB ו- FASB), לאופן יישום התקינה החשבונאית בהקשר להשפעה של המשבר על ההפרשה להפסדי אשראי (בתקינה הבינלאומית, התקן הרלוונטי לכך הינו 9 IFRS). תופעה כזאת, של “גיוס” החשבונאות לטובת הבנקים, נצפתה גם במשברים קודמים – בין היתר במשבר הפיננסי של 2008 – אשר השפיע לא מעט גם על התקינה החשבונאית שהתגבשה לאחריו, ובכלל זה על IFRS 9 עצמו.

כך, בניירות עמדה שפורסמו בסוף חודש מרץ 2020, הן על ידי ה-EBA (הפיקוח על הבנקים באיחוד האירופי) והן על ידי ה- ESMA (רשות ניירות ערך של האיחוד האירופי) ישנה התייחסות לאופן היישום של מודל הפסדי האשראי החזויים בעקבות משבר הקורונה על פי IFRS 9. לכאורה, מתבקש היה שבעקבות עליית המרווחים העצומה בכמעט כל הענפים הלווים, לצד העלייה הדרמטית באי הוודאות לכיוון השלילי, יירשם גידול משמעותי בהפרשה להפסדי האשראי החזויים. למרות זאת, המסמכים מרמזים כי קיימת אפשרות, בין היתר לאור ההתערבות של הממשלות לטובת העסקים ולאור מיעוט הנתונים הקיימים, לראות במשבר כזמני ולא ככזה שמתייחס לכל תקופת ההלוואה שניתנה, וככזה שלא מגדיל משמעותית את ההפרשה נכון לעכשיו. בהקשר זה, מבהירים הרגולטורים כי ניתן להביא בחשבון גם מידע לטווח הארוך על פני תחזית עדכנית שלכאורה אינה זמינה ועשויה שלא להיות מהימנה במצב הנוכחי. מדובר בקביעה רגולטורית בכלל לא טריוויאלית לאור העלייה הנצפית כיום במרווחים.

התפיסה העומדת בבסיס ניירות העמדה היא שהקלות וויתורים שמספקים נותני אשראי בעקבות המשבר לא בהכרח יובילו להתייחסות חשבונאית אליהם כרה-ארגון שנדרש במקרה של שינוי משמעותי – כלומר, אין הכרח שתתבצע גריעה של החוב ורישומו מחדש לפי שווי הוגן תוך רישום הפסד חשבונאי משמעותי, אם מדובר בפריסה שאינה כוללת דה פקטו  תספורת משמעותית.

קביעות ברוח דומה ניתן למצוא בימים אלה גם אצל הרגולטורים של הבנקים בארה”ב. בהקשר זה מעניין לציין כי בארה”ב החלו הבנקים, יחד עם יתר החברות האמריקאיות הציבוריות, ליישם בתחילת 2020 את מודל הפסדי האשראי החזויים.

הרציונל של המעבר בשנים האחרונות של התקינה החשבונאית העולמית למודל הפסדי האשראי החזויים (ECL) היה לתת ביטוי רב יותר למידע צופה פני עתיד, לעומת המודל הקודם לפיו היה צורך לזהות ראיות אובייקטיביות לירידת ערך והוביל למה שכונה “אפקט הצוק” – מצב בו הריבית שהוכרה כהכנסה הייתה גבוהה ביחס להכנסת הריבית הכלכלית, כאשר בנקודות זמן מסוימות מאוחרות יותר, שבהן התהוו ראיות אובייקטיביות לירידת ערך, היו עלולים להיות מוכרים הפסדים משמעותיים. הקוריוז הוא שהמודל החשבונאי שונה בעיקרו דווקא בעקבות לקחי המשבר של 2008.

יש לציין, כי בהתאם למודל של 9 IFRS יש למדוד את ההפרשה לירידת ערך בגין הלוואה שניתנה לפי ההסתברות לחדלות פירעון בתקופה של 12 חודשים שלאחר מועד הדיווח. עם זאת, אם קיימת הידרדרות משמעותית בסיכון האשראי של הלווה, יש לעבור למדידת הפסדי האשראי החזויים הנובעים מכל אירועי הכשל האפשריים במהלך כל אורך התקופה החוזית של ההלוואה. על פניו, ניתן לראות את הגישה הסלחנית של ה- EBA ושל ה-ESMA בהתייחס לקביעה לפיה אין בהכרח לראות בצעדים שננקטים במסגרת המשבר (כגון הקפאת או דחיית תשלומי הלוואה), ככאלה שמובילים אוטומטית לקביעה כי חלה הידרדרות משמעותית בסיכון האשראי של הלווה, כגישה שנועדה להקל על אירועי פריסה כאמור. כלומר, נותני אשראי מדווחים לא יאלצו כעת לעבור אוטומטית למדידה מלאה של הפסדי האשראי החזויים לפי הסתברות לחדלות פירעון לכל אורך חיי נכס החוב.

הבנקים בישראל, עד כמה שהדבר מוזר, בשונה מהבנקים בעולם המערבי עדיין לא מיישמים לא את המודל הבינלאומי ולא את המודל האמריקאי לגבי הפסדי אשראי חזויים ומיישמים עדיין את המודל החשבונאי הישן. בהקשר זה, מבלי להיכנס לחילופי מנכ”ל בשלהי 2019 שיוצרים לכאורה מוטיבציה להקדמת רישום הפסדים, בנק הפועלים החליט, באופן מוזר ולא עקבי למודל החשבונאי בו הוא נוקט, להתייחס באופן חלקי לפחות למשבר הקורונה לעניין הפרשה להפסדי אשראי כאירוע מחייב התאמה בדוחותיו לשנת 2019. בהתאם דיווח הבנק על יצירת הפרשה בגין מספר לווים שנפגעו משמעותית בעיקר בענפי האנרגיה, התעופה והתיירות.

לאור העובדה כי הבנקים בישראל נמצאים כיום מבחינה חשבונאית באופן מוזר “באי בודד” ביחס ליתר הבנקים בעולם המערבי, קיימת רגישות רבה לאופן בו יטפלו בהפרשה להפסדי האשראי בדוחות הרבעון הראשון שלהם – והדיווח שלהם מאד תלוי בהוראות הספציפיות של הפיקוח. רגישות זאת מתחדדת לאור הוויתורים וההקלות שהבנקים נדרשים לספק בימים אלה ללווים שלהם בענפים רבים, לרבות כפי שראינו לאחרונה בהודעה שפרסמו, לפחות חלק מהבנקים, על “גרייס” של מספר חודשים בתשלומי המשכנתאות. יש לציין כי ההחלטה הטריה של הפיקוח על הבנקים להוריד 1% מדרישות הלימות ההון, שמבוססות בעיקרן על הדוחות הכספיים, תאפשר להם ספיגה של יותר הפסדים חשבונאיים, אף שההקלה כאמור מטרתה לאפשר להם לספק נזילות ולמנוע מחנק אשראי.

רשות ניירות ערך בישראל עדיין לא הביעה רשמית את עמדתה – אם כי לכאורה לקביעת ה- ESMA יכולות להיות השלכות שהרי מדובר בסיטואציה דומה לאירופה ובאותה תקינה חשבונאית. עמדה זו רלבנטית   בהקשר של גופי האשראי החוץ בנקאיים – שחלק מהם כיום הן חברות ציבוריות כמו נאווי, שהם, אס. אר. אקורד ופנינסולה.