שינוי הסיווג שמגדיל את הרווח התפעולי

גם כשרווח תפעולי מוצג באופן גורף תיווצר שונות

הרווח התפעולי, שהוא בסיס לחישוב ה-EBITDA, הוא נתון חשוב בהערכת ביצועים של חברות תפעוליות, לרבות לצורך קביעת אמות מידה פיננסיות ודירוגי אשראי. לשם כך, דו”ח רווח והפסד של חברה תפעולית מוצג בדרך כלל בפורמט רב-שלבי, הכולל סיכומי ביניים, כמו רווח גולמי ורווח תפעולי לפני הוצאות והכנסות המימון ולפני הוצאות מס.

מנגד, דו”ח רווח והפסד של חברת אחזקה, שבה ניתוח זה אינו רלוונטי, נערך במקרים רבים בפורמט חד-שלבי, המציג את כלל ההכנסות מצד אחד ואת כלל ההוצאות עד לרווח לפני מס מצד שני.

ההיגיון שעומד מאחורי ה-IFRS הוא לא להכתיב שבלונה אחת של דו”ח רווח והפסד, אלא לדרוש מההנהלות להפעיל שיקול דעת, כדי להוביל למידע שיסייע לקוראי הדו”חות לנתח את הפעילות. כפועל יוצא, אין דרישה גורפת לכלול בפורמט הרב-שלבי סיכומי ביניים של רווח גולמי ורווח תפעולי.

אחת ההשלכות של כך היא יצירת שונות במבנה הדו”ח בענפים מסוימים. כך למשל, חלק מחברות הנדל”ן המניב אינן מציגות סיכום ביניים של רווח גולמי, ומכניסות את רווחי השערוך למחזור ההכנסות. דוגמה נוספת היא מענף הליסינג, שם חברת אלבר אינה מציגה רווח גולמי ותפעולי – בשונה מדן רכב (AVIS) ומקבוצת שלמה (ניו קופל).

ואולם מסתבר שגם כשהרווח התפעולי מוצג באופן גורף עשויה להיווצר שונות דיווחית. זה המצב כיום בענף הסלולר, שבו נתוני הרווח התפעולי הם בעלי חשיבות אדירה, מאחר שניתוח הפעילות וקביעת שוויה מתבססים על ה-EBITDA.

כרקע לכך חשוב לציין כי בעסקה הכוללת מרכיב אשראי מהותי, כמו זה הקיים בתשלומים על המכשיר הסלולרי, יש להפריד את מרכיב המימון בהתאם לתפישת שתי העסקות. לכן, במועד מסירת המכשיר יש למדוד את הערך הנוכחי של התשלומים בגינו לצורך ההכרה בהכנסה, כאשר הגידול בערך הנוכחי לאורך תקופת האשראי מהווה הכנסות ריבית.

עד כה התפישה הרווחת היתה כי הכנסות ריבית אלה מסווגות מתחת לרווח התפעולי. המקרה של פרטנר הוא דוגמה לחברה עם תפישה שונה. בדו”חות שנערכו בהתאם ל-U.S GAAP ל-2008 כללה פרטנר בסעיף המימון הכנסות כאמור בסך כ-64 מיליון שקל. ואולם בעקבות אימוץ ה-IFRS ברבעון הראשון של 2009, שינתה החברה את סיווגן להכנסות אחרות, המוצגות מעל לשורת הרווח התפעולי.

כפועל יוצא, הרווח התפעולי של פרטנר ברבעון הראשון, שהסתכם בכ-434 מיליון שקל, כלל הכנסות אחרות של כ-24 מיליון שקל. בהנחה שהן נובעות ממרכיב הריבית בלבד, הרי שמדובר בהשפעה חיוביות של 5.5% על הנתון הרבעוני. הגידול ב-EBIDTA זהה, מאחר שהכנסות אלה לא מנוטרלות בחישובו.

מעבר לשאלת מהותו של הרווח התפעולי, שיטת סיווג זו אינה כוללת את עלות המימון הרלוונטית, שהיתה עשויה לקזז במידה רבה את ההשפעה החיובית. בנוסף, סלקום ופלאפון, שמיישמות אף הן את ה-IFRS, מסווגות הכנסות ריבית אלה במסגרת הכנסות המימון – מה שעלול ליצור עיוותים בהשוואה.