הפסטה שבלעה את הבמבה

למה מקטינה אסם את מספר המגזרים המדווחים?

החברות הציבוריות בישראל התחילו ליישם בדו”חות הרבעון הראשון את התקן החדשני (8 IFRS), שמאמץ את גישת ההנהלה לזיהוי ודיווח על מגזרי פעילות. בהתאם לגישה זו, הנחשבת חריגה בנוף החשבונאי, הפילוח והדיווח המגזרי מתבסס על האופן שבו נסקרות באופן סדיר התוצאות התפעוליות על ידי מקבל ההחלטות הראשי בארגון, לצורך הקצאת משאבים למגזר והערכת ביצועיו.

עד כה התבצע זיהוי המגזרים על פי קריטריון אובייקטיווי, שלפיו כל קבוצת מוצרים משמעותית מהווה מגזר עסקי שיש לדווח עליו בנפרד; גם אזור גיאוגרפי משמעותי ושונה מאזורים אחרים מהווה מגזר גיאוגרפי מדווח. הדיווח, במידת הצורך, התבצע על פי שני עקרונות אלה ברמות פירוט שונות, שחשפו בין השאר שיעורי רווחיות.

על אף שהרציונל של גישת ההנהלה הוא לשפר את הרלוונטיות באמצעות היצמדות בלעדית לאופן ניהול החברה, החשש העיקרי מיישומה והקושי באכיפתה נובעים ממידת הסובייקטיוויות הכרוכה בה. קשה להתעלם מכך שהאינטרס של החברות הוא לצמצם ככל הניתן את מספר המגזרים המדווחים – שהרי ערבוב נתוני רווחיות שונים מקהה את משמעותם.

היישום בשטח מלמד על צמצום במידע המדווח: אם לפני השינוי דיווחו החברות הנכללות במדד ת”א 25 (למעט בנקים, ביטוח ודואליות) על 61 מגזרים במתכונת הראשית והמשנית – לאחר השינוי מספר במגזרים המדווחים מגיע ל-40 בלבד.

נראה כי השינוי לא הוביל לפילוח דק יותר של הפעילות. שופרסל לא פתחה את מגזר הקמעונות לפורמטים שלה: חנויות שכונתיות (שופרסל שלי), היפרמרקטים (שופרסל ביג) ו-Heavy Discount (שופרסל דיל, יש). חלק מהחברות אף הקהו משמעותית את הפילוח הקיים. אסם דיווחה לפני השינוי על ארבעה מגזרים: חטיפים ומאפה, מזון בטמפרטורת החדר, מזון מצונן ומזון קפוא. לאחר השינוי דיווחה החברה על שני מגזרים בלבד: מזון קפוא ומצונן ומזון בטמפרטורת החדר. איחוד הנתונים שביצעה גרם גם להקהיית שיעורי הרווחיות של החברה ב-2008 (ראו טבלה).

 

 

שינוי נוסף קשור למעבר של חברות האחזקה לזיהוי מגזרים לפי חברות מוחזקות עיקריות. החברה לישראל מדווחת כעת על שלושה מגזרים בלבד – כי”ל, בז”ן וצים – ואינה מפלחת את פעילותן.