התרגיל שניפח את הרווח הגולמי של פרטנר ב-45 מיליון שקל

אחד ההבדלים המשמעותיים בין כללי החשבונאות בארה”ב לבין ה-IFRS נוגע לחברות הסלולר, וליתר דיוק – לטיפול החשבונאי בעלויות הרכשת לקוח (SAC).

בהתאם ל-IFRS, עמלות המשולמות למפיצים מהוונות כנכס בלתי מוחשי – כל עוד ניתן לייחסן להרכשת מנוי ספציפי. לפי הכללים בארה”ב, מנגד, העמלות נרשמות כהוצאה שוטפת. ההיגיון שמנחה את ה-IFRS הוא שמדובר בנכס לכל דבר ועניין, שניתן לזהות בגינו הטבות כלכליות בעתיד ויש להפחיתו על פני תקופת ההתקשרות בפועל של המנוי (18-36 חודשים).

להבדל חשבונאי זה יש השלכות עצומות על ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) של חברות הסלולר. הסיבה לכך היא שכאשר עלויות הרכשת לקוח מהוונות כנכס – הן אף פעם לא ייכללו ב-EBITDA, וזאת לאור הנטרול של הוצאות ההפחתה.

עד כה רק סלקום ופלאפון – שמיישמות את ה-IFRS – נהנו מאי הכללת העמלות ב-EBITDA. אך פרטנר, שבחרה להצטרף ל-IFRS ברבעון הראשון – לקחה את הנושא צעד גדול קדימה, על ידי היוון ההפסד הנובע ממכירת המכשירים.

הרקע לכך הוא הנוהג של חברות הסלולר למכור ללקוחות מכשירים מתחת למחיר העלות, מתוך מטרה להבטיח חוזה שירות במחיר קבוע עם הלקוח. פרטנר, בדומה לחברת האם האצ’יסון, הפסיקה להכיר בהכנסות ממכירות מכשירים אלה ובהוצאות בגינם החל מהרבעון הראשון, בעוד מרכיב הסבסוד (ההפסד על המכשיר) מהוון כנכס בדומה לעמלות הרכשת לקוח.

המשוואה הדיווחית של מהלך חשבונאי זה ברורה: במחיר של איבוד חלק מהכנסות מתאפשר לחברה להגדיל את הרווחים ואת ה-EBITDA, לצד הגדלה משמעותית של שיעורם מתוך ההכנסות.

ההשלכות ניכרות בתוצאות הרבעון הראשון של פרטנר, שהצביעו על קיטון בהכנסות לרמה של 1.4 מיליארד שקל. פרטנר ציינה כי ההשפעה נטו של יישום הרישום החדש על הרווח הגולמי, שהסתכם ב-566 מיליון שקל, היתה גידול של כ-45 מיליון שקל. אם נניח כי הקיטון במכירות הציוד ביחס לרבעון המקביל ב-2008 (130 מיליון שקל) נובע כולו מהשינוי, יוצא כי הרישום החדש הגדיל את שיעור ה-EBITDA מ-32.9% ל-39.1%.

יתרה מכך, מאחר שפרטנר החלה ליישם את השינוי רק ב-2009 – ללא תיאום למפרע של דו”חות העבר, כמקובל בשינוי מדיניות – יצר השינוי אפקט משמעותי יותר, הן מכיוון שהמשקיעים רגילים להשוות את התוצאות לנתוני השנה שעבר, והן מכיוון שהתוצאות השוטפות אינן כוללות הפחתה סבסודים שנדחו בשנים קודמות.

הטיפול החשבונאי החדשני – יש שיגידו אגרסיווי – נשען על התייחסות למרכיב המכשיר כעסקה שאינה יוצרת הכנסה, בעוד הסדרים דומים בהם קיים רווח על המכשיר אינם מטופלים כך. לא תהיה זו הפתעה אם מהלך חשבונאי זה יגרום למתחרות לבחון את הנושא מחדש: אחרי הכל, אם סלקום היתה מאמצת את שיטת הרישום היא היתה מגדילה את ה-EBITDA שלה ברבעון הראשון ב-20-25 מיליון שקל.