חלום הבלהות של שוק ההון: מדו”ח חלק לחדלות פירעון תוך 3 חודשים

המכה למשקיעי האג”ח של חבס צפויה להיות כואבת במיוחד: לפי הערכות, משקיעי האג”ח הלא מובטחות של החברה כמעט ולא יראו החזר כלשהו מקופת הפירוק ■ במונחי תספורות, מדובר בתספורת עמוקה ביותר

נפילתה הפתאומית של חבס היא כואבת במיוחד מנקודת מבטם של המשקיעים בשוק ההון מאחר והיא מייצגת כישלון צורב של המערכת הדיווחית. המשקיעים באיגרות החוב של חבס לא קיבלו מהמערכת הדיווחית סימני אזהרה על מה שעתיד לקרות. אותם משקיעים שהלכו לישון בסוף נובמבר 2012 עם דו”חות חלקים לרבעון השלישי, התעוררו תוך שלושה חודשים, בתחילת מארס 2013 לחלום בלהות: הודעה על חדלות פירעון.

הסיפור של חבס הוא סיפור עצוב. מדובר בחברה שהיתה בימיה הטובים חברה קבלנית יוקרתית, שפרויקט הדגל שלה האחרון שלה היה מגדלי YOO בתל אביב. השינוי במודל העסקי שלה החל בשנת 2007 עם ביצוע השקעה כוללת של כ-168 מיליון יורו בקרן הריט ההולנדית NSI שהקנו לה כ-21% מהמניות. לצורך מימון ההשקעה, גייסה חבס מבנקים בהולנד הלוואות למימון ההשקעה שמבוססות על מרג’ין קול, שהגדילו את רמת המינוף שלה, מעבר לאיגרות החוב שגייסה בעבר.

חבס הפכה למעשה מחברה קבלנית לחברת החזקה פיננסית שמתבססת על השקעת בודדת במניות, שאינה מקנה שליטה ונתונה לחסדי מחירי המניה של NSI בבורסה. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 שנזקיו פגעו בשוק הנדל”ן למסחר האירופי – שם נמצאים עיקר נכסי הנדל”ן המניב של NSI (הולנד ובלגיה) – צנחה מחיר המניה משיאה בכ-60%. לאור דרישתם של הבנקים בהולנד לעמידה במרג’ין קול שקבעו, נכנסה חבס למשבר נזילות חמור שהוביל לנפילתה.

מבחינה חשבונאית, ההשקעה טופלה בשיטת השווי המאזני וכללה מוניטין שנוצר ברכישתה, בגובה של כ-33 מיליון יורו. מנגד, שווי השוק של ההשקעה בבורסה ירד למחצית מערכה במאזן. הערך החשבונאי הנ”ל של ההשקעה ובעקבותיו גם ההון העצמי של חבס, נתמכו בהערכת שווי שהתבססה על פרמיית פורטפוליו. פרמיה זו משקפת מתודולוגיה שנויה במחלוקת, לפיה למרות שמדובר באוסף של נכסים נדל”ן קטנים, ישנו ערך סינרגטי משמעותי להחזקתם כמכלול.

התלות האדירה במחירי הבורסה של NSI שעליהם התבסס המרג’ין קול, הובילה לצמצום חד ביתרת המזומנים של חבס ובסופו של דבר לנפילתה. מבחינה דיווחית חבס לא הצליחה לספק למשקיעים איתות בזמן על מצבה הפיננסי הבעייתי. כך לדוגמה, דו”חות חבס לרבעון השלישי של 2012, שהתפרסמו בסוף חודש נובמבר 2012, לא כללו איתות למשקיעים על בעיות תזרימיות. יתר על כן, דו”ח הדירקטוריון של חבס לרבעון השלישי של 2012 לא כלל אפילו דו”ח תזרים חזוי, על קיומו של סימן אזהרה, מאחר והדירקטוריון הצהיר כלפי המשקיעים באופן אקטיבי כי אין ספק סביר לבעיה תזרימית בשנתיים הקרובות. חלפו רק שלושה חודשים ובתחילת מרץ 2013, הודיעה חבס על חוסר יכולת לפרוע את תשלומי האג”ח בחודשים הקרובים, שמשמעותה המעשית חדלות פירעון.

המכה למשקיעי האג”ח של חבס צפויה להיות כואבת במיוחד: באוקטובר 2013, לאחר שנכשלו ניסיונות רכישה והסדרי החוב, מינה בית המשפט לחבס מפרק לפי הערכות, משקיעי האג”ח הלא מובטחות של חבס כמעט ולא יראו החזר כלשהו, בסופו של דבר, מקופת הפירוק. במונחי תספורות, מדובר בתספורת עמוקה ביותר, שבהערכה גסה יכולה לנוע מ-90% בתסריט האופטימי ואפילו ל-100% אחוז, בתסריט הפחות אופטימי.