מצטערים, קופת המזומנים התכווצה

כבר בדו”חות האחרונים של חבס הופיעו סימנים מדאיגים להצטמקות המזומנים החופשיים

ההודעה הדרמטית של חבס השבוע על ספקות משמעותיים בדבר יכולתה לפרוע במלואם ובמועדם את תשלומי הקרן והריבית של איגרות החוב בחודשים הקרובים, ממחישה את החשיבות הקריטית של נזילות – וכפועל יוצא מכך גם את החשיבות העצומה למשקיעים של ההצגה המאזנית הנפרדת של סעיף המזומנים החופשיים. סימנים מוקדמים לשחיקה בנזילות של חבס הופיעו בשני הדו”חות הרבעוניים האחרונים של החברה.

בדו”חות המאוחדים לרבעון השני והשלישי של 2012 הציגה חבס פיקדונות בסעיף מאזני נפרד שנקרא “פיקדונות בחשבונות משועבדים” בסכומים של 47.8 ו–56.9 מיליון שקל בהתאמה, ולא במסגרת סעיף מזומנים ושווי מזומנים. חבס דיווחה כי מדובר בשיעבוד מזומנים בהולנד לצורך עמידה באמות מידה פיננסיות. ניתן להניח כי מדובר בדרישה של הבנקים להגדלת ביטחונות לאור הירידה בשווי השוק של ההשקעה בקרן הנדל”ן NSI‏ (Margin Call‏).

יש לציין כי במאזן בסוף הרבעון השני סיווגה חבס את סעיף הפיקדונות הזה במסגרת הנכסים השוטפים, ואילו במאזן בתום הרבעון השלישי היא סיווגה אותו במסגרת הנכסים הבלתי שוטפים. בלי להיכנס לנאותות הסיווג של הסעיף במסגרת הנכסים השוטפים, אין ספק כי עצם ההפרדה מיתרת המזומנים והשווי מזומנים הובילה לקיטון חד ביתרת המזומנים החופשיים וסיפקה איתותים לבעיית הנזילות החמורה שעליה מדווחת כעת חבס.

סיפור מעניין בהקשר של הצגה נפרדת של יתרת המזומנים ושווי מזומנים ניתן למצוא בדו”חות השנתיים של הקבלנים היזמים שמתפרסמים בימים אלה. חלק מהחברות הקבלניות היזמיות כללו עד כה במסגרת יתרת המזומנים והשווי מזומנים שלהן את יתרות הפיקדונות בחשבונות הליווי. אלה מזומנים ושווי מזומנים שזמינים אך ורק לצורך הקמת מלאי דירות למכירה בפרויקט שבו הם התקבלו ועל פי הרשאה מהבנק המממן – ואינם חופשיים לשימושים הכלליים של הפירמה לרבות החזרי חובות. כך, כ–80% וכ–60% מיתרת המזומנים והשווי מזומנים של אפריקה מגורים ואזורים, בהתאמה, לתום 2011 כללה יתרות מזומנים בגין חשבונות ליווי כאלה. חברות אחרות הציגו יתרות אלה כפיקדונות מוגבלים בשימוש, בנפרד מסעיף המזומנים ושווי המזומנים.

ה–IFRS אמנם דורש להפריד מזומנים מוגבלים בשימוש מיתרת המזומנים והשווי מזומנים, אך כמה חברות יזמיות נקטו פרשנות שלפיה אין לראות בכך הגבלה מאחר שהקמת מלאי דירות למכירה הוא עיסוקן השוטף. בעקבות התערבות חשובה של רשות ניירות ערך לאחרונה, נדרשו חברות אלה ליישר קו ולהפריד החל בדו”חות ל–2012 את יתרות המזומנים הנ”ל במסגרת סעיף נפרד. בהקשר זה נראה כי קשה להפריז בחשיבות ההפרדה, לאור החשש שקורא תמים עשוי לחשוב שלחברה אכן מזומנים העומדים לשימושה ובפרט לצורך פירעון חובותיה, ואף עשוי לקבל החלטות השקעה לאור מידע זה.

נהוג לחשוב שהמדיניות החשבונאית של הנהלה חשובה רק ביחס לכללי הכרה ומדידה של נכסים והתחייבויות. מדובר בשגיאה, שהרי בנוסף להכרה ולמדידה של נכסים והתחייבויות שמהם נגזרים הרווח וההון, גם ההצגה והגילוי הם חלק מהטיפול החשבונאי. כפועל יוצא מכך, ה–IFRS רואה בטעות מהותית בנושא הצגה וגילוי טעות לכל דבר ועניין, ובמקרים מסוימים יכולה להיות לה משמעות דרמטית הרבה יותר מטעות מדידה.

כך, טעות בגילוי בנושא הערת העסק החי, כמו הימנעות מהכללת הערת עסק חי או גילוי לקוי בהקשר זה, או בסיווג התחייבויות כבלתי שוטפות במקום שוטפות, גוררת בדרך כלל הצגה מחדש ‏(Restatement‏) של הדו”חות הכספיים. לטעויות הצגה אלה יכולות להיות השלכות נרחבות בין היתר בנוגע לעמידה בקובננטים ועילות להעמדה לפירעון מיידי של חובות. בדומה, שינוי במדיניות חשבונאית בנושאים של הצגה מהווה מבחינת ה–IFRS שינוי מדיניות לכל דבר ועניין, שצריך להיות מטופל בדרך של יישום למפרע ‏(Retrospective Application‏).

ההשלכות הבעייתיות של תיקון טעות

רשות ניירות ערך מאפשרת כעת לקבלנים לטפל בהפרדת יתרת המזומנים כשינוי מדיניות ולא כתיקון טעות, אף שעצם העובדה שנדרשה להתערב מרמזת כי לא מדובר בשינוי מדיניות חשבונאית במובן הקלאסי. יש לזכור כי שינוי מדיניות אפשרי רק אם מדובר במעבר משיטה חשבונאית אפשרית אחת לשיטה חשבונאית אפשרית אחרת רלוונטית יותר, כאשר הדבר נעשה בהתאם לשיקול הדעת של ההנהלה. במקרה זה העובדה שהרשות אינה מקבלת את גישת אי ההפרדה יש בה כדי להעיד כי לכאורה זהו תיקון טעות יותר מאשר שינוי מדיניות.

כפועל יוצא מכך, אפריקה מגורים למשל הפרידה בדו”חות לשנת 2012, שפורסמו בשבוע שעבר, את המזומנים בחשבונות הליווי בדרך של שינוי מדיניות חשבונאית. כלומר, מדובר אמנם ביישום למפרע שמלווה בסיווג מספרי ההשוואה, אך אינו מלווה בהשלכות הבעייתיות של תיקון טעות. חשוב להבין כי מאחורי ההבדל הסמנטי שבין הצגה מחדש לתיאום למפרע בגין שינוי מדיניות – שבשניהם מבחינה טכנית מתוקנים בסופו של דבר מספרי ההשוואה – עומד הבדל הצהרתי עצום. בעוד בהצגה מחדש בגין תיקון טעות נחשפת החברה לתביעות, לעיצומים כספיים, לקיומה של חולשה מהותית במערך הבקרה החשבונאי שלה, ולא פחות חשוב – לפגיעה באמינות הדיווחים שלה, הרי שבמקרה של תיאום למפרע, האמירה היא שאף שההצגה בעבר היתה תקינה, החברה שיפרה את רלוונטיות הדיווח.

ביטוי לרגישות של תיקון טעות בנושא סיווג מזומנים ולחשיבות הדרמטית של הנושא, ניתן למצוא בבקשה לתובענה הייצוגית שהגיש בעל אג”ח נגד מלרג – שאף זכתה למימון של רשות ני”ע – וכן התבטאה בעיצום כספי של כחצי מיליון שקל. מלרג ביצעה בדצמבר 2009 הצגה מחדש בעקבות תיקון טעות של מזומנים משועבדים שנכללו ביתרת המזומנים והשווי מזומנים. בעקבות התיקון, הוקטנה יתרת המזומנים והשווי מזומנים לתום הרבעון השלישי של 2009 ב–16 מיליון שקל. ההצגה מחדש לוותה בירידה בדירוג האג”ח והוספה של הפניית תשומת לב.

בבקשה טוען התובע כי בעת שרכש את איגרות החוב של החברה ב–2009, הוא הסתמך על דו”חות החברה לרבעון השלישי של אותה שנה, שהציגו יתרת מזומנים של 28 מיליון שקל והיו אמורים להספיק לשלם חלויות שוטפות של 25 מיליון שקל למחזיקי האג”ח.

פחות משנה לאחר גילוי הטעות נקלעה מלרג לקשיי נזילות והגישה בקשה להקפאת הליכים בדרך להסדר חוב. אף שאין מדובר במקרה זהה, יש בו כדי להעיד על הערך האינפורמטיבי של אופן הצגת יתרות המזומנים החופשיים לבעלי החוב וההון, גם אם הדבר אינו מוביל לשינוי בסך הנכסים או בהון, ולהשלכות העקיפות של טעות בנושא רגיש זה. בסופו של דבר, תמונת הנזילות של החברה יכולה להשתנות מקצה לקצה לאחר הקטנת המזומנים הפנויים לבעלי החוב הזוטר.