ירידת ערך נמדדת לפי התחזיות להפרשה לחובות מסופקים
הירידות התלולות בבורסה צפויות לחדד מאוד את ההבדלים בין רישום ירידות ערך של נכסים פיננסיים על בסיס נתוני שוק בלבד, לבין התבססות על הערכות. כללי חשבונאות של ירידות ערך רלוונטיים רק לגבי נכסים פיננסיים שאינם מוחזקים למטרות מסחר, ולכן לא נמדדים בהתאם למחירם בשוק (Mark to Market).
כאשר מדובר במכשיר חוב סחיר, כמו איגרות חוב, המוחזק לפידיון, או בחוב לא סחיר כמו הלוואה שניתנה או יתרת לקוחות, בדיקת ירידת ערך מתבצעת בהתאם לתחזית של ההנהלה לפירעון (“הפרשה לחובות מסופקים”) ולא על בסיס מחיר השוק. החלטת ענתבי מהשבוע שעבר להתיר לגופים הפנסיוניים לסווג איגרות חוב קונצרניות כמוחזקות לפידיון ממחישה היטב את המשמעות של העניין.
כאשר מדובר בהשקעה במניות שמוחזקת לזמן ארוך, חשוב להבחין בין שלושה סוגים של השקעה בהתבסס על דרגת ההשפעה: שליטה, שהיא בדרך כלל אחזקה של 50% ומעלה (“חברה בת”); השפעה מהותית, שהיא בדרך כלל אחזקה של 20% ומעלה (“חברה כלולה”); והיעדר השפעה מהותית (“נכס פיננסי זמין למכירה”). סיווג ההשקעות, שלעתים הוא די נזיל, יכול לשנות מקצה לקצה את הצורך ברישום ירידת הערך.
הכללים הנוקשים ביותר נוגעים למניות “זמינות למכירה”, ולא מאפשרים שיקול דעת לגבי הפעילות. הפרשנות המקובלת ל”ירידה משמעותית” היא ירידה של 20% ומעלה ביחס לעלות – מחזה שכיח בימים אלה. כך, לדוגמה, השבוע הודיעה אלרוב כי תרשום ברבעון השלישי ירידת ערך של 167 מיליון שקל בגין השקעתה במניות הבנקים.
לעומת זאת, כאשר מדובר בהשקעה בחברה כלולה ומתקיימים סימנים לירידת ערך, ניתן להשתמש בהערכת שווי. הפועלים, לדוגמה, שמחזיק במניות של דלק נדל”ן, הזמין ברבעון הקודם הערכת שווי שתמכה בערך המאזני של ההשקעה – 243 מיליון שקל – על אף שמחיר השוק היה 129 מיליון שקל בלבד. דוגמה משמעותית יותר היא האחזקה של דיסקונט בבינלאומי, ששוויה בשוק – כ-800 מיליון שקל – נמוך כמעט ב-50% מערכה במאזן, כ-1.5 מיליארד שקל.
בחברה בת בוחנים את הדו”חות המאוחדים, והנכס הנבחן העיקרי הוא המוניטין שנוצר ברכישה. המוניטין נבחן על בסיס הערכת שווי, אלא שכאן מרחב שיקול הדעת גדול הרבה יותר. החשש ממוניטין מנופח מתעצם לאור העובדה שלפני כמה שנים הופסקה ההפחתה השיטתית של המוניטין. המחיר ששילמו בתי ההשקעות וחברות הביטוח עבור קופות גמל וקרנות נאמנות יצרו במאזן סכומים גדולים מאוד של מוניטין, שיש צורך להצדיקו כעת. לדו”חות הרבעון השלישי של כלל פיננסים, שלה מוניטין של כ-500 מיליון שקל בגין רכישת קרנות אילנות (80% מההון העצמי), שפורסמו אתמול, צורפה הערכת שווי של מעריך חיצוני התומכת במוניטין. דומה שאין דוגמה טובה מזו בכדי להמחיש את מרחב שיקול הדעת. אגב, כלל פיננסיים לא לבד: UBS, שמחזיק מוניטין של כ-5 מיליארד יורו מעסקי בנקאות השקעות, קבע בדו”חות הרבעון כי לאחר בחינת השווי נמצא שהמשבר הפיננסי לא גרם לירידת ערך במוניטין.