כך הזניקה פרטנר את הרווח הגולמי

פרטנר אימצה את “סוכריות” ה-IFRS שמיישמת גם סלקום

המעבר הוולנטרי של פרטנר ל-IFRS ברבעון הראשון של 2009, כחברה דואלית המיישמת U.S.GAAP, הוא נקודת ציון חשובה ומרתקת. כצפוי, פרטנר אימצה את ה”סוכריות” של ה-IFRS שאותן מיישמת גם סלקום, ובהן זקיפת הוצאות אופציות לעובדים לעודפים במקום לקרן הונית ושינוי הסיווג של תזרימי הריבית מפעילות שוטפת לפעילות מימון בדו”ח התזרים. ואולם המעבר של פרטנר לשיטה זו שייך דווקא לשני מהלכים חשבונאיים לא שגרתיים, בעלי השלכות דיווחיות חיוביות עצומות. הראשון, שאליו יתייחס טור זה, נוגע לשינוי אומדן תקופת הפחת של הרכוש הקבוע. בשני נעסוק בטור הבא.

פרטנר בחרה למדוד את הרכוש הקבוע שלה למועד המעבר (1 בינואר 2008) – שערכו לפי הכללים הישנים היה כ-1.7 מיליארד שקל – בהתאם לשוויו ההוגן כעלות נחשבת (Deemed Cost), ולכן הגדילה את ערכו ב-114 מיליון שקל. ואולם אף שגידול כזה אמור להגדיל את הוצאות הפחת, בפועל התרחש ההפך הגמור.

הסיבה לכך היא שבמקביל, החליטה פרטנר להאריך את אורך החיים השימושיים של תשתיות התקשורת, המהוות את חלק הארי של הרכוש הקבוע, מתקופה של 5-10 שנים ל-10-25 שנה, וכן לעדכן את תקופות ההפחתה של יתר הפריטים.

כפועל יוצא, קטנו הוצאות הפחת הנכללות בעלות ההכנסות ב-188 מיליון שקל ב-2008. מעבר להשפעות המהותיות על הרווח הנקי ועל ההון העצמי, עלה שיעור הרווחיות הגולמית השנתי מ-35.7% ל-38.6%. השפעות אלו צפויות להימשך כמובן גם בשנים הבאות.

מעבר בין תקינות חשבונאיות אינו קשור לשינוי באומדן אורך חיים שימושיים של נכס – שצריך לייצג את התקופה בה הוא צפוי להניב הטבות כלכליות. הראייה לכך היא שאף שמקורו של השינוי בתהליך המעבר, הוא יושם כבר בדו”ח לרבעון הרביעי, שפורסם לפי הכללים הישנים.

שינוי אומדן פחת הוא אחד הנושאים הרגישים ביותר בחשבונאות: מחד גיסא, השאיפה של החשבונאות היא להתאים עצמה למציאות הכלכלית. מאידך גיסא, היכולת של הנהלות לקבוע את עיתוי השינוי מעלה חשש לניהול רווחים. עד לכניסת ה-IFRS, רשות ניירות ערך בישראל כמעט שלא איפשרה לבצע שינוי אומדן פחת. זאת כתוצאה מכך שלא הסתפקה בניסיון הייחודי שנצבר בחברה, אלא דרשה שינוי בנסיבות. נוקשות זו גרמה לכך שחברות רבות “נתקעו” עם תקופות הפחתה בלתי רלוונטיות.

מתוך רצון לדייק בחישוב הפחת מאמץ ה-IFRS את גישת הרכיבים, לפיה הפחת נקבע עבור כל רכיב משמעותי בנפרד, ואף דורש לעדכן אומדנים במידת הצורך. עם זאת, עדיין מרחף החשש מדרישה פוטנציאלית לתיקון טעות בדו”חות, בטענה שלא מדובר במידע חדש.

פרטנר אינה הסנונית הראשונה – גם כיל, שעברה ליישם את ה-IFRS ב-2008, האריכה את תקופת ההפחתה של חלק ממתקניה ל-25 שנה החל מיום המעבר (1 בינואר 2007), ובכך הגדילה את הרווח הנקי ל-2007 בכ-93 מיליון שקל.