| הנושא | הפער | השיקול הדיווחי | |
| 1. פירוש המונח צפוי (Probable) כרף הכרה | התקינה האמריקאית מפרשת את המונח Probable כרף הסתברותי גבוה יותר (כ- 70%-80%) מאשר התקינה הבינלאומית (מעל 50%). | השפעות דיווחיות מנוגדות: כך למשל רף הרישום החשבונאי של הפרשה בגין תביעות או הוצאות תשלום מבוסס מניות עם תנאי ביצוע בתקינה האמריקאית גבוה יותר, אך מנגד למשל רף ההכרה בהכנסה בגין גביה צפויה מלקוחות בתקינה האמריקאית גבוה יותר בהתאם. | |
| 2. חכירות תפעוליות מנקודת ראות החוכר | בשתי התקינות יש צורך לרשום במאזן את החכירות, אך בתקינה האמריקאית לגבי דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים מיישמים את ההסתכלות על כך כהוצאות שכירות – כך שלא ניתן לנטרל את מרכיב השכירות מה – EBITDA. | על פני זמן הרווח תפעולי גדול יותר ב- IFRS בגובה מרכיב הריבית. תזרים מפעילות שוטפת ו- EBITDA גבוהים יותר ב- IFRS בכל מקרה בגובה דמי השכירות. [1] | |
| 3. השבת ירידת ערך נכסים | בעוד ב- IFRS ניתן להשיב הפסדים מירידת ערך (להוציא מוניטין) במקרה של שיפור במצב הכלכלי. בתקינה האמריקאית הדבר אינו אפשרי (ירידת ערך היא בסיס עלות חדש) – רלבנטי לגבי מלאי (למעט ירידת ערך שמתהפכת באותה שנה פיסקאלית אותה ניתן לבטל), רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים מזוהים. | לפי ה- IFRS קיים פוטנציאל לרישום רווחים גבוהים יותר. עם זאת, בכל הנוגע לרכוש קבוע ולנכסים בלתי מוחשיים מזוהים, ירידת ערך לרוב תוכר מוקדם יותר לעומת התקינה האמריקאית. | |
| 4. מדידת נדל”ן להשקעה , רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים מזוהים | להבדיל מהתקינה האמריקאית, ה-IFRS מאפשר למדוד נדל”ן להשקעה לפי מודל השווי ההוגן. בנוסף ה-IFRS מאפשר ליישם מודל הערכה מחדש גם לגבי רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים מזוהים (במצבים מסוימים), אפשרות שאינה קיימת תחת התקינה האמריקאית.[2] | בנדל”ן להשקעה פוטנציאל לרישום רווחים גבוהים יותר והגדלת ההון ב -IFRS. ברכוש קבוע המשמעות מינורית יחסית (בעיקר גידול בהון) לאור בעייתיות המודל. | |
| 4א. מטבעות דיגיטליים (קריפטו) | מטבעות דיגיטליים בדרך כלל יסווגו תחת שתי התקנות כנכסים בלתי מוחשיים (תחת התקינה הבינלאומית, מטבעות דיגיטליים יכולים להיחשב כמלאי אם הם מוחזקים לצורך מכירה במהלך העסקים הרגיל). כאשר מטבעות דיגיטליים מסווגים כנכסים בלתי מוחשיים, הם ימדדו בתקינה הבינלאומית לפי מודל העלות או מודל הערכה מחדש, כאשר כל שינוי בשווי ההוגן ייזקף להון. לעומת זאת, תחת התקינה האמריקאית, מטבעות דיגיטליים נמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד. | פוטנציאל תנודתיות של הרווח הנקי גבוה יותר ב- US GAAP. | |
| 5. החזר תמלוגים בגין במענקי מדען | ב- US GAAP ההוצאות בגין התמלוגים למדינה נרשמות על בסיס התהוות תשלום, בעוד ב- IFRS הרישום של ההתחייבות מתבצע מראש כבר על בסיס יצירת התחייבות לפי שווי התמלוגים הצפויים.[3] | ההשלכה על הרווחיות יכולה להיות משמעותית אך היא תלויה בתקופות הרלבנטיות. לגבי ההון ניתן לומר כי במצטבר מדובר בפגיעה ב- IFRS ביחס ל- US GAAP. אם כי לאור הסיווג של ההחזרים ב- US GAAP בעלות המכר, הרי שיש פגיעה הצגתית ברווח הגולמי. | |
| 6. היוון עלויות פיתוח | התקינה האמריקאית מאפשרת בתנאים מסוימים להוון עלויות פיתוח תוכנה למכירה או לשימוש עצמי בעוד ה- IFRS מאפשר להוון, בתנאים מסוימים, גם עלויות פיתוח שאינן נובעות מתוכנה. | פוטנציאל להון גבוה יותר ב- IFRS. ההשלכה על הרווחיות תלויה בתקופות הרלבנטיות. | |
| 7. הצגת תשלומי ריבית שלא בפעילות שוטפת בדוח על תזרימי המזומנים | להבדיל מהתקינה האמריקאית, ה- IFRS מאפשר (החל מ- 2027 מחייב) לסווג תשלומי ריבית במסגרת פעילות מימון בדוח על תזרימי המזומנים ולא בפעילות שוטפת. | פוטנציאל להצגת תזרים מפעילות שוטפת גדול יותר ב- IFRS. | |
| 8. הפשרת רווח כולל אחר לדוח רווח והפסד |
| פוטנציאל תנודתיות של הרווח הנקי גבוה יותר ב- US GAAP. | |
| 9. מדידת נכסים והתחייבויות פיננסיים לפי שווי הוגן לרווח והפסד | ב- IFRS לא קיימת אפשרות גורפת לייעד פרטנית לפי בחירה כל נכס או התחייבות פיננסיים לשווי הוגן לרווח והפסד כפי שקיים בתקינה האמריקאית (FVO) יש אפשרות לייעד נכסים והתחייבויות פיננסיים לרבות השקעה במניות המקנה השפעה מהותית. בנוסף, בניגוד לתקינה הבינלאומית שבה השקעה במניות שאינה מקנה השפעה מהותית חייבת להימדד בשווי הוגן, בין אם דרך רווח והפסד ובין אם דרך רווח כולל אחר (בהתאם לבחירת החברה), לפי התקינה האמריקאית, קיימת חלופה נוספת עבור השקעות שאינן סחירות ואינן מקנות השפעה מהותית. השקעות כאלה יכולות להימדד לפי עלות, בתוספת שינויים כלפי מעלה או מטה בשווי ההוגן רק כאשר מתרחשים אירועים ניתנים לצפייה המעידים על שינוי בשווי, ובניכוי ירידת ערך כאשר ישנה אינדיקציה לכך. | ה- US GAAP מספק כאן גמישות דיווחית מעניינת שיכולות להיות לה השלכות משמעותיות על הרווחים וההון העצמי. למשל לגבי מדידה של השקעה היסטורית בחברה כלולה לפי שווי הוגן שהוא גבוה משמעותיות. בהקשר של השקעה במניות שאינן סחירות ואינן מקנות השפעה מהותית, התנודתיות נמוכה ביותר תחת התקינה האמריקאית. העיקרון המנחה הינו שמידע מהימן יותר כאשר הוא מתבסס על אירועים שקרו. | |
| 10. גריעת נכסים פיננסים | תחת התקינה האמריקאית, גריעת נכס פיננסי מתבססת בעיקר על בידוד משפטי והעברת שליטה בנכס, כלומר האם הנכס מנותק משפטית מהמעביר והאם הוא איבד את היכולת לשלוט בו. לעומת זאת, תחת התקינה הבינלאומית גריעה נעשית בשני שלבים: תחילה מבחן האם הועברו הסיכונים והתשואות הכרוכים בנכס, ורק אם לא ניתן לקבוע זאת באופן חד משמעי, נבחנת שאלת השליטה. | הבדל זה עשוי להוביל למסקנות חשבונאיות שונות בין התקינות לגבי אותה עסקה. למשל, במקרים שבהם מרבית הסיכונים והתשואות הועברו לצד השני, אך השליטה בנכס לא הועברה באופן מלא, לפי התקינה הבינלאומית הנכס ייגרע, בעוד שלפי התקינה האמריקאית הוא לא. | |
| 11. שליטה אפקטיבית כבסיס לאיחוד | הגדרת שליטה ב- IFRS כבסיס לאיחוד דוחות כספיים כוללת גם שליטה אפקטיבית. לעומת זאת, המונח שליטה אפקטיבית אינו קיים בתקינה האמריקאית. | מעבר לכך שלגבי הגדרת שליטה התקינה הבינלאומית דורשת יותר שיקול דעת, הרי שתכולת הדוחות המאוחדים עשויה להיות שונה. למשל, במקרה שבו חברה ציבורית מחזיקה בפחות מ־50% מהמניות של חברה ציבורית אחרת, לפי התקינה הבינלאומית ייתכן שיידרש איחוד, בעוד שלפי התקינה האמריקאית איחוד כזה לא יתבצע. [5] | |
| 12. תשלום מבוסס מניות | א. אופן המדידה של מענקים מבוססי מניות שניתנים למי שאינם עובדים. לפי תקינה אמריקאית מדידת המענק נעשית לפי שווי הוגן של המכשירים ההונים בדומה למענקים לעובדים, בעוד שלפי התקינה הבינלאומית המדידה מבוססת על שווי השירותים שהתקבלו, כל עוד ניתן למדוד אותם בצורה מהימנה. ב.אופן רישום ההוצאה כאשר קיימים תנאי הבשלה מסוג שירות בלבד לפי התקינה האמריקאית כאשר ההבשלה מתבצעת במנות ניתן לפרוס את ההוצאה על פני תקופת ההבשלה בקו ישר כל עוד ההוצאה החשבונאית הכוללת אינה נמוכה מהשווי של המכשירים ההוניים שהובשלו משפטית. לעומת זאת בתקינה הבינלאומית חייבים להשתמש בשיטת האקסלרציה (שיטת המנות). בנוסף, בתקינה האמריקאית, כאשר קיים רק תנאי שירות, ניתן לבחור כמדיניות חשבונאית לא לאמוד שיעור חילוט, אלא להכיר בהשפעת החילוט רק כאשר הוא מתרחש בפועל. לפי התקינה הבינלאומית, יש ליישם הערכה של שיעורי חילוט, ולעדכן את ההנחות לאורך הדרך. ג.מדידה של מענקים עם הבשלה במנות לפי התקינה האמריקאית ניתן לחשב שווי נפרד לכל מנה או לחשב שווי הוגן זהה לכל מנה שמתבסס על אורך חיים ממוצע של המענק. לעומת זאת, לפי התקינה הבינלאומית יש חובה למדוד כל מנה בנפרד בהתאם לאורך החיים הצפוי שלו.
| ההבדלים נובעים מהקלות פרקטיות שהתווספו לתקינה האמריקאית לאורך השנים, משיקולי עלות-תועלת. מטרתן היא להקל על היישום ולהפוך את החשבונאות לפשוטה ויעילה יותר, בעיקר עבור חברות עם נפח מענקים גבוה או תהליכים תפעוליים מורכבים.
בהתאם לכך, ניתן לומר כי יישום תקינה אמריקאית בתחום תשלום מבוסס מניות עשוי להיות פחות מעמסתי וקל יותר ליישום בהשוואה לתקינה הבינלאומית. |
[1] הסיבה המהותית להבדלים בין התקנים נובעת מהגישה השונה של גופי התקינה: ה-FASB ביקש למצוא מענה לבעיה של התחייבויות “חוץ מאזניות”, אך במקביל שמר על העמדה שלפיה המאפיינים הכלכליים של העסקאות לא השתנו עם כניסת התקן החדש לתוקף. לכן, לשיטתו, לא הייתה הצדקה לכך ששאר הדוחות הכספיים (לדוגמה, דוח רווח והפסד או דוח תזרימי מזומנים) ישתנו בעקבות יישום התקן.
[2] ההבדל המהותי בין התקנים נובע מהתייחסות שונה למידת מהימנות השווי הוגן של פריטים לא פיננסיים.
[3] חשוב לציין כי ההנחיה הקיימת לגבי רישום הוצאה בגין מענקי מדען לפי US GAAP נובעת מפנייה ישירה שבוצעה ל -SEC בשנות ה-2000, שבה פורטו העובדות והנסיבות הייחודיות למענקי המדען במדינת ישראל. עם זאת, יש לציין כי כאשר מדובר בהכרה בהתחייבויות כאמור במסגרת צירופי עסקים, הרי שהמדידה הראשונית של התחייבויות אלה תתבצע לפי שווי הוגן הן תחת IFRS והן תחת US GAAP
[4] פער זה נובע מהתפיסה שבבסיס התקינה האמריקאית, שלפיה רווח כולל אחר משקף תוצאות פעילות של החברה, ולכן הוא מהווה תחנת ביניים בלבד עד למועד הסיווג לדוח רווח והפסד.
[5] האמור בחלק זה נוגע לאיחוד תחת מודל ההצבעה ולא לפי מודל הזכויות המשתנות בשתי התקינות ולפערים בו.
ראו עמוד נוסף בנושא IFRS vs. US GAAP: התקינה הבינלאומית מספקת להנהלות גמישות דיווחיות רבה יותר
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ורו”ח אייל רוף, שותף במחלקה המקצועית ב-EY