האסימטריה בטיפול החשבונאי בצפי להפסד ובצפי לרווח הגלומה במודל החדש, מובילה לכך כי רמת הקיבוץ של חוזי הביטוח מהווה נושא קריטי. ההחלטה על רמת הקיבוץ, תקבע את חלוקת חוזי הביטוח לתיקים, ותשפיע באופן יסודי על מדידת הרווחיות של המבטח. לצורך הקיבוץ של חוזי הביטוח קובע התקן שלושה רבדים של חלוקה, שאת כולם נדרשות חברות הביטוח ליישם: חלוקה לפי סיכונים ואופן הניהול, חלוקה בהתאם למועד ההנפקה של החוזים ו חלוקה לפי רמת הרווחיות. רמת הפילוח או הקיבוץ של תיקי הביטוח תיגזר בסופו של דבר מכל אחד משלושת הרבדים הנ”ל. כך למשל, יתכן כי תיק ביטוח מסויים לא יפוצל בהתאם לדרישות החלוקה של הרובד הראשון, אך יידרש לפצלו בהתאם לשני הרבדים הנוספים.
כיום, הפרדת הקבוצות המקובלת מתבססת על הוראות הרגולציה. כך למשל, חברות הביטוח נדרשות מדי תקופת דיווח לבצע בדיקת נאותות העתודות (LAT), כלומר, לבחון אם הרזרבות הביטוחיות יספיקו לפירעון כל התחייבויות החברה בעתיד. כמו כן, חברות נדרשות לבצע הערכה בביטוח הכללי בהתאם לנוהג המיטבי. בהינתן כי הבחינה הייתה נעשית במקובץ הרי שניתן היה לקזז עודף בתיק אחד כנגד חוסר בתיק אחר. אולם בהתאם להוראות הרגולציה, חברות הביטוח נדרשות לבצע הפרדה לקבוצות המבוססות על סוגים שונים של ענפים, ועל בסיסן לבצע את המבחן. ברור כי ככל שהקבוצות מפוצלות יותר כך גם ההתחייבות שתיווצר תהא גבוהה יותר. מאידך, לעניין בדיקת ברות ההשבה של הוצאות הרכישה הנדחות (DAC), נדרשת בחינה בנפרד בין ביטוחי החיים לבין ביטוחי הבריאות.
התוצאה של יישום הוראות 17 IFRS לעניין קיבוץ חוזים, עשויה להיות שונה מהחלוקה לקבוצות המקובלת כיום בהתאם להוראות 4 IFRS והוראות המפקח על שוק ההון, כמו גם מאופן הקיבוץ לקבוצות לעניין יישום הוראות סולבנסי II או לעניין צרכי דיווח פנימיים אחרים של המבטח. הדבר נובע ממטרות שונות של כל אחת מצורות הדיווח והמדידה. כך למשל, פעמים רבות, מטרת הרגולציה היא שמירה על יציבות המבטח וקיום דרישות הון הולמות, בעוד שהמטרה של הגילוי החשבונאי בהתאם ל-17 IFRS הוא אחר – הצגה נאותה של הרווחיות והביצועים הכספיים של המבטח. על כן הוראות הרגולציה והוראות הדיווח החשבונאי לא בהכרח תואמות זו לזו.
ככל שההוראות החדשות יפצלו קבוצות שקובצו בעבר, הרי שיש פוטנציאל לרישומם של הפסדים שבעבר לא נרשמו, שכן מקורם בחוזים מפסידים, אשר ההפסד בגינם קוזז בעבר כנגד רווחים הקשורים לשאר החוזים באותה הקבוצה. ולהיפך – איחוד קבוצות שפוצלו בעבר עשוי למנוע רישום מיידי של אותם הפסדים.
הנחיית רשות שוק ההון (טיוטה)
עקב המורכבות התפעולית המשמעותית שעשויה להיות כרוכה בדיווח על בסיס שונה לרשות שוק ההון ,ובפרט דיווח על רווחיות, ועקב מידת הסובייקטיביות הגבוהה הכרוכה בהגדרת התיקים, מטרתו של סעיף זה להתוות חלוקה לקווי מוצר ממנה עשויה להיגזר גם החלוקה לתיקי ביטוח (ולפיכך גם הגדרת קבוצות המוצרים). יש להדגיש כי ככל שחברת הביטוח מבצעת פיצול נוסף, בהתאם להנחיות של התקן, היא תוכל לעשות זאת לפי הסעיפים המתירים פיצול נוסף וזאת אף עד לרמת הפוליסה הבודדת. במצב כאמור, החברה תוכל לחבר בין הקבוצות לצרכי דיווח לרשות. עוד יודגש, כי חברת ביטוח המבקשת לבצע חלוקה שאינה תואמות לרשימה להלן (לרבות חלוקה שאינה מאפשרת חיבור על מנת להרכיב את הקבוצות שלהן) מתבקשת לתאם את האמור עם הרשות מראש. במקרה כאמור, החברה עדיין תידרש לדווח על רווחיות לממונה באופן התואם לחלוקה שנקבעה להלן, תוך ביצוע של הקצאות מנומקות ושיטתיות, כפי שיידרש. בנוסף, ובדומה למצב כיום, חלוקה זו עשויה לשמש כבסיס לחלוקה למגזרי פעילות בדוחות הכספיים, והכל בכפוף לדרישות תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 8.
להלן רשימת קווי המוצר האמורה:
א. ביטוח כללי:
1. אובדן רכוש ומקיף בתי עסק, כולל נספחי חבויות ואחרים 2. מקיף דירות, כולל נספחי חבויות ואחרים 3. ביטוח דירה שנמכר אגב משכנתא 4. רכב חובה ,כולל פוליסות שנמכרו באמצעות תאגיד ה”פול” 5. רכב רכוש ,כולל כיסוי לצד ג’ בלבד ונספחים אחרים 6. אחריות מעבידים, שנמכר כפוליסה נפרדת 7. צד ג’, שנמכר כפוליסה נפרדת 8. אחריות מקצועית לרבות אחריות דירקטורים ונושאי משרה 9. אחריות המוצר 10. כלי טיס וכלי שיט, לרבות נספחי חבויות 11. מטענים בהובלה, לרבות נספחי חבויות 12. ביטוח הנדסי, לרבות נספחי חבויות 13. ביטוח אשראי שנמדד באמצעות גישת הקצאת הפרמיה 14. ביטוח אשראי שלא נמדד באמצעות גישת הקצאת הפרמיה 15. נזקי טבע בחקלאות 16. ערבויות, לרבות ערבות חוק מכר
ב. ביטוח בריאות:
1. סיעודי פרט 2. סיעודי קבוצתי 3. הוצאות רפואיות פרט 4. הוצאות רפואיות קבוצתי 5. מחלות קשות 6. נכויות 7. ביטוח שיניים 8. עובדים זרים 9. נסיעות לחו”ל 10. תאונות אישיות שנמדד באמצעות גישת הקצאת הפרמיה 11. תאונות אישיות שלא נמדד באמצעות גישת הקצאת הפרמיה
ג. ביטוח חיים:
1. פוליסות כוללות רכיב חיסכון שאינו תלוי תשואה, מגובות באג”ח ח”ץ וכוללות מקדם קצבה מובטח 2. פוליסות כוללות רכיב חיסכון שאינו תלוי תשואה, מגובות באג”ח ח”ץ ואינן כוללות מקדם קצבה מובטח (פוליסה בעלת אפשרות משיכה הונית בלבד, ללא נספח גמלה) 3. פוליסות כוללות רכיב חיסכון שאינו תלוי תשואה, שאינן מגובות באג”ח ח”ץ וכוללות מקדם קצבה מובטח; 4. פוליסות כוללות רכיב חיסכון שאינו תלוי תשואה, שאינן מגובות באג”ח ח”ץ ואינן כוללות מקדם קצבה מובטח 5. פוליסות כוללות רכיב חיסכון תלוי תשואה, כוללות דמי ניהול משתנים וכוללות מקדם קצבה מובטח; 6. פוליסות כוללות רכיב חיסכון תלוי תשואה, כוללות דמי ניהול משתנים ואינן כוללות מקדם קצבה מובטח (לרבות מקדם שאינו מובטח רק בגין רכיב ריבית ו/או תוחלת חיים) 7. פוליסות כוללות רכיב חיסכון תלוי תשואה, כוללות רק דמי ניהול קבועים וכוללות מקדם קצבה מובטח, לרבות פוליסת קצבה מידית לכל החיים 8. פוליסות כוללות רכיב חיסכון תלוי תשואה, כוללות רק דמי ניהול קבועים ואינן כוללות מקדם קצבה מובטח 9. פוליסות ללא רכיב חיסכון ביטוח לכיסוי מוות פרט. 10. פוליסות ללא רכיב חיסכון – ביטוח לכיסוי מוות קבוצתי 11. פוליסות ללא רכיב חיסכון – ביטוח לכיסוי אובדן כושר עבודה פרט 12. פוליסות ללא רכיב חיסכון – ביטוח לכיסוי אובדן כושר עבודה קבוצתי.