פוליטיקה & חשבונאות? המתיחות בין ה- IFRS לבין ה- USGAAP עולה מדרגה בעידן ממשל טראמפ: נאום שנשא פול אטקינס, יו”ר ה- SEC, בשבוע שעבר מציב “איום” על ה- IFRS. האיום החדש נוגע להפיכת ההחלטה ההיסטורית של ה- SEC של הכרה מלאה ב- IFRS עבור מנפיקים זרים בארה”ב, שמיושמת כבר מ- 2008. הרקע לכך הוא הקידום האינטנסיבי לטענת אטקינס, של נושאי הדיווח על קיימות וסיכוני אקלים על ידי ה- IASB, בין היתר באמצעות מוסד התקינה האחות (ISSB). לאותה ״משפחה״ של חשש מהתערבות פוליטית בחשבונאות וברגולציה, הצטרפה השבוע הקריאה של הנשיא טראמפ לבטל את הדוחות הרבעוניים. מבלי להיכנס לחשש הכבד מהשפעות פוליטיות על תקינה חשבונאית ואכיפתה מכל צידי המתרס, צריך להיות ברור לכולם שאלו נדרשים להיות ניטרליים וחפים מאג’נדות כאלה ואחרות.
רגע לפני התפרצות המשבר הפיננסי העולמי של 2008 הלך הרוח בארה”ב היה כי ה- IFRS תהיה התקינה היחידה המקובלת בעולם – כלומר, שוק ההון הגדול בעולם (*) יצטרף לכל יתר מדינות העולם באימוץ של ה- IFRS, לא פחות. אפילו ה- SEC פרסמה באתר שלה “מפת דרכים” לאימוץ מנדטורי של ה- IFRS עבור מנפיקים מקומיים בארה”ב באופן מדורג על פני השנים – תחילה החברות הגדולות ביותר ואח”כ יצטרפו לפי מועדים ברורים יתר החברות לפי קבוצות גודל.
מהלך זה הגיע לאחר ההחלטה ההיסטורית של ה- SEC מ- 2007 להכיר לראשונה ב- IFRS. ואכן, החל מ- 2008 ה- IFRS מוכר בארה”ב כתקינה החשבונאית היחידה מחוץ לארה”ב שמותרת ליישום של מנפיקים זרים ללא צורך בהתאמות ל – USGAAP. משברים עולמיים יוצרים כידוע מגמה של אנטי גלובליזציה, כי הם יוצרים מוטיבציה לכל מדינה לשלוט בבעיות הפרטיות שלה ולהרגיע את המצב. ואכן בעקבות המשבר הפיננסי הקשה שפקד את ארה”ב נטרפו הקלפים, וה- SEC נסוגה בה מכוונתה כאשר בארה”ב פיתחו מונח חדש – “ריבונות חשבונאית” והאופוריה של הגלובליזציה החשבונאית העולמית התפוגגה לה, למרבה הצער באופן לא רברסיבילי.
בעקבות כך, הסטטוס קוו הלא מושלם שנוצר כבר כמעט שני עשורים, הוא עולם חשבונאי דו מעצמתי – מצד אחד של המתרס ה- USGAAP בארה”ב ומצד שני ה- IFRS שיושב כידוע בלונדון מיושם בכל יתר העולם המערבי כאשר אירופה במרכז העניינים, אך גם מדינות מערביות מרכזיות כמו קנדה ואוסטרליה מיישמות אותו (וכן כמובן אנחנו בישראל). לא ניתן להתעלם מכך שעולם חשבונאי דו מעצמתי זה משתלב היטב עם מערכת היחסים הפוליטית הכללית המתוחה בין ארה”ב לבין אירופה, שידעה בעשורים האחרונים עליות ומורדות. יש לציין כי בעקבות האפשרות הקיימת בחוק הרישום הכפול חלק גדול מהחברות הישראליות הדואליות שהן בגדר מנפיקות זרות בארה”ב המשיכו אז וממשיכות בימים אלה ליישם את ה- USGAAP, אליו מורגלים המשקיעים בארה”ב, למרות שכאמור החל מ- 2008 עומדת להן האפשרות לעבור ולדווח לפי IFRS.
מניסיון האחדה להתבדלות
אם בתחילת הדרך התבצע שיתוף פעולה בין שתי מעצמות התקינה הנ”ל, כפי שניתן לראות למשל בתקנים המשמעותיים של צירופי עסקים (IFRS 3) והכרה בהכנסה (IFRS 15) שנכתבו במשותף והם זהים כמעט לחלוטין למקביליהם האמריקאים ואף התנהל פרויקט משותף של האחדה (convergence), הרי שבשנים האחרונות אנו רואים למרבה הצער התבדלות. התבדלות זאת הגיעה לשיאה עם פרסומו לפני כשנה של 18 IFRS שמשנה משמעותית את אופן הצגת התוצאות בדוח רווח או הפסד ובעיקר – מכניס את מדדי הנון גאפ לתוך הדוחות הכספיים. די לציין שמהלך חשבונאי דרמטי זה שלוקח את גישת ההנהלה צעד עצום קדימה, לא נעשה בשיתוף עם האמריקאים וקשה גם לראות שהם יצטרפו אליו בשנים הקרובות. מעבר לכל, צריך גם לזכור שה- DNA של שתי התקינות שונה בתכלית: בעוד ה- USGAAP היא תקינה מבוססת כללים (rules based) הרי שה- IFRS מבוססת עקרונות (principles based) וזה כמובן תורם מאד, כנקודת מוצא, לבידול.
בנאום שנשא פול אטקינס יו”ר ה- SEC, בשבוע שעבר בצרפת במסגרת שולחן עגול של ה- OECD בנושא שווקים פיננסיים גלובליים, הוא הציב “איום” משמעותי. האיום החדש הוא להפוך את ההחלטה ההיסטורית של ה- SEC, בנוגע להכרה המלאה ב- IFRS עבור מנפיקים זרים בארה”ב, ללא צורך בהתאמת GAAP, כאמור לעיל, אם מקבלי ההחלטות ב- IFRS ימשיכו לקדם באינטנסיביות את נושאי הקיימות והאקלים.
“אג’נדות פוליטיות או חברתיות”
אטקינס (ראו תמונה) ציין במפורש שה- IFRS צריך להישאר מחויב לקידום תקני חשבונאות באיכות גבוהה המתמקדים אך ורק בהנעת דיווח כספי אמין ושאינם משמשים כ”דלת אחורית” להשגת אג’נדות פוליטיות או חברתיות. ההסבר העיקרי בנאומו נוגע בעיקר לחשש מחוסר עצמאות של ה- IFRS כתוצאה מבעיות תקציביות בעקבות הקמת ה- ISSB (מוסד האחות של ה- IFRS לתקני קיימות) ותשומת לב מופחתת לנושאי החשבונאות המסורתיים. בהקשר זה יש לציין כי בדוחות הכספיים של ה- IASB לשנת 2024 שפורסמו בחודש אפריל האחרון הציגה ה- IASB הפסד של 1.8מיליון אירו, אך ניתן להעריך שמסתתר כאן בבסיס פער עצום בהתייחסות הקונספטואלית לחשיבות הגילוי על ESG. אטקינס ציין שלא צריך להעביר משאבי תקינה לתחום שנוי במחלוקת לטענתו. אטקינס התייחס גם לעומס הקיים, לטענתו, בהנחיות של האיחוד האירופאי בנושא קיימות (CSRD ו- CSDDD) על חברות אמריקאיות שפועלות באירופה.
אמירה לא פשוטה זאת של יו”ר ה- SEC, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה תחת ממשל טראמפ, מגיעה גם על רקע עצירה ממש ברגע האחרון, בעקבות חילופי הממשל, של חקיקה על גילוי נרחב על סיכוני אקלים בארה”ב הן בתוך הדוחות הכספיים והן מחוצה להם שהוכנה עוד בעידן ממשל ביידן.
חשוב להדגיש כי הדברים של אטקינס מגיעים גם על רקע החשיבה המחודשת שה- SEC עושה בימים אלה לעניין ההקלות שניתנות למנפיקים זרים (FPI) בארה”ב ובכלל זה החברות הישראליות שנסחרות בארה”ב. יתכן כי חלק מההשלכות של מהלכים רגולטוריים רגישים אלה יובילו לשינוי במערכת השיקולים של מנפיקים זרים, כוללת חברות ישראליות, בבחירה קדימה בין יישום ה- IFRS לבין יישום ה- USGAAP.
אג’נדת אנטי קריפטו חשבונאית של ה- SEC שבוטלה
לא ניתן גם להתעלם מההשפעות של שינוי הממשל בארה”ב בתחילת 2025 על החלטות מקצועיות של ה- SEC. דוגמה בולטת לכך הייתה בשנה האחרונה לגבי ביטול עמדת הסגל – 121 SAB משנת 2022 שדרשה הכרה בנכסי קריפטו המוחזקים עבור אחרים במקביל להתחייבות ובכך הקשתה מאד על חברות בתחום הקריפטו. במקרה הזה, הביטול היה נכון מאחר ועמדת הסגל הייתה שגויה מבחינה חשבונאית (ראו מאמר שנכתב עליה כאן בזמן אמת), אך הדבר מעלה חשש כבד ממעורבות של אג’נדות פוליטיות בהחלטות חשבונאיות – במקרה הזה נגד פעילות קריפטו בעת ממשל ביידן.
החשש הוא הרבה יותר גדול מכך. במקרה זה מדובר במקרה מאד ברור שקיבל ביטוי בפרסום רשמי של עמדת הסגל, אך אג’נדות אכיפה כאלה יכולות להיות נסתרות מהעין הציבורית ולהסתתר בהחלטות האכיפה השוטפות היומיומיות שהעיקר שלהן הוא לאיזה נושאים וחברות בכלל לא נכנסים באכיפה ואת מה בכלל מאתגרים ולכך אין תיעוד או פרסום רשמי מן הסתם. כתמונת מראה יש חשש שלפי אג’נדת הפרו-קריפטו הנוכחית של ה- SEC, שבאה גם היא לידי ביטוי בנאומו האחרון של אטקינס, החלטות האכיפה החשבונאיות הנסתרות מהעין של ה- SEC בעידן הנוכחי יהיו מוטות לכיוון ההפוך. זהו מצב לא בריא בכלל והוא לא מוגבל רק לקריפטו ויכול להתפרס גם לנושאים רגישים אחרים. כך למשל, הדבר יכול להיות חבוי בקלות באכיפה של ה- SEC בנושא דיווחי הנון גאפ שהם דרמטיים לחברות ולמשקיעים ויכולים ליצור בעייתיות רבה בהוגנות הדיווחים על ביצועים בארה”ב בראיה קדימה.
טראמפ רוצה לבטל את הדוחות הרבעוניים
לכל אלו התווספה השבוע האמירה של הנשיא טראמפ לפיה יש לוותר על הדוחות הרבעונים ולהישאר רק עם דוחות חצי שנתיים. זאת דוגמה בולטת להחלטה מקצועית רגולטורית קריטית ורגישה של ה- SEC שצריכה להתקבל באופן עצמאי לחלוטין ולא להיות מוטה פוליטית לטובת צד מסויים. התקווה היא שה- SEC תצליח לעמוד בלחץ הפוליטי (כפי שהצליחה לעמוד בלחץ בקריאה דומה של טראמפ בשנת 2018 בעת הקדנציה הראשונה לכהונה שלו).
כמה הערות, בכל זאת, בהקשר של הדיווח הרבעוני לגופו של עניין:
1. שני הטיעונים המסורתיים שמצדדים בעמדה של ביטול הדיווח הרבעוני הם: אחד – העלות הדיווחית (טיעון בעייתי לאור הבחירה של חברה לגייס כספי ציבור) ושניים – החשש שהדיווח הרבעוני מוביל הנהלות לשיקולים של טווח קצר (גם אם הדבר עובדתית נכון אין זה סביר בעידן המודרני להסתיר מידע ממשקיעים בכדי לשנות התנהגות/ניהול לא תקינים)
2. ההכרעה של ה SEC על פני השנים היתה בצדק לדרוש דיווח רבעוני למרות שני נימוקים אלה
3. התמורות הטכנולוגיות העצומות רק מחדדות זאת. הציפיה היום לאור מהפכת המידע וזמינותו היא דווקא לפעול בכיוון ההפוך לחלוטין ולשפר את תכיפות המידע למשקיעים (ובטוח שלא לצמצם אותו)
4. אחרת, גם ייווצרו בעיות קשות של מידע פנים שעלולות להוביל לשערוריות בבורסות ולקריסות, שהרי המידע הכספי נמצא כיום בחברות לצרכים ניהוליים על בסיס כמעט שוטף.
דמוקרטיה מחייבת ניטראליות חשבונאית
אם נחזור לאיום של יו”ר ה- SEC, הרי שהוא מגיע על רקע הפרסום הצפוי בקרוב של רשימת דוגמאות לגילוי על סיכוני אקלים בדוחות הכספיים של ה- IFRS (ראו). לאור האיכות והחשיבות הגלובלית של תקני ה- IFRS התקווה היא כי מדובר ב”איום” שאין באמת כוונה לממש אותו, אך בכל מקרה חשוב ששני מוסדות התקינה ימשיכו לתת דגש לפיתוח תקני חשבונאות איכותיים ועדכונם, לרבות במענה לתמורות הכלכליות והעסקיות וכן יתנו מענה מהיר ככל הניתן לנושאים חשבונאים חשובים ודחופים על סדר היום. בהקשר זה, אין סיבה שהתקציב של ה- IASB לא יהיה איתן ויציב כאשר יותר מ- 140 מדינות מיישמות באופן קבוע ובלתי חוזר את תקניו.
מבלי להיכנס לחשש הכבד מהשפעות פוליטיות על תקינה חשבונאית ואכיפתה מכל הכיוונים, דבר אחד צריך להיות ברור, אלו נדרשים להיות ניטרליים לפי המסגרת המושגית של החשבונאות וחפים מאג’נדות כאלה ואחרות! בסופו של יום, לאור האינטרסים הכלכליים העצומים שסובבים סביב החשבונאות (גם אם הם נסתרים מהעין הציבורית הלא מקצועית), קיים קשר ישיר בין איכות דמוקרטיות של מדינות לבין היישום בשווקי ההון שלהן של תקינה חשבונאית עצמאית, ניטרלית ואיכותית, לרבות באכיפה שוויונית.
(*) לשם המחשה, בשנת 2024 לא פחות מ-42% מנפח המסחר העולמי היה בארה”ב
(**) נכתב על ידי שלומי שוב