הפער בין שווי השוק של דלק אנרגיה, שהיה לאחר הגילוי הדרמטי בקידוח “תמר 1” כ-1.2 מיליארד שקל, לבין גירעון בהון של כ-160 מיליון שקל בתום הרבעון השלישי של 2008, ממחיש היטב את חוסר הערך של דו”חות כספיים בענף הנפט והגז.
מבחינה חשבונאית, עלויות הקידוח של “תמר 1” בסכום של כ-145 מיליון דולר שהתהוו בסוף 2008 ובתחילת 2009 יירשמו כנכס, בעוד כל עלויות המבדקים והסקרים הגיאולוגיים והססמיים נזקפו כבר בעבר לדו”ח רווח והפסד. טיפול חשבונאי זה לא יצמצם את הפער האדיר בין ההון החשבונאי לבין השווי הכלכלי, במיוחד על רקע חלקה האפקטיווי של דלק אנרגיה בקידוח (כ-16%), ששוויו הכולל (לפי העיתונות) מוערך ב-5-10 מיליארד דולר. בעיית הדיווח משתרשרת גם לדו”חות של קבוצת דלק.
חברות חיפושי גז, נפט, דלק ואנרגיה, מיישמות בדרך כלל את שיטת “המאמצים המוצלחים” לפיה השקעות בקידוחים מוצגות במאזן על פי העלות עד למועד שבו המאגרים הוכחו כיבשים וננטשו או נקבעו כבלתי מסחריים; רק אז מתבצעת הפחתה מלאה לדו”ח רווח והפסד. התקן הבינלאומי בנושא (6 IFRS) הוא תקן פוליטי ומוזר ביותר: מחד גיסא הוא קובע כי שיטת “המאמצים המוצלחים” סותרת את העקרונות החשבונאיים ולכן נכון יותר לזקוף את כל העלויות מיידית לדו”ח רווח והפסד, ומאידך גיסא הוא מתיר לחברות שיישמו שיטה זו לפני המעבר ל-IFRS להמשיך ביישומה.
הבעיה האמיתית היא שהחשבונאות המסורתית לא יודעת להתמודד עם פעילות ברמות סיכון גדולות כל כך, במיוחד לאור מודל העלות לפיו נדרשת הסתברות של יותר מ-50% לתזרימי מזומנים עתידיים כתנאי להכרה בנכס. המודל היחיד שמסוגל להתמודד עם רמות סיכון אלה הוא השווי ההוגן, שרואה את תוחלת התזרימים העתידיים בהתאם לשקלול ההסתברויות. מודל זה מיושם בקרנות הון סיכון בשל בעיית דיווח דומה בחברות המו”פ, אך נראה ששם היכולת לבצע מדידה מהימנה טובה יותר.
ייתכן שהפתרון העתידי טמון בשימוש בעלות כאומדן הטוב ביותר לשווי ההוגן עד למועד קידוח מוצלח נוסף באותו מאגר – אז קיימות כבר אינדיקציות שווי אחזקות לרבות דו”ח רזרבות מצד שלישי, כמו במקרה של ים תטיס.
לסיום, לא ניתן להתייחס לדו”חות הענף מבלי להזכיר שה-IFRS היכה בהם קשות לאור הכללים הנוקשים ליישום חשבונאות גידור. מניעת חשבונאות הגידור גורמת לתנודתיות מלאכותית בתוצאות המדווחות: דלק אנרגיה הרגישה ב-2008 היטב את העיוות לאור השינויים במחירי הנפט, מאחר שדו”ח רווח והפסד שלה מושפע באופן מלא משינויים בשווי ההוגן של נגזרים ששימשו כעסקות הגנה. בניגוד גמור לראייה הניהולית, נאלצה דלק לרשום ברבעון השני הפסדים של עשרות מיליוני שקלים לאור עליית מחירי הנפט, עיוות שהתהפך ברבעון השלישי כתוצאה מירידת המחירים בו רשמה רווח של עשרות מיליוני שקלים – מגמה שתמשיך כנראה גם ברבעון הרביעי.