הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי (*)

אן טארקה (Ann Tarca), חברת המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IFRS) נאמה לפני כחודש בנושא הדיווח הדיגיטלי ושאלתה הראשונה היתה בנוגע לאוסטרליה – שמתקדמת בנושא הרבה יותר מישראל – מדוע אימוץ הדיווח הדיגיטלי אינו מהיר מספיק באוסטרליה? על רקע שאלה זאת, לא ניתן להתעלם מהפיגור המשמעותי בו נמצאת ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בשימוש בדיווח דיגיטלי באמצעות שפת ה-  XBRL – eXtensible Business Reporting Language. אם בעולם טרם מיצו את מלוא הפוטנציאל מדיווח דיגיטלי, בישראל, 20 שנה מאז שהטכנולוגיה זמינה, בקושי התחילו.

המצב הנוכחי בו מתבצעת “דליית” נתונים (חיפוש מילים מסוימות בדוח הכספי) מתוך קבצי PDF והעתקה ידנית של נתונים רחוק מלספק את צורכי המשקיעים. שווקי ההון המודרניים צריכים לאפשר פעולה אוטומטית ומדויקת אשר גם חוסכת תהיות כגון מה הביטוי המדויק לחיפוש.

השימוש ב-XBRL לא מסתכם בהחלפת פעולת החיפוש של נתון כספי כזה או אחר בדוחות, אנליסטים משתמשים גם ביחסים פיננסים לדוגמה EBITDA. במצב כיום האנליסט יצטרך בתחילה לחפש את מרכיבי ה-EBITDA, רווח, הוצאות מיסים, הוצאות מימון, פחת והפחתות, להקליד אותם לגיליון אקסל או כלי אחר ולבצע את החישוב. בעולם של דיווחים ב-XBRL, התהליך הזה יכול לקרות באופן אוטומטי ללא הקלדה כלל. יתרה מכך, לא משנה איזה דוח כספי האנליסט יצטרך לנתח ולא משנה כמות התקופות החשבונאיות – הפעולה עדיין תתבצע בצורה אוטומטית לחלוטין.

הצורך בשימוש בטכנולוגיה בסיסית זו, שחיונית בין היתר לקידום שוק ההון בישראל, מתחדד עוד יותר בתקופת אי ודאות משמעותית כמו זאת הקיימת בתקופת הקורונה, לאור הצורך של משקיעים ורגולטורים במידע כספי רציף בזמן אמת, ולשם אמור להגיע קונספט הדיווח העתידי. תחשבו רק על הפוטנציאל העצום הטמון בכך שרשות המיסים תוכל לקבל מידע כספי רציף ולהתאים את מקדמות המס ברמה יומית כמו גם לאפשר תכנון בזמן אמת של תקציב המדינה. אלמנטים חשובים אלו מקבלים אמנם משנה חשיבות בתקופת הקורונה, אך הם בעלי ערך מוסף חשוב בכל מקרה.

XBRL  מהו?

XBRL) Extensible business reporting language)  ו-IXBRL) Inline Extensible business reporting language) הוא תקן בינלאומי פתוח (בדומה ל-XML) שמפותח ונתמך על ידי XBRL.ORG, ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח. מקובל לייחס את פיתוח התקן לצ’רלס הופמן – רואה חשבון אמריקאי ששם לו למטרה להפוך את הדיווח הכספי למובנה יותר באופן שיאפשר טעינת הדיווח לבסיסי נתונים בצורה אוטומטית, ובכך למעשה להפוך את המידע הכספי לנגיש, אחיד וקל לניתוח על ידי משקיעים.

דיווח ב-XBRL כולל מספר קבצים שכוללים את כל המידע הכספי שמדווח בדוחות הכספיים, אך בניגוד לדוח כספי ב-PDF שלא ממש ניתן לניתוח בקלות, הוא מאפשר אחסון של הנתונים בבסיס נתונים מובנה, בדרך כלל ללא התערבות ידנית.

בדיווח ב-XBRL נעשה שימוש בטקסונומיות. טקסונומיה מכילה את כל דרישות הדיווח של רגולטור אחד או יותר, ישנן עשרות טקסונומיות עד כה אך המרכזיות הן US-GAAP Taxonomy ו-IFRS Taxonomy. מאחר ודרישות הדיווח משתנות עם הזמן – תקני חשבונאות חדשים שמתפרסמים ושינויים בתקנים קיימים- גם הטקסונומיות משתנות כך שיתאימו אליהם, בדרך כלל פעם בשנה.

תועלות של הדיווח הדיגיטלי ומי הולך להרוויח מהן?

נתחיל מהשאלה השנייה, הצרכנים של דיווח ב-XBRL מתחלקים לשני סוגים עיקריים: משקיעים מצד אחד ורגולטורים מצד שני.  שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת למשקיעים לנתח בקלות את הנתונים בהחלט הופכת אותם למרוויחים הגדולים של המעבר לדיווח דיגיטלי. אך כאמור צרכן משמעותי של דיווח זה הוא גם הרגולטור. חלק נכבד מזמנם של מחלקות כספים של חברות (נסחרות או לא) מושקע במתן דיווחים לרגולטור. המידע מדווח על מנת לאפשר לרגולטור לבצע את תפקידו כמפקח וגם כמתווה מדיניות שנסמכת על הדיווחים הללו. מידע דיווחי דיגיטלי יאיץ בצורה ניכרת את התהליך של קליטת המידע, בקרתו וניתוחו בדיוק באותו אופן שבו דיווח דיגיטלי מסייע לאנליסט או משקיע. לנגד עיניו של בנק ישראל למשל, שנחזור אליו בהמשך, עמדו בעיקר התועלות של דיווח ב-XBRL עבורו ופחות עבור המשקיעים. עדות לכך היא שגם הוראות דיווח שאינם מפורסמות לציבור כלל נכנסו לתכולת הפרויקט.

אם היינו צריכים להסביר מהו ההבדל בין השימושיות במידע שמתקבל ב-XBRL מול השימושיות במידע שמתקבל בדרכים אחרות (Word, Excel, PDF וכו’), ההמחשה הטובה ביותר היא ה-“ברקוד”. אפשר לדמיין התנהלות של סופר בתקופה שלפני שמוצרים היו מסומנים בברקוד ולא היה שימוש במערכות דיגיטליות לניהול המלאי. הקופאיות היו מקלידות מספרים או שמות מוצרים בקופה, ניהול המלאי היה מתבצע בצורה ידנית, טעויות הקלדה, דוחות מלאי היו מבוססים על עובדי סופר שהיו מטיילים במסדרונות וסופרים מוצרים, זאת בנוסף למצב של חוסר שליטה על תאריכי תפוגה.

מידע שמתקבל בפורמט XBRL הוא שימושי יותר לצרכני הדוחות ממספר היבטים. יתרון ראשון, השוואתיות –השימוש בטקסונומיה אחידה, כלומר מילון מושגים מוסכם ואחיד- מאפשר השוואה בין מושגים חשבונאים אחידים. יתרון שני, נגישות- קבצי XBRL הם XMLים בבסיסם. ככאלה הם קריאים על ידי מירב התוכנות ללא צורך במניפולציות או התערבות ידנית כלשהי. יתרון שלישי, מידע מנורמל- לעומת אקסל (וכמובן WORD) שמכיל מידע מבוזר ולא אחיד שאינו מתאים לאחסון בבסיסי נתונים, קבצי XBRL מאכלסים את בסיס הנתונים באופן אוטומטי. אם לוקחים בחשבון שהמידע צריך להיות נגיש לאנליזה, מדובר ביתרון משמעותי. ולבסוף, אמינות המידע המדווח תשתפר- בטקסונומיות מסוימות ניתן להטמיע מגוון בדיקות על המידע. מבדיקת תעודת זהות ועד בדיקות סכמה והצלבות. במקרה של טקסונומיה פתוחה כמו IFRS ו-USGAAP ניתן לבצע בדיקות סכמה והצלבות נתונים בלבד (ללא נוסחאות מורכבות).

20 שנה של קונצנזוס גלובלי

אם יוצאים מנקודת ההנחה שהשימוש בדיווחי XBRL ממלא את הצורך שהוא בא למלא, כדאי לעצור ולבדוק מה המצב בעולם ובישראל מבחינת דיווחי XBRL לרגולטורים השונים. האם XBRL היא אופנה חולפת או שאכן מדובר בסטנדרט חדש שהולך להישאר איתנו ויחליף לצמיתות את הדיווח הישן?

 

נכון להיום ישנם 178 פרויקטים שהסתיימו – כלומר הרגולטורים כבר חייבו או אפשרו למדווחים להגיש דוחות בפורמט XBRL. הרגולטורים נפרסים על פני  68 מדינות בעולם, כאשר הנתון המשמעותי הוא שמתוך 37 מדינות ה-OECD רק 4 מדינות לא עושות שימוש ב-XBRL בכלל.

לכאורה מדובר בנתונים מרשימים, אין כמעט מדינה ב-OECD שדיווחי XBRL לא נכנסו אליה בצורה זו או אחרת, אבל קשה לומר שהעולם מיצה ואימץ את הטכנולוגיה הזו בשלמותה ועוד יותר קשה לומר שהטכנולוגיה מוצתה בישראל למרות יתרונותיה הרבים.

בעוד השימוש הנפוץ והאינטואיטיבי ביותר במידע שמדווח ב-XBRL הוא של משקיעי שוק ההון ואנליסטים אך כפי שציינו זה ממש לא השימוש היחידי. רגולטורים שלרשות ניירות ערךיטוח, בכובעם כמפקחים, רשויות מס, גופים ממשלתיים אחרים כמו רשות החברות הממשלתיות או מחלקות המחקר- כולם זקוקים למידע אמין, שמגיע במהירות ומנותח באופן אוטומטי כלומר במבט מהיר, ישנם לפחות עשרה גופים בכל מדינה שיכולים להפיק תועלת רבה ממידע ב-XBRL.

XBRL בישראל – המצב כיום

בישראל ישנם שני רגולטורים שעושים שימוש ב-XBRL בצורה כזו או אחרת, הרחק מאוד מהממוצע במדינות המפותחות. הרגולטור הראשון הוא בנק ישראל והשני- רשות ניירות ערך.

בנק ישראל הוא דוגמא לרגולטור שאחז בטכנולוגיית הדיווח הדיגיטלי באופן עמוק ומקיף. לאחר תקופה לא קצרה של בדיקות ודיונים, תצפיות על השימוש ב-XBRL ברשויות הבנקים באירופה, בחינת חלופות וספקים, החל הפרויקט שהיה עצום בהיקפו. הפרויקט כלל בניית מודל נתונים רב ממדי, בניית טקסונומיה יש מאין והטמעת מערכות לקליטת נתוני הבנקים בפורמט החדש ואינטגרציה עם מערכות קיימות. ארבע שנים לאחר שהפרויקט הסתיים ניתן לומר שהפרויקט היה מוצלח ומאז סיומו ישנן כ- 15 ישויות, בנקים וחברות כרטיסי אשראי, שמדווחות ב-XBRL במדינת ישראל.

הרגולטור השני הוא הרשות לניירות ערך. ולהבנתנו כרגולטור הוא עומדת לאמץ את חובת הדיווח בפורמט iXBRL. כרונולוגית הייתה זו הרשות לניירות ערך הראשונה שהטמיעה דיווח ב-XBRL, אבל מהטעמים שיפורטו להלן אנו מחשיבים את הרשות כרגולטור ה-“שני”. עד כה, הרשות לא חייבה ישויות מדווחות לדווח ב-XBRL. למעשה, הרשות בעצמה “תרגמה” חלק מהמידע הכספי שפורסם על ידי החברות המדווחות ב-Excel ל-XBRL ופרסמה את המידע באתר. המידע שהיה ועדיין זמין ב-XBRL מכיל רק את הדוחות הראשיים (מאזן, דוח רוו”ה) ומעט פרטי מידע נוספים. הטקסונומיה שנבחרה לתיוג המידע הכספי הייתה טקסונומית IFRS בגרסתה המוקדמת. עם כך, חשוב מאוד להדגיש שהרשות לניירות ערך פרסמה טיוטה להערות הציבור לפני מספר חודשים ולמעשה הצהירה על כוונתה לאמץ את הדיווח הדיגיטלי ולחייב חברות נסחרות למסור דיווחים ב-XBRL במוקדם או במאוחר. אם מהלך זה יצא אל הפועל, זאת תהיה קפיצת מדרגה משמעותית למשקיעי שוק ההון בישראל ומחוצה לה ולחברות נסחרות ישראליות שנתוניהן יהיו נגישים לכל משקיע, בארץ או בעולם, מאחר והנתונים יהיו ניתנים להשוואה בקלות מול חברות מחוץ לישראל.

אם בנק ישראל והרשות לניירות ערך הם הרגולטורים היחידים בישראל שאימצו או מאמצים את הדיווח הדיגיטלי, יתר הרגולטורים יושבים על הגדר ואין צפי להרחבת השימוש בטכנולוגיה שבינתיים משנה את האופן שבו אנחנו צורכים מידע. בולטים בהיעדרם רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, רשות המיסים ורשות החברות הממשלתיות אך עוד עשרות רשויות, רגולטורים וספקי מאגרי מידע ממשלתיים שהיו יכולים לעשות שימוש ב-XBRL.

מבט לעתיד

כיום הדיווח ב-XBRL מתבצע בעיקר תקופתית. כל רבעון או כל חודש ולעיתים פעם בשבוע (חלק מהמידע שנמסר לבנק ישראל נמסר ברמה שבועית). לפעמים המידע (כספי או לא) נדרש במהירות, מגמות יכולות להתהפך תוך שעות ולעיתים תוך דקות. הזמן הממוצע שלוקח למדווח להוציא דוח כספי ב-XBRL נע בין 4 ל-10 ימים אבל גם כשנדרש מידע בסיסי ומועט יחסית, אך משמעותי מאוד עבור הרגולטור, הדיווח יכול לקחת מספר שעות. מהו מידע משמעותי עבור הרגולטור ועוד כזה שחייב להגיע במהירות? דוגמא טובה הוא מידע בתקופת הקורונה. שינויים בנזילות, מצבת כוח אדם, טרנסאקציות יוצאות דופן של לווים גדולים או טרנסאקציות שמשפיעות מהותית על שווים ההוגן של מכשירים פיננסים. אנחנו חיים בתקופה של שינויים מהירים, סגרים והגבלות שלכל אחד מהם יכולה להיות השפעה על המשקיעים. העתיד אם כך טמון בדיווח רציף של מידע ברמת הטרנסאקציות לעומת דיווח ברמת הדוח הכספי. בדיווח רציף הכוונה בדרך כלל בחיבור מערכות הליבה לרגולטור והעברת המידע לפי דרישה ב-XBRL ללא צורך בממשק אנושי משמעותי וללא הכנות מיוחדות. בנוסף לכך, דיווח ב-XBRL יכול להוות בסיס בעתיד לאוטומציה של הערכות שווי.

היום גם רשות המיסים שואפת לניתוח ממוחשב של הנתונים הכספיים לצרכי ביקורת ובקרה. קבצים אחידים יסייעו מאוד בזיהוי התיקים שיש לדגום ולבדוק, יסייע בביקורת עצמה ויסייע במעקב אחר מניפולציות במהלך השנה (ככל שיש דיווח רציף).

דיווח רציף (השיטה הזו מסייעת בדיווח רציף אם כי כנראה אינה היחידה) יכול לשמש גם בתשלום מקדמות מס באופן שוטף יותר ולא רק פעם בחודש (כיום הלקוח שומר את הכסף אצלו עד 15 לחודש העוקב ללא ריבית על חשבון המדינה), ומעבר לכך גם לסייע למדינה בהערכת היקף הגבייה ממיסים באופן תמידי ורציף ולא על בסיס דיווחים מאוחרים. כמובן שרשות המיסים תוכל להפיק רווחים גם מדיווח דיגיטלי לא רציף שכן הוא יאפשר חיסכון משמעותי בזמן ויאפשר ניתוח נתונים יעיל יותר.

קשה לנבא מתי דיווח טרנסאקציות יהפוך להיות הסטנדרט בארץ ובעולם אבל ניתן לומר בהחלט שזה רק עניין של זמן, בינתיים, דיווח דיגיטלי גם אם אינו רציף בהחלט מהווה צעד לכיוון הנכון.

המפתח אצל הרגולטורים

המדווח עצמו לא נהנה מתקבולים מידיים במעבר מדיווח רגיל לדיווח דיגיטלי. יש צורך בהשקעה של זמן וכסף אם כי לאחר ההשקעה הראשונית העלות הזו יורדת בשנים הבאות. ישנם רגולטורים בעולם שאפשרו למדווחים לעבור לדיווח דיגיטלי אבל לא חייבו אותם, התוצאה היתה שכמעט אף מדווח לא עבר לדיווח דיגיטלי מיוזמתו. המסקנה המתבקשת היא שהדרך היחידה לעבור לדיווח XBRL רחב ולהפיק תועלת מהיתרונות ממעבר כזה טמונה אצל הרגולטורים, אלה שחלק מעבודתם הוא ראייה קולקטיבית, לזמן ארוך, גם בהיעדר תקבולים מיידים אך בקיומו של מחיר מידי.

הרגולטור יכול להקל ולסייע במעבר אם על ידי מעבר מדורג מבחינת תכולת הדיווח ואם על ידי מעבר של ישויות גדולות ורק אחר כך מדווחים קטנים כפי שהיה בארה”ב ובאירופה. יש צורך בהודעה מוקדמת למדווחים, לפחות שנה מראש, יש לאפשר זמינות של מאגרי מידע ללימוד ואתר שיאפשר לשלוח דיווחים מדומים כדי להכשיר את המדווחים למעבר בזמן אמת. המפתח איפוא נמצא אצל הרגולטורים הפיננסיים בישראל.

(*) נכתב בשיתוף עם עידן פלג, מנהל צוות פתרונות דיווח כספי בקבוצת Yael, בעל ניסיון של כ-8 שנים בעולם הדיווח הדיגיטלי ו-XBRL. ארבע שנים הוביל את פרויקט XBRL בבנק ישראל מטעם קבוצת Yael.