למרות הרציונל הכלכלי הברור, כללי החשבונאות לא מביאים לידי ביטוי, בנקודת הזמן הנוכחית, את עיקר ההשלכות של ה- ESG. לשם המחשה, אפילו חברה שמצהירה על מחויבות להפחתת פליטות לא נדרשת, בדרך כלל, לרשום כיום התחייבות כלשהי בגין העלויות הכלכליות הצפויות. מצב דברים זה מעלה שאלה עד כמה המשקיעים יכולים להסתמך על הרווח החשבונאי הנוכחי לצורכי תמחור המניות וכיצד הם צריכים לנתח את הרווחיות והתשואה להון. לצורך כך, הרגולטורים הפיננסיים וכן מוסדות התקינה הרלבנטיים נדרשים לפעול בכדי לסגור את הוואקום הכלכלי הנ”ל ולסייע למשקיעים. כמו למשל ביכולת להעריך בכמה צריך להפחית את הרווח הנוכחי של חברה מזהמת בכדי להשוות אותו לחברה “ירוקה”.
הלחץ העולמי המופעל על תאגידים להפגין אחריות חברתית מוביל לכך שרבים מהם מאמצים בשנים הפסדיהאחרונות אג’נדות “ירוקות” ו”חברתיות”. מכבש הלחצים הזה מגיע מארגונים גלובאליים, מדינות מתקדמות וכן מצד של משקיעים רבים, לרבות קרנות ההשקעה הגלובליות. בהתאם לכך, ניתן לראות כי חברות רבות בחו”ל, מפרסמות יעדים להפחתת פליטות ולקיזוז פליטות. במדינות רבות חוקקו בשנים האחרונות אף הגבלות בחוק על פליטות ונוצרו שווקים למסחר בזיכויי פחמן (carbon credits) או בזיכויי פליטת (emission rights), מנגנוני מיסוי פליטות ועוד.
מהלכים אלו מתרחשים בד בבד עם ההתקדמות המואצת של דרישות הגילוי והדיווח בנושא – כמו הקמת ה- ISSB תחת ה- IFRS Foundation , החקיקה המשמעותית באיחוד האירופאי והחקיקה החדשה של רשות ניירות ערך בארה”ב (SEC) ביחס לדרישות גילוי על סיכוני אקלים עבור חברות שנסחרות בארה”ב. המטרה המוצהרת של גופים כמו ה ISSB וה- SEC בארה”ב בדרישות הגילוי שהם קובעים היא לספק מידע שרלוונטי לקבלת החלטות השקעה על ידי משקיעים בתאגידים, אך המטרה הנוספת (ויהיו כאלו שאף יטענו כי זאת המטרה המרכזית) היא “חינוך שוק” של התאגידים לאימוץ מטרות ויעדים סביבתיים וחברתיים.
ישראל שמשתרכת מאחור בכל מה שקשור לרגולציה בנושאי ESG, תידרש, במוקדם או במאוחר, לבצע סוג של “catch up” לחקיקה העולמית ולרגולציה העולמית בנושאי ה ESG ולא תוכל להישאר אי בודד. אבל גם לפני כן, מדובר בהשפעות גלובאליות חזקות שכבר משפיעות על חברות ישראליות וזה רק ילך ויתחזק בעתיד הקרוב. כך לדוגמה, חברות ישראליות שנסחרות כיום בארה”ב כפופות לדרישות הגילוי של ה- SEC בנושא סיכויי אקלים. כמו כן, חברות ישראליות עם פעילות באיחוד האירופאי עשויות להיות כפופות לדרישות הגילוי שפורסמו ב EU בהתקיים תנאים מסוימים. יש לציין אף כי ניצנים להשפעות ה- ESG על שוק ההון הישראלי, ראינו למשל כש- ICL גייסה חוב עם אמות מידה פיננסיות הקשורות ליעדי קיימות וחברת טבע הנפיקה אג”ח ירוקות (green bonds).
הנושא המרכזי שצריך לדעתנו לעניין את המשקיעים הוא כיצד ההתפתחויות בנושאי ה ESG ישפיעו על הרווחיות של החברות ועל מצבן הפיננסי? לכאורה לאור ההתפתחויות הנ”ל הרווח השוטף של חלק מהחברות לפחות לא יוכל להחזיק לאורך זמן, הן בצד ההכנסות והן בצד העלויות. רק לשם המחשה, יתכן כי הביצועים של חברה שמציגה כיום לכאורה רווחים גבוהים יותר מחברה אחרת הם דווקא פחות טובים לאור חולשה בנושא ה- ESG. לדוגמא, להפחתת פליטות ולקיזוז פליטות יש עלויות משמעותיות. לצורך הפחתת הפליטות התאגיד עשוי להידרש לרכוש נכסים ירוקים, להוציא משימוש נכסים מזהמים, לשנות תהליכי ייצור (לעיתים לתהליכי ייצור יקרים יותר), להפסיק לייצר מוצרים מסוימים וכו’, ואילו לצורך קיזוז פליטות על ידי רכישה ושימוש בזיכויי פחמן אותם תאגידים ידרשו לשאת במשאבים כלכליים על מנת לרכוש את זיכויי הפחמן. יש לציין כי יתכן גם מצב הפוך – חברות שההתפתחויות ב – ESG יגדילו במצבים מסוימים את הרווחיות של החברות.
היבט חשוב נוסף נוגע לנושא המס: לפי הערכות שפורסמו, לאחר שייכנס לתוקף מס הפחמן שהציגה הממשלה בשנת 2021 (ומצוי כעת על שולחן ועדת הכספים בנוסח שונה), היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יהיה כ־7 מיליארד שקל, שמהווים כ־37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.
המחויבויות הסביבתיות עדיין לא מקבלות ביטוי
וכאן עולה השאלה החשבונאית שגם ה IFRIC דן בה לאחרונה – האם ומתי תאגיד נדרש להכיר בהתחייבות בגין הצהרות פומביות להפחתת פליטות ולקיזוז פליטות על ידי רכישה של ושימוש בזיכויי פחמן?
תנאי הכרחי להכרה בהתחייבות (הפרשה) בהתאם ל- IFRS הוא קיומה של מחויבות בהווה (משפטית או משתמעת) כתוצאה מאירוע שקרה בעבר. לפיכך, בכדי שהצהרות פומביות של חברות לגבי מחויבויות סביבתיות יובילו להכרה בהתחייבות בדוחות הכספיים, נדרש לבחון, האם המחויבות קשורה לאירועי עבר כגון זיהומים שנוצרו בעבר או האם כאמור המחויבות קשורה לאירועים שיקרו בעתיד (כגון פליטות עתידיות). חשוב להבין כי גם כאשר ההצהרה הפומבית מתייחסת לאירועים מהעבר, הצהרה כזאת אינה יוצרת בהכרח מחויבות משתמעת. יש לציין כי הצהרה גם לא מייצרת, בדרך כלל, מחויבות משפטיות.
על מנת לבחון האם הצהרה כאמור יוצרת מחויבות משתמעת ראוי לבחון את הגורמים הבאים:
- מהות ההצהרה – האם ההצהרה מתייחסת לפעולות שהחברה תבצע או לשאיפותיה?
- במידה וההצהרה מתייחסת לפעולות – האם יש תוכנית סדורה לביצוע הפעולות?
- צורת התקשור של ההצהרה – האם מדובר על הצהרה פורמאלית של החברה או על תקשור שאינו פורמאלי?
- הזמן שבו יבוצעו הפעולות – האם בטווח הקצר או בטווח הארוך?
- האם יש תקשור שוטף של המעקב לגבי ההתקדמות של החברה בהשגת היעדים עליהם הצהירה?
כלומר, גם אם חברה מסוימת תצא בהצהרה ספציפית וברורה לגבי המחויבות שלה לצמצם פליטות שהיא בגדר מחויבות משתמעת, הרי שבמקרים רבים המחויבות הנ”ל אינה קשורה לאירוע שהתרחש בעבר אלא לצמצום עתידי בפליטות. מעבר לכך, במקרים אחרים יתכן שמדובר על הצהרות כלליות ולא מספיק מפורטות על מנת לייצר מחויבות משתמעת.
כללי הכרה קשיחים אלה ב- IFRS להכרה בהתחייבויות מייצרים “ואקום” בראיה כלכלית, שהרי למרות שהחברה יודעת שהיא צפויה להידרש לשאת בעלויות כלכליות משמעותיות בעתיד ויש לה אף יכולת לאמוד אותן היא לא תכיר בהתחייבות מכיוון שאירוע המחויבות החשבונאי עדיין לא נוצר. המשמעות של כך היא שההון העצמי החשבונאי בהיבט זה מוטה כלפי מעלה.
בעיה זאת מוכרת לדוגמא בדוחות רבעוניים, כאשר היטל מסוים מכוח חוק משולם רק בעת הגעה של החברה ליעד מכירות מסוים. במקרה כזה, עד להגעה ליעד לא ניתן להכיר בהתחייבות, מתוך הסבר תיאורטי שהחברה יכולה להימנע מהמכירות העתידיות, למרות שזה ברור שאין שום הצדקה כלכלית לכך. עם זאת, לגבי היטלי השבחה על נכסי נדל”ן הנמדדים בשווי הוגן שבו נמצא פתרון יצירתי במיוחד לחוסר הסימטריה בפרשנות הישראלית ל- IFRS שהוא בגדר “פתרון פרקטי”, אין פתרון בכללי החשבונאות לבעיה הנ”ל (**).
השפעות פוטנציאליות של ה- ESG על המספרים בדוחות הכספיים
האם נדרש לשקלל סיכוני ESG במדידת שווי הוגן ובבדיקת ירידת ערך?
מעבר לכך שכאמור מחויבויות סביבתיות בד”כ לא מוכרות במאזן, לנושאי ה ESG השונים עשויות להיות השפעות מדידה נוספות על הדוחות הכספיים ולא רק בנושא של הכרה בהתחייבויות והפרשות. כך לדוגמא, תוכניות של חברות להפחתת פליטות או דרישות רגולטוריות עשויות להשפיע על תקופות הפחתה וערך השייר של רכוש קבוע שעשוי לצאת משימוש, להשתקלל בבחינות לירידות ערך ובמדידות שווי הוגן. כמו כן, במקרים מסוימים השלכות ה- ESG עלולות אף להשפיע על קיומה של הנחת העסק החי (באותם המקרים שבהם רגולציה תגרום לסגירה של פעילויות מזהמות).
כיום בעולם מתקיימים דיונים האם וכיצד סיכוני האקלים אמורים להיות משוקללים במודלים לחישוב ההפרשה להפסדי אשראי ובהפרשות להפסדי אשראי חזויים. יש לציין כי לפי ניתוח שפרסם בנק ישראל בשנת 2022, יתרת סיכון האשראי הכולל ברוטו ללווים גדולים עם היקפי פליטות פחמן גבוהות (לווים מזהמים) הייתה 19.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2020. מדובר בעלייה של יותר ממחצית בהשוואה ל־2019. סכום זה מהווה כ־6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאות, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לשנתיים שקדמו.
האתגר של הרגולטורים הפיננסיים
המשמעות היא שעוד לפני אימוץ תקני הגילוי השונים בנושא ESG בישראל, צפויות להיות לנושא השלכות על הדוחות הכספיים הן ביחס לפריטים בדוחות הראשיים (נכסים, התחייבויות, הכנסות והוצאות) והן ביחס לכל הקשור לגילויים על אי וודאויות ואומדנים. אם כי כאמור, אלו רק השלכות חלקיות שהרי אי הכרה בהתחייבות בגין מחויבויות סביבתיות יוצרת חוסר סימטריה חשבונאית לאור העובדה שהרווחים השוטפים נרשמים בערכם המלא.
די לציין שקיימות מדינות שמטילות או מתכוונות להטיל סנקציות או מיסים על חברות מזהמות, בכדי להמחיש שזאת צריכה להיות נקודת הפתיחה לחישוב הרווח המייצג על ידי המשקיעים וגם ישראל, כאמור, החלה את המסע שלה בנושא.
בכל מקרה, לאור העובדה שהחשבונאות עדיין לא מביאה את הנושא באופן מלא לכדי ביטוי בחישוב הרווח, האתגר של הרגולציה הפיננסית בשנים הקרובות, באמצעות מוסדות התקינה הרלבנטיים לרבות ה- ISSB הוא לוודא שיינתן למשקיעים מידע שיאפשר להם להבין את איכות הרווחים בהקשר של ה- ESG, תוך יכולת להשוות בין חברות ותוך יכולת לבצע הערכות לגבי ההשפעות של סיכוני או סיכויי ה ESG על שווי החברות ועל מצבן הפיננסי.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ודני ויטאן, שותף וראש המחלקה המקצועית ב- KPMG ישראל
(**) בעיה דומה לכאורה של חוסר סימטריה שהיא נפוצה במציאות הישראלית נגעה להיטלי השבחה על נכסי נדל”ן הנמדדים בשווי הוגן, אם כי במקרה זה נמצא פתרון חריג בפרשנות הישראלית ל- IFRS שהוא בגדר “החלטה פרקטית”. הבעיה נבעה מאי ההכרה בהתחייבות לשלם היטלי השבחה בגין נדל”ן להשקעה שנמדד לפי שווי הוגן ושווים עלה למרות שההשבחה עדיין לא התרחשה בפועל והנכס טרם מומש (כלומר, האירוע מהעבר להכרה בהתחייבות לא התרחש). לאור חוסר עקביות בין מדידת הנכסים למדידת ההתחייבויות כתוצאה מאי הכרה בהתחייבויות בגין היטלי השבחה לפני מימושי הנכסים, החליט המוסד הישראלי לתקינה לחשבונאות בשנת 2014, בין היתר משיקולים פרקטיים (וטוב שהחליט כך), כי על אף שלא ניתן להכיר בהתחייבות זאת בהתאם ל- IFRS ניתן לקזז אותה מהשווי ההוגן של הנדל”ן להשקעה. בכך אמנם נמנע עיוות משמעותי בדוחות כספיים של חברות נדל”ן מניב בישראל, אך בהקשר של ה- ESG לא מסתמן פתרון חשבונאי כלשהו.