ההצדקה התיאורטית למסלול “עוקף” אינה ברורה כלל
לפני כשבוע פירסם ה-IASB תקן חדש (9 IFRS) בנושא מדידת נכסים פיננסיים, שאמור להוות שלב ראשון בפרויקט החלפת התקן הקיים בנושא מכשירים פיננסיים (39 IAS). הרקע לדחיפות בפרסום התקן הוא המשבר הפיננסי והחלטת פורום ה-G20, המצדדת ביצירת “יציבות” בתוצאות העסקיות של המוסדות הפיננסיים.
אחד השינויים המשמעותיים של התקן, שנושא גוון פוליטי חריף באצטלה של פישוט, נוגע לאופן הטיפול בהשקעה במניות, ובכלל זה ביטול מודל הנכסים הפיננסים הזמינים למכירה. על אף שבדומה למצב כיום מדידת ההשקעה במניות מתבצעת לפי שווי הוגן, החידוש הוא במתן אפשרות להנהלה לבחור לגבי כל השקעה שאינה בתיק למסחר בין שני מסלולים: מסלול תוצאתי לפיו השינויים בשווי ההוגן נכללים בדו”ח רווח והפסד, ומסלול “עוקף” רווח והפסד לפיו שינויים אלה נזקפים ישירות להון (רווח כולל אחר) לצמיתות, למעט במקרה של דיווידנד.
ההצדקה החשבונאית התיאורטית למסלול ה”עוקף” אינה ברורה כלל והיא בגדר חריג מדאיג בנוף החשבונאי. חשוב להדגיש כי פטנט חדש זה לא רק מבטל את התנודתיות בתוצאות המדווחות, אלא יכול לייצר רק רווחים בדמות הכנסות מדיווידנד. במלים אחרות, “בואו נדווח בתוצאות רק על רק הצלחות!”.
הוראות המעבר של התקן מוזרות לא פחות: התקן נכנס אמנם לתוקף מחייב רק ב-1 בינואר 2013, אך מאפשר את יישומו המוקדם קודם לכן – החל בדו”חות הקרובים של 2009, וזאת תוך אפשרות שלא לתקן מספרי השוואה. המשמעות היא שבכל נקודת זמן במהלך שלוש השנים הקרובות ניתן יהיה לבחור באימוץ מוקדם, בהתאם לתוצאות בשווקים בדיעבד, וכך לנהל רווחים בחסות התקינה. אימוץ מוקדם של התקן החדש בדו”חות השנתיים הקרובים לדוגמה, תוך ייעוד ההשקעות בנכסים פיננסיים זמינים למכירה בדיעבד למסלול התוצאתי, יגרום להכללת עליות הערך התלולות של 2009 בדו”ח הרווח ובהפסד השנתי הקרוב. לחברות הביטוח, למשל, פוטנציאל רווחיות כזה של מאות מיליוני שקלים, בהתייחס לתשעת החודשים הראשונים של השנה.
תמריץ נוסף לביצוע מהלך כזה נעוץ בעיוות במודל הקיים של נכסים פיננסיים זמינים למכירה, לפיו גם עליות המחירים של 2009 – שהן בגדר השבת הפסדים מירידת שהוכרו ב-2008 בשיאו של המשבר – נזקפות לקרן הונית. חברה שסובלת כיום מעיוות דיווחי זה היא אלרוב, שתיק הנכסים הפיננסיים והזמינים למכירה שלה מורכב בעיקר ממניות בנק לאומי ובנק הפועלים. בעוד אלרוב הכירה ב-2008 בהפסדים של כ-167 מיליון שקל בגין התיק, הרי שבתשעת החודשים הראשונים של 2009 זקפה לקרן הונית עליית ערך של כ-275 מיליון שקל, שלא הושבה כאמור לרווח.
לסיום, לידתו של התקן בחטא נובעת משלוש סיבות שונות: הראשונה – הכניעה לאינטרסים של הממשלות ליציבות דיווחית שעומדת בסתירה לשקיפות. השנייה – החיפזון ביצירת “טלאי” בנושא בעל היבטים נרחבים שעלול ליצור במקום פישוט מיוחל דווקא בעיות יישומיות רבות. לעניין זה, הקביעות החדשות בנושא השקעה במכשירי חוב אינן בהכרח מפשטות, מה גם שאינן ברורות דיין. השלישית – החוסר החמור בתיאום אמריקאי המקובל בשנים האחרונות.