בדוחות הרבעון השלישי שיתפרסמו בנובמבר הקרוב, נדרשות לראשונה החברות המדווחות לכלול ביאור על ההשפעות הצפויות של IFRS 18. הגילוי יכלול לא רק את ההשפעות הספציפיות על מבנה דוח רווח או הפסד ומדדי הביצוע (MPMs), אלא גם את שיקול הדעת המשמעותי שהופעל והמדיניות החשבונאית שגובשה. בנוסף, חברות נדרשות כבר להתייחס להשפעות על העמידה הצפויה באמות מידה פיננסיות ותגמולי מנהלים לאור מבנה ההסכמים. מנהלי כספים, IFRS 18 הוא לא ״עוד תקן״ ויש לו השלכות עמוקות ורחבות על הדוח תקופתי לאורך זמן – אנחנו ב IFRS קונסלטינג עומדים לשירותכם בניתוח מותאם ובעל ערך מוסף ייחודי בחיבור למהות העסקית, מעבר לצד הטכני והטריוויאלי.
IFRS 18 אמנם ייכנס לתוקף מחייב רק בתחילת 2027, אבל מבחינת החברות המדווחות דוחות הרבעון השלישי של 2026 הם כבר חלק מתהליך היישום. רשות ניירות ערך פרסמה היום הודעה לחברות המדווחות בנוגע לגילוי הנדרש בדוחות הרבעון השלישי הקרובים לקראת יישומו של התקן.
נזכיר כי בהתאם ל-IFRS (IAS 8) מרגע שתקן חדש פורסם רשמית ועוד לפני כניסתו לתוקף, חברה נדרשת לכלול בדוחות הכספיים מידע שיאפשר למשקיעים להבין את ההשפעות העיקריות הצפויות. על רקע זאת, הבהירה היום רשות ניירות ערך אילו פרטי גילוי היא מצפה לראות כבר בדוחות הכספיים הקרובים של הרבעון השלישי. כפועל יוצא אם עד היום, החברות הסתפקו בגילוי כללי יחסית שלפיו הן בוחנות את השפעת IFRS 18 על הדוחות הכספיים, אזי לקראת דוחות הרבעון השלישי, כבר לא יהיה ניתן להסתפק עוד בגילוי כללי.
חשוב לזכור כי הגילוי בדוחות הרבעון השלישי הוא רק שלב בדרך לדיווח המלא על השפעת התקן. בדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2026 כבר יידרשו החברות להרחיב את הגילוי ולספק מידע מפורט יותר על ההשפעות הצפויות של IFRS 18.
לפי הודעת הרשות, הגילוי צריך לכלול, ככל שרלוונטי, את השינויים הצפויים במבנה דוח רווח או הפסד ובסכומי הביניים שיוצגו בו, וכן פירוט של הנושאים שבהם נדרשה החברה להפעיל שיקול דעת משמעותי ושל המדיניות החשבונאית שכבר גובשה. בהקשר זה, אחד הנושאים המרכזיים הוא המסקנה שאליה הגיעה החברה בשאלה האם קיימת לה פעילות עסקית עיקרית מוגדרת (Specified Main Business Activity) למסקנה זו עשויה להיות השפעה משמעותית על אופן הסיווג של הכנסות והוצאות בדוח רווח או הפסד החדש.
המשמעות הנגזרת היא כי היערכות ל IFRS 18 לא מסתיימת בשורות של דוח רווח או הפסד. השינוי בסיווג ההכנסות וההוצאות ובסכומי הביניים – ובראשם הרווח התפעולי – עשוי להשפיע על שורה ארוכה של מנגנונים הנשענים על נתונים חשבונאיים. לכן, החברות נדרשות כבר כעת לבחון גם את ההשפעה האפשרית על אמות מידה פיננסיות, הסכמי מימון, תגמולים לנושאי משרה ולעובדים והתקשרויות אחרות המבוססות על נתונים או מדדים חשבונאיים.
כמו כן, הרשות מצפה מההנהלות להתייחס גם למדדי הביצוע המוגדרים על ידי ההנהלה (MPMs) שהחברה צופה כי תידרש לכלול במסגרת הדוחות הכספיים. באופן מעניין, נדרשת גם התייחסות למדדים ניהוליים שהחברה פרסמה בעבר והיא מתכוונת בעקבות התקן להפסיק לפרסם, או למדדים חדשים שבכוונתה להתחיל לפרסם בדוחות הכספיים.
הרשות אמנם הותירה לחברות גמישות מסוימת בהיקף הגילוי, אך הבהירה כי גם כאשר התמונה עדיין אינה מלאה, אי אפשר פשוט להימנע מהתייחסות לנושא. כפועל יוצא אם במועד פרסום הדוח עדיין חסר לחברה מידע הדרוש להערכת ההשפעות הצפויות, עליה לציין זאת במפורש, ובהמשך להרחיב ולעדכן את הגילוי ככל שיצטבר מידע נוסף.
IFRS 18 למנהלי כספים- מה אתם צריכים לדעת:
IFRS 18 עושה היסטוריה: רוצים לדעת כיצד ישתנה הרווח התפעולי של החברה שלכם?
מנהלי כספים, מדדי הביצוע הניהוליים הם הרבה יותר מהפכניים ממה שחשבתם וכדאי שתיערכו לכך בדוחות
מנהלי כספים IFRS 18 מעבר לדלת: טיפים “מיוחדים” שיסייעו לכם להימנע מפגיעה ברווח התפעולי
חלופת השווי ההוגן הגיעה ל IFRS תכנון חשבונאי זריז עד לתחילת 2027 יכול להוביל לגידול בהון וברווחיות
הבדלים במבנה דוח רווח או הפסד – בין 18 IFRS ל-US GAAP.
הקובננטים במוקד
הרשות מקדישה תשומת לב מיוחדת לאמות המידה הפיננסיות. חברות נדרשות לבחון האם הסכמי המימון שלהן כוללים מנגנון שלפיו אמות המידה ימשיכו להיבחן בהתאם לכללי החשבונאות שהיו קיימים לפני יישום IFRS 18 – מעין מנגנון של “Frozen GAAP“.
ככל שההסכם אינו מספק תשובה ברורה לשאלה מה קורה במקרה של שינוי בתקינה החשבונאית, החברה נדרשת לגלות כיצד בכוונתה לחשב את אמת המידה לאחר כניסת IFRS 18 לתוקף ועל מה מבוססת עמדתה. במקרה של אמות מידה שנקבעו במסגרת שטרי נאמנות, הרשות הולכת צעד נוסף ודורשת להתייחס גם לשאלה האם העמדה הובאה בפני הנאמן ומהי עמדתו בנושא.
יש לציין כי גם שינוי חשבונאי טכני ברווח התפעולי או ב EBITDA-עלול לשנות את “המרחק” מהעמידה בקובננטים ולכן את ההשפעה הזו צריך לבחון כבר עכשיו. כך, אמת מידה פיננסית שמבוססת על הרווח התפעולי או על ה- EBITDA עשויה להוביל לתוצאה שונה לאחר יישום IFRS 18, גם אם לא חל כל שינוי בפעילות הכלכלית של החברה. למשל, הוצאות בגין הפרשי שער לקוחות/ספקים שנכללו בעבר בהוצאות המימון ולכן נוטרלו למעשה מחישוב הEBITDA- צפויות להיכלל לאחר יישום התקן במסגרת הרווח התפעולי. כתוצאה מכך ה EBITDA-המשמש לצורך הקובננט עשוי להשתנות, והרשות מצפה להתייחסות האם החברה פנתה לנאמן לבחון האם נדרש שינוי בשטר הנאמנות. כמובן שהדבר רלוונטי בשינויים המחייבים גם בנוגע לתוכניות תגמול המבוססות על רווח תפעולי או על EBITDA.
יש לציין כי לפי עמדת הרשות, גם אם התוצאה בעקבות יישום התקן היא דווקא שיפור בעמידה ביחס הפיננסי (כלומר להפוך קובננט קיים לפחות אפקטיבי) אי אפשר להסתפק במסקנה ש”אין בעיה”. כך, אם השינוי החשבונאי מרחיק את החברה משמעותית מהרף שנקבע, יש לבחון האם אמת המידה עדיין משיגה את המטרה שלשמה נקבעה והאם היא ממשיכה לספק למממנים או למחזיקי האג”ח את אותה רמת הגנה.
הבונוס עומד להשתנות?
כאמור, השינוי בסיווג ההכנסות וההוצאות ובסכומי הביניים – ובראשם הרווח התפעולי – עשוי להשפיע על שורה ארוכה של מנגנונים הנשענים על נתונים חשבונאיים. בין היתר על תגמולים לנושאי משרה ולעובדים והתקשרויות אחרות המבוססות על נתונים או מדדים חשבונאיים (כמו למשל תמורה מותנית בצירוף עסקים).
כך, כאשר מענק שנתי לנושאי משרה מבוסס על יעד של רווח תפעולי, שינוי בהרכב הרווח התפעולי תחת IFRS 18 עשוי לשנות גם את גובה המענק. זה המצב למשל, כאשר בעקבות יישום התקן רווחי אקוויטי שנכללו בעבר במדד הרלוונטי לא ייכללו עוד ברווח התפעולי, באופן שמשנה את התגמול המבוסס כאמור על הרווח התפעולי, אף שלא חל כל שינוי בביצועים הכלכליים של החברה. יש לציין כי ההתייחסות לנושא נדרשת גם כאשר האורגנים הרלוונטיים בחברה עדיין לא החלו לבחון התאמות במדיניות התגמול או בהסכמי ההעסקה.
ונקודה אחרונה לסיום, אנחנו רואים ב-IFRS 18 הרבה מעבר לתקן חשבונאי נוסף שצריך “לשרוד” את יישומו. מדובר בשינוי בעל משמעות רחבה וארוכת טווח, שמחבר באופן הדוק יותר בין הדוחות הכספיים, הדוח התקופתי ודוח הדירקטוריון, ובעל פוטנציאל להשפיע על האופן שבו חברות מציגות ומתקשרות את הביצועים שלהן לשוק. לכן, נכון להתייחס ליישום התקן לא רק כאל פרויקט חשבונאי נקודתי לקראת 2027, אלא כהזדמנות לבחון מחדש את שפת הדיווח של החברה ואת הקשר בין המדדים שבהם ההנהלה משתמשת לבין אלו המוצגים למשקיעים.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ו רותם שטרן