גאווה ישראלית שלא משלמת מס

ההשלכות המורכבות של החוק לעידוד השקעות הון

על רקע הדיון הציבורי בסוגיית המס שמשלמות חברות הענק, חושפים הדו”חות הכספיים של טבע את המסים המזעריים שמשלמת החברה בישראל. כך, אף ששיעור המס הסטטוטורי בישראל ב-2011 היה 24% – הרי שהוצאות המס שרשמה טבע בדו”חותיה הכספיים אשתקד היוו רק 4% מהרווח לפני מס (מס אפקטיבי).

ברמה התיאורטית, הוצאות המס בדו”ח רווח והפסד צריכות לייצג את מכפלת שיעור המס הסטטוטורי ברווח לפני מס (מס תיאורטי). קיימים אמנם לעתים קרובות הפרשים בין עיתוי הרישום החשבונאי של הכנסות והוצאות מסוימות לבין העיתוי של ההכרה בהן לצורכי מס. עם זאת, הדרישה של כללי החשבונאות ליצור מסים נדחים בגין פערים אלה צריכה להביא להקבלה מלאה של הוצאות המס לרווח לפני מס, ולשמור על הזהות בין המס התיאורטי למס האפקטיבי – במיוחד כשמדובר בחברות רווחיות.

במקרה שקיים שוני בין המס התיאורטי לבין המס האפקטיבי, למשל כתוצאה מקיומן של הכנסות פטורות, דורשים כללי החשבונאות מהחברות להסבירו לקוראי הדו”חות הכספיים. ההסבר ניתן בביאור המסים בדו”חות הכספיים השנתיים, ומכונה ביאור על המס התיאורטי.

דחיית מס – לאינסוף

כדי להבין את המקרה הייחודי של טבע, הפועלת בעצמה ובאמצעות חברות בנות בישראל ובחו”ל, חשוב תחילה להכיר את סביבת המס של הקבוצה. מרבית הפרויקטים התעשייתיים של החברה האם הישראלית וחלק מאלה של החברות הבנות הישראליות קיבלו מעמד של “מפעל מאושר” בישראל במסגרת חוק עידוד השקעות הון. ברוב המכריע של המפעלים המאושרים, בוחרות חברות הקבוצה במסלול ההטבות החלופי – מסלול שמשמעותו ויתור על מענקים ממשלתיים תמורת פטור ממס על רווחים בלתי מחולקים.

הפטור ממס על רווחים בלתי מחולקים ניתן לתקופה מוגבלת שבין שנתיים לעשר שנים, תלוי במיקום המפעל. עם זאת, במקרה של חלוקת הרווחים הפטורים ממס כדיווידנד, חברות הקבוצה נדרשות לשלם מס בשיעור המקובל למפעלים מאושרים על ההכנסה שממנה חולק הדיווידנד. מדובר, לכאורה, בדחיית מס בלבד – אבל יש לזכור כי דחייה לאינסוף שקולה למעשה לפטור.

חריג לכך הוא מפעל מאושר אחד של חברה בת ישראלית של טבע, שנהנה מהטבה מיוחדת ב”מסלול השקעות אסטרטגי”. הרווח הנובע ממסלול זה במשך תקופת ההטבות פטור ממס, וכן גם דיווידנדים שיחולקו מרווח זה יהיו פטורים ממס בישראל.

חשוב לציין כי טבע מוגדרת חברה בהשקעת חוץ, ולכן זכאית להפחתות נוספות בשיעור המס המוטל באופן רגיל על מפעלים מאושרים, שתלוי בשיעור הבעלות הזרה בכל שנה. שיעור המס נע בין 10% (כששיעור הבעלות הזרה גבוה מ-90%) ל-25% (כשהבעלות הזרה גבוהה מ-49%). לנקודה זו משמעות בעיקר לעניין המס שתידרש לשלם טבע אם תחלק את רווחי המפעלים המאושרים במסלול החלופי.

למרות האינטרס הברור שלה, אין זה טריוויאלי כי טבע – חברה שמנייתה מוחזקת בידי ישראלים רבים ואף מכונה “מניית העם” – נמצאת בהכרח במדרגת המס הנמוכה ביותר (10%). עם זאת, ניתן להבין כי הבנצ’מרק הראוי להשוואת שיעור המס האפקטיבי של טבע לא צריך להיות שיעור המס הסטטוטורי בישראל, אלא שיעור מס נמוך בהרבה.

הרווח של טבע שאינו נובע ממפעלים מאושרים ממוסה לפי שיעור המס הרגיל בישראל, שהיה כאמור 24% ב-2011, אבל הוא מזערי מהרווח הכולל של הקבוצה. ניתן לראות את ההשפעה האדירה של מסלול ההטבות החלופי על המס האפקטיבי של טבע בביאור על המס התיאורטי בדו”חות החברה (ראו טבלה).

כך, ב-2011 הפער בין שיעור המס הסטטוטורי ששרר בישראל (24%) לבין שיעור המס האפקטיבי (4%) נבע רובו ככולו מהטבת המס בישראל לחברה האם ולחברות הבנות הישראליות (17% מפער של 20%). מעבר לכך, אם ננטרל את ההפרשות בגין אי-ודאות מיסויית, שתרמו למס האפקטיבי 2%, הרי שהמס האפקטיבי שמשקף את התשלומים בפועל הוא במקסימום 2% בלבד – כך שדה-פקטו תשלומי המס לקופת המדינה עד כה הם אפסיים.

רשות המסים הוציאה צווים, טבע מתנגדת

חשוב להדגיש כי במקרה זה, אף שלכאורה מדובר בדחיית מס, לא נוצרים מסים נדחים המשלימים את המסים השוטפים ומביאים להתאמת הוצאות המס למס התיאורטי. הסיבה לכך היא שכפי שכללי החשבונאות מתירים לה, טבע לא יוצרת התחייבות מסים נדחים בגין המסים שתידרש לשלם במקרה של חלוקת דיווידנדים – בנימוק כי היא מתכוונת להשקיע את הרווחים שצברה באופן פרמננטי ולא לחלקם כדיווידנדים.

כפועל יוצא, טבע מדווחת כי במידה שדיווידנדים אלה יחולקו, היא תידרש לשלם מסים נוספים בשיעור של עד 15% בגין החלוקה – דבר שיקבל ביטוי בהוצאות המס שלה באותה תקופה ויכולות להיות לו השפעות מהותיות על הונה העצמי. החשבונאות סלחנית אמנם בהקשר זה, מתוך תפישה כי חלוקת הדיווידנד היא בשליטת החברה, אבל בניתוח הפעילות של חברה כמו טבע יש להביא בחשבון מגבלה זו, או את חבות המס הפוטנציאלית בגינה.

מעבר לכך, הסוגיה של העברת כספים להשקעות בחו”ל מרווחים בלתי מחולקים, במקרה של טבע, נמצאת כבר במחלוקת עם רשות המסים בישראל. טבע מדווחת כי בעקבות ביקורת של חבות המס שלה ל-2005 ו-2006, רשות המסים הוציאה צווים, שלהם מתנגדת טבע, בסך של כ-750 מיליון דולר, הנוגעים בין השאר לאי-הסכמתה לשימוש ברווחים שנהנו מפטור ממס במסלול החלופי של מפעלים מאושרים להשקעות מחוץ לישראל, בלא תשלום מס חברות.

לפי פרסומים בתקשורת, הרקע לדרישה הוא עסקת הענק לרכישת חברת איווקס (IVAX) על ידי טבע ב-2005, שרשות המסים רואה בה תשלום דיווידנד מרווחי המסלול החלופי. יש לציין כי יתרת ההפרשה הכוללת של טבע לתום 2011 לאי-ודאות מיסויית מסתכמת ב-900 מיליון דולר – והיא כבר נכללת בחישוב המס האפקטיבי.

חשוב להבין, הרווח לפני מס המאוחד של טבע נובע ברובו מהחברה האם ומהחברות הבנות הישראליות: בשלוש השנים האחרונות כ-70% מתוך הרווח המאוחד לפני מס של טבע נבע מהן. החברות בנות הזרות של טבע ממוסות בהתאם לחוקי המס הרלוונטיים במדינות המוצא שלהן.

טבע אמנם מדווחת כי כמה מהחברות הבנות היצרניות הזרות נהנות מהטבות מס – אבל קשה להתעלם מכך ששיעור הוצאות המס המיוחסות לישראל מתוך הוצאות המס נמוך משמעותית, ובאופן עקבי, משיעור הרווח לפני מס המיוחס לישראל מתוך הרווח הכולל של הקבוצה.

כך, ב-2011 אף שהחלק הישראלי ברווח המאוחד של טבע לפני מס היה כ-69%, החלק הישראלי של הוצאות המס הגיע לכ-56% בלבד. עם זאת, יש לזכור כי השוואה מדויקת יותר צריכה להבחין בין הרווחים מפעילות תעשייתית מוטבת לבין רווחים אחרים, כמו הכנסות פיננסיות, שאותה לא ניתן לבצע באמצעות הדו”חות הכספיים בלבד. שיעור המס הגבוה יותר שמשלמת טבע בחו”ל בא לידי ביטוי גם בדו”חות החברה לרבעון הראשון של 2012. לפי הדיווח, שיעור המס השנתי ב-2012 יעלה בהשוואה לזה של 2011, בעיקר בשל השינוי בתמהיל הגיאוגרפי והמוצרי.

הדילמה האמיתית

נדמה שאין דוגמה טובה מזו של טבע, שמצד אחד מהווה סמל לגאווה ישראלית ומצד שני כמעט שלא משלמת מסים לקופת המדינה, להציג את ההשלכות המורכבות של חוק עידוד השקעות הון בישראל. השלכות שאינן כוללות רק את המחיר הגבוה של יצירת אטרקטיביות להשקעות בישראל, אלא גם עשויות להיות מלוות בעיוותים. בהקשר זה קשה להתעלם מכך שהשימוש שעושה טבע בשנים האחרונות, כרוכשת סדרתית של חברות גדולות בחו”ל, בכספים שהרוויחה בישראל ועדיין לא שולמו בגינם מסים במסלול החלופי, עלול לערער את הרציונל שעומד בבסיס עידוד ההשקעות בישראל.

בעיית הרווחים הכלואים, המכונה מלכודת דבש, מתבטלת בעקבות תיקון 68 לחוק עידוד השקעות הון, שלפיו למפעלים שיוקמו בעתיד ייקבע שיעור מס מופחת שישולם בכל מקרה, בלא קשר לשאלה אם הרווחים יחולקו. אגב, כחלק מתיקון זה יבוטל גם “המסלול האסטרטגי” הפטור ממס לחלוטין. ניתן להניח שאילו תיקון זה היה מיושם בעבר – וצורת פעילותה של טבע לא היתה משתנה – הרי שהדבר היה מביא לגידול של אחוזים בודדים בשיעור המס האפקטיבי שטבע היתה משלמת.

עם זאת, עם כל הכבוד לציונות, יש לזכור שחברה גלובלית כמו טבע, הן ברמת הפעילות הן ברמת הבעלות, פועלת כדי להביא למינימום את שיעור המס שתשלם, בהתאם להצעות שתקבל ברחבי העולם – מה שעשוי להוביל ליציאת פעילות מישראל. כאן נמצאת הדילמה האמיתית של מקבלי ההחלטות בישראל.