אין מנוס אלא להכיר בעובדה שהדוחות הכספיים לא מספקים את כל המידע הכספי הנדרש למשקיעים ולכן חברות רבות בשוק ההון נוהגות להציג מחוץ לדוחות הכספיים כמידע משלים, מדדי ביצוע לא חשבונאיים, לרוב בדוחות הנהלה (דירקטוריון), מצגות למשקיעים ופרסומים שונים לעיתונות. מידע זה כולל לצד מדידת הרווח לפי תפיסת ההנהלה ולא על בסיס כללי חשבונאות מקובלים (רווח נון-גאפ) גם מדדי ביצוע שונים. מדדים אלה לא רק מדווחים החוצה למשקיעים, אלא הם גם משמשים לרוב את הנהלת החברה באופן פנימי בהערכת ומדידת ביצועי החברה, ולעתים גם מהווים בסיס לקביעת תגמול. מדדי הביצוע הנדונים להלן כוללים גם מדדים כמו EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מסים, פחת והפחתות), FFO (רווח נקי בנטרול שערוכים והוצאות והכנסות חד-פעמיות) ו- FCF (תזרים מזומנים חופשי), שנופלים להגדרה של מדדי נון-גאפ (יחד עם רווח נון-גאפ) מאחר והם כוללים במהותם תיאום של נתוני הגאפ, וגם מדדים חוץ חשבונאיים אחרים (KPIs), כדוגמת ARR.
בהקשר זה, חשוב לבצע הבחנה בין הרווח נון-גאפ שמייצג למעשה את האופן שבו ההנהלה חושבת שהמשקיעים צריכים להסתכל על הרווח המייצג שלה, לבין מדדי הביצוע כאמור. הרווח נון-גאפ הוא במהותו סובייקטיבי שבו ההנהלה מבצעת התאמות לרווח לפי כללי חשבונאות בכדי לנטרל “רעשי רקע” שבראייתה לא מייצגים את הפעילות העסקית המתמשכת של החברה, כמו למשל נטרול הפסד מירידת ערך נכסים, הוצאות בגין שינוי מבני והוצאות בגין תשלום מבוסס מניות. בכדי לחדד את מהות המידע, די לציין כי הנטרול של הוצאות בגין תשלום מבוסס מניות הוא מאד בעייתי, הרי כיצד יתכן שחברה לא תכלול בהוצאותיה מרכיב משמעותי של שכר לעובדיה? אך לכאורה זכותה של הנהלה לתת את דעתה לגבי האופן שבו היא חושבת שהמשקיעים צריכים להסתכל על תוצאותיה. מידע סובייקטיבי כבר אמרנו?
מנגד, מדדי הביצוע נגזרים בד”כ מהענף שבו החברה פועלת והם לעתים כוללים נתונים לא-פיננסיים. כך למשל, כפי שראינו במקרה של סנטינל וואן, חברות הפועלות בעולמות ה- SaaS נוהגות לדווח על ARR כמדד ביצוע מרכזי. מדדים נפוצים נוספים בחברות אלה כוללים הכנסות חודשיות חוזרות (MRR), הכנסה ממוצעת פר משתמש (ARPU), היקף מחזור ברוטו (GMV), שיעור נטישת לקוחות (Churn Rate) ומספר מנויים משלמים.
גם רשויות ניירות הערך וגם מוסדות התקינה החשבונאית העולמיים מנסים בשנים האחרונות להתמודד עם דיווחי הנון-גאפ. כך, בשני העשורים האחרונים נעשו מאמצים מצד ה- SEC לקדם הסדרה סביב הנושא של דיווחי הנון-גאפ בעיקר בנוגע לשקיפות ועקביות. יש לציין בהקשר זה כי המסגרת הרגולטורית החלה כיום על מדדי ביצוע שמהווים מדדי נון-גאפ כהגדרתם (כגון EBITDA) הינה שונה ומגבילה יותר מזו החלה על מדדי ביצוע אחרים (כגון ARR). כך למשל, הכללים החלים על מדדי נון-גאפ מחייבים, לצד הצגת מדד נון-גאפ, גם הצגה של מדד הגאפ הקרוב ביותר לרבות התאמה אליו; אוסרים על הצגת מדד נון-גאפ באופן בולט יותר ממדד הגאפ הקרוב ביותר; אוסרים על ביצוע התאמות מסוימות לנתוני הגאפ, ובכלל זה התאמות המשנות אופן ההכרה בהכנסה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים (Adjusted Revenues); ועוד. מגבלות אלה אינן חלות על מדדי ביצוע אחרים, כגון ARR, שאינם מהווים מדדי נון-גאפ, שהרגולציה לגביהם עוסקת בעיקר בנושאי גילוי. החשיבות המיוחסת לנושא מצד ה-SEC ומאמצי האכיפה שלה משתקפים היטב בהתכתבויות של ה- SEC עם חברות מדווחות בשנים האחרונות, בהן נושא הנון-גאפ נמצא בראש רשימת הנושאים המככבים במכתבי ה-SEC. לצורך המחשה, בשנת 2022 מעל 40% ממכתבי ה- SEC עסקו בדיווחי נון-גאפ (לשם השוואה, רק 11% מהמכתבים עסקו בנושא הכרה בהכנסה).
לקריאה נוספת –
Standardization is needed with respect to the non-accounting performance measures published for investors