“ההשפעה העיקרית של משבר הקורונה על הדוחות הכספיים מזווית חשבונאית (מעבר לפגיעה בעסקים) היא בהיבטים של ירידת ערך נכסים ובחישובי שווי הוגן. עלולה להיווצר בעיה בקשת רחבה של נכסים, למשל, בקניונים שנמדדים לפי שווי הוגן” – כך אומר רו”ח שלומי שוב. “גם השווי של ציי מטוסים, בתי מלון, תיקי אשראי ונכסי אנרגיה – כמו מאגרי נפט וגז שנרכשו – עלול להיות מושפע לשלילה”.
שלומי, מסביר כי “חברות תעופה, שמחזיקות בציי מטוסים, בין אם בבעלות ובין אם בחכירה, יידרשו לבדוק את תזרימי המוזמנים החזויים בגינם. ייתכן שגם בנקים וגופי אשראי חוץ-בנקאי יידרשו לעדכן את ההפרשה להפסדי אשראי, כתוצאה מהיקלעות בתי עסק ואנשים פרטיים לקשיים או בשל שערוך יתרות מלאי של חברות אופנה.
“למשבר יש השלכות עקיפות ונגזרות רבות על ענפים רבים – למשל אנרגיה. כפי שהדברים נראים כרגע, זה רק עניין של זמן עד שעוד ענפים יצטרפו לבעיה. הפגיעה השוטפת בעסקים עלולה לעתים להוביל גם להערת עסק חי, שזה דבר דרמטי”.
שאלה רגישה מאוד
שלומי מזהיר כי משבר הקורונה, שפרץ ב-2020, עלול להשתקף כבר בדו”חות השנתיים ל-2019: “מעבר לפגיעה השוטפת בעסקים, שאנחנו עוד לא יודעים כמה קשה היא תהיה, הקורונה בהחלט עלולה לפגוע בדו”חות השנתיים. אף שהדו”חות לכאורה מספרים את הסיפור של מה שהיה בעבר – אבל הם לא יכולים להתעלם מהתחזית לעתיד.
“להערכתי, הבשורה הטובה כרגע מבחינת החברות היא שההשפעות יתרכזו בדו”חות הרבעון הראשון, שיתפרסמו בעוד חודשיים ולא בדו”חות הקרובים. יש כאן שאלה רגישה מאוד: האם המידע על וירוס הקורונה שהגיע בעיקר בינואר-פברואר 2020 מעיד על תנאים ששררו כבר ב-31 בדצמבר 2019?
“כללי החשבונאות עושים הבחנה בין שני סוגים של אירועים שמתרחשים לאחר תאריך המאזן ולפני פרסום הדו”חות: אירוע מחייב התאמה, המייצג מידע חדש שמתקבל לגבי אי-ודאות שהיתה קיימת ביום המאזן; ואירוע שאינו מחייב התאמה – ולכן נדרש בגינו רק גילוי.
“בעיקרון, עד סוף 2019 היה מספר מוגבל של מקרים להידבקות בווירוס לא ידוע, שדווחו לארגון הבריאות העולמי. למיטב ידיעתי, לא היו עד לאותו מועד ראיות להתפשטות הווירוס – ההתפשטות והזיהוי שלו התרחשו רק בינואר 2020. השאלה הרגישה היא אם האירועים שהתרחשו לאחר 31 בדצמבר מעידים על מצב הדברים ששרר ביום האחרון של השנה. לדעתי, המבחן החשבונאי הראוי במצבים אלה הוא מבחן הציפייה לתוצאה הגיונית”.
מה זה אומר?
“ממה שמסתמן – וזאת עמדת משרדי ראיית החשבון הגדולים בעולם – זה לראות בהתפשטות אירוע חדש ובלתי־נצפה, ולכן אינו מחייב התאמה. בכל מקרה, מדובר בהחלטה חשבונאית משמעותית ורגישה ביותר – הרי כמה שבועות בתוך ינואר עושים את ההבדל – שאפשר להתפלסף עליה. מבחינה חשבונאית, אין ספק שאם היה ידוע על סימנים להתפשטות לפני 31 בדצמבר, היה צריך לבצע את ההתאמות הנדרשות, כואבות ככל שיהיו, כבר בדו”חות 2019”.
“לא ממש יתעלמו. גם לאירוע שאינו מחייב התאמה צריך לתת גילוי, ובלא מעט חברות מדובר במידע חשוב מאוד. עולה השאלה מה יהיו היקף ואיכות הגילוי. כעיקרון, IFRS מאפשר לא לכלול מידע כמותי על ההשלכות, ככל שלא ניתן לערוך אומדן. בין השאר עולה השאלה עד כמה זה סביר שחברה שעשתה בדיקה של ירידת ערך ל-31 בדצמבר בדו”חות, בלי להתייחס לווירוס, לא תיתן גילוי ניתוח רגישות של השלכותיו – כפי שיקבלו ביטוי בסוף מארס.
“אני מעריך שהאי-ודאות הרבה ששוררת בימים אלה תוביל לכך שהגילוי ברוב המקרים יהיה רק מילולי. בהפוך על הפוך, לפעמים ככל שהמצב קשה יותר, ויש לו השלכות נגזרות רבות שקשה לצפות, כך גם קשה יותר לכמת אותו”.
מה לגבי הערת עסק חי?
“להבדיל משאלות מדידה והכרה של נכסים והתחייבויות, לגבי הנחת עסק חי – שהיא הנחת היסוד של החשבונאות – אין הבחנה בין סוגי האירועים וצריך להתייחס לכל המידע הקיים למועד פרסום הדו”חות. כלומר, לעניין הנחת העסק החי צריך להתייחס גם לכל ההתפתחויות וההשלכות של הקורונה שנודעו לאחר 31 בדצמבר – גם אם לצורכי המדידה וההכרה בדו”חות ראו בכך אירוע שאינו מחייב התאמה.
“בהקשר זה, כפי שהדברים נראים כרגע, הן בהיבטים של הגילוי על אירוע לאחר תאריך מאזן, והן בהקשר של בדיקת הנחת עסק חי – עדיף לחברות לפרסם את הדו”חות שלהן כמה שיותר מהר”.
האפקט של משבר הקורונה צפוי להיות רוחבי עם פגיעה בחברות רבות מכל התחומים. הרבה חברות צפויות לעבור להפסדים ב-2020. הפגיעה בענפי התיירות והתעופה ברורה, אבל האפקט של המשבר רחב בהרבה – ההפסדים נובעים, למשל, משיבושים באספקת רכיבים, מצמצום עד הפסקה של נסיעות לחו”ל, מביטול של אירועים ומבידוד של עובדים חיוניים.
(*) מתוך כתבתו של ערן אזרן, דה מרקר, 11 למרץ, 2020 – לכתבה המלאה