המתנה של דסק”ש לבעלי המיעוט בכור

מי שסיפק את ההטבה היו החברות הציבוריות

בתחילת אוגוסט קיבלה כור מדסק”ש, בעלת השליטה בה (כ-63%), ומאי.די.בי פיתוח, בעלת השליטה בדסק”ש – שמחזיקה בעצמה בכ-13% מכור – “הלוואות גישור” בהיקף כולל של 700 מיליון שקל. מדובר בהלוואות צמודות למדד ללא ריבית וללא ביטחונות, שחולקו בין דסק”ש לבין אי.די.בי פיתוח באופן יחסי לאחזקותיהן הישירות בכור ונפרעו בתחילת נובמבר בעקבות סגירת עסקת מכתשים.

החשבונאות כשפת עסקים מטפלת בהלוואות כאלה באופן השופך אור על הפעולה הכלכלית שהתרחשה בעת קבלתה. במטרה לשקף את פעילות החברה כישות נפרדת, דורשת החשבונאות לרשום הטבה שמתקבלת מבעל השליטה כהשקעת בעלים במסגרת קרן הונית. מצבים כאלה קיימים בחברות ציבוריות שנקלעות לקשיים ובעל השליטה מכניס יד לכיס. תקנות ניירות ערך המכונות “תקנות ההקלות” חוסכות במקרים אלה את הצורך בהשגת אישור אסיפה כללית, שנדרש בדרך כלל לאישור עסקה עם בעל שליטה, בתפישה כי מדובר בהטבה לציבור (“עסקה מזכה”).

דוגמה לכך רואים בטאו תשואות. ב-2010, למשל, רשמה טאו קרן הונית של כ-24 מיליון שקל בגין אופציית מכר שכתב לה בעל השליטה אילן בן דב, המקנה יכולת למכור בחזרה את מניות סאני שנרכשו ממנו. עם זאת, טאו מאמצת מדיניות שלפיה אינה מכירה בדו”חות כהטבה בגין ערבות שמספק לטובתה בעל השליטה, אף שתיאורטית היה צורך לבטא גם אותה.

בהתאם לתפישה זו, רואה החשבונאות בהעמדת הלוואה על ידי בעל השליטה בתנאים מוטבים שתי עסקות: קבלת הלוואה בתנאי שוק והשקעת בעלים בגובה הפער שבין השווי ההוגן של ההלוואה לסכום שהתקבל בגינה. השווי ההוגן מחושב על ידי היוון החזרי ההלוואה העתידיים בריבית שהיה דורש מלווה חיצוני בתנאי אשראי דומים.

דוגמה קיצונית לכך היא בוימלגרין קפיטל, שרשמה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה קרן הונית של כ-38 מיליון שקל בגין ההארכה רבעונית של פירעון הלוואות לזמן קצר ללא ביטחונות מבעל השליטה, בגובה של כ-50 מיליון שקל. תוצאה מוזרה זו, שלפיה דחייה בתשעה חודשים הובילה לרישום קרן הונית בגובה של כ-80% מערך ההלוואה, נובעת מכך ששיעור ריבית השוק שנלקח בחשבון היה 200%-260%.

הסיפור המעניין במקרה של כור הוא שמי שסיפק את ההטבה הן חברות ציבוריות. לאור תפישת הישות האחת, החשבונאות המודרנית מתרגמת מקרה כזה כ”העברת עושר” מבעלי המניות של החברה האם לבעלי מניות המיעוט.

בהתאם לדו”חות כור, היה שווי ההלוואה שהתקבלה מבעלות השליטה כ-688 מיליון שקל. מאחר שגובה ההלוואה כולה היה 700 מיליון שקל – השקעת הבעלים הסתכמה ב-12 מיליון שקל. לכן, בניכוי מס רשמה כור ברבעון השלישי קרן הונית מבעלי שליטה של כ-9 מיליון שקל.

כך, לדוגמה, מנקודת ראות דסק”ש, העבירו בעלי מניותיה למיעוט בכור כ-3.3 מיליון שקל. בדו”חות דסק”ש לרבעון השלישי צריך הדבר לבוא לידי ביטוי בקיטון חלקו של הרוב כנגד גידול חלק המיעוט. ניתן לראות זאת גם באופן הבא: אילו כל מניות המיעוט בכור מבחינת דסק”ש היו מוחזקות על ידי חברה אחת שמיישמת את שיטת השווי המאזני, הרי שזו היתה רושמת ברבעון השלישי רווח נקי של כ-3.3 מיליון שקל בגין המתנה שהתקבלה.