פרק 1 – מבוא
1.1. חשבונאות ביטוח – מדוע זה מורכב?
1.2. ההיסטוריה של פיתוח תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 17
1.3. המודל החשבונאי החדש – תקציר מנהלים
1.3.1 הרציונל הבסיסי של המודל
1.3.2 המחשת המודל
1.4. מבנה הספר
חלק ראשון – הגדרה וקיבוץ של חוזי ביטוח
פרק 2 – הגדרת חוזה ביטוח ותחולת התקן
2.1. תחולה – עקרון מנחה
2.2. הגדרת חוזה ביטוח
2.2.1. קיומו של חוזה
2.2.2. קיומו של בעל פוליסה
2.2.3. קיומו של סיכון ביטוח וההבחנה בינו לבין סיכונים אחרים
2.2.4. הגדרת סיכון ביטוחי עת המדובר על ביטוח משנה מוחזק
2.2.5. האם הסיכון הביטוחי הוא משמעותי?
2.3. החרגות מהתחולה
2.3.1. אחריות שסופקה על ידי יצרן, סוחר או קמעונאי
2.3.2. חוזים שמטרתם העיקרית היא הספקת שירותים בתמורה לעמלה קבועה
2.3.3. נכסים והתחייבויות של מעסיקים הנובעים מתוכנית הטבות עובד ומחויבויות בגין הטבת פרישה המדווחות על ידי תוכניות להטבות פרישה מוגדרות
2.3.4. תמורה מותנית וכן זכויות תמלוגים, תשלומי חכירה משתנים ופריטים דומים
2.3.5. ערבות לערך שייר בחוזי חכירה או מכירה
2.3.6. חוזי ערבות פיננסית
2.3.7. חוזי כרטיסי אשראי וחוזים דומים מסוימים
2.3.8. חוזי הלוואה המגבילים את הפיצוי עבור אירועים מבוטחים לסכום שאחרת היה נדרש כדי לסלק את המחויבות
2.4. הרחבה בנושא חידוד האבחנה בין חוזי ביטוח לבין מכשירים פיננסיים
2.4.1. אגרות חוב תלויות קטסטרופה והסכמי הלוואה עם מאפייני השתתפות עסקי
2.4.2. הסכמי ‘משכנתא הפוכה’
2.5. תחולת התקן על חברות שאינן מוגדרות כחברות ביטוח
2.5.1. אחריות מוצר וכתבי שירות
2.5.2. ערבות ביצוע (performance guarantee contracts) וערבויות דומות
פרק 3 – צירוף של חוזי ביטוח
3.1. עיקרון מנחה
3.2. שיקולים רלוונטיים לצירוף חוזי ביטוח לחוזה יחיד לצרכים חשבונאיים
פרק 4 – הפרדת רכיבים מחוזי ביטוח
4.1. עקרון מנחה
4.2. הפרדת חוזה ביטוח משפטי יחיד למספר חוזי ביטוח לצרכים חשבונאיים
4.3. הפרדת נגזרים משובצים מחוזי ביטוח
4.3.1. כללי
4.3.2. הגדרת ‘נגזר’
4.3.3. דוגמאות לנגזרים משובצים פוטנציאליים בחוזי ביטוח
4.3.4. החוזה המשולב אינו נמדד בשווי הוגן דרך רווח או הפסד
4.3.5. בחינה האם הנגזר המשובץ קשור באופן הדוק לחוזה הביטוח המארח
4.3.6. האם להפריד נגזרים משובצים – דוגמאות
4.4. הפרדת רכיבי השקעה מחוזי ביטוח
4.4.1. כללי
4.4.2. זיהוי רכיב השקעה – דוגמאות
4.4.3. פוליסות הכוללות רכיב חיסכון בישראל
4.4.4. הפרדה של הלוואות הניתנות על חשבון פוליסות
4.5. הפרדת רכיבי שירותים ומוצרים אחרים מחוזה הביטוח
4.5.1. עקרון מנחה
4.5.2. אופן ההפרדה של תזרימי המזומנים
פרק 5 – שיוך של חוזי ביטוח לקבוצות ולתיקים
5.1. כללי
5.2. עיקרון מנחה
5.3. קביעת תיקי הביטוח
5.3.1.כללי
5.3.2. תיקי הביטוח בישראל.
5.4. חלוקה תיקי הביטוח לקבוצות
5.4.1. כללי
5.4.2. תרשים לדוגמה – חלוקת חוזי הביטוח לתיקים ולקבוצות
5.4.3. חלוקה לפי רמות רווחיות
5.4.4. הקלה אופציונלית לחוזים שהמחרתם מוגבלת רק בגלל חוק או רגולציה
5.4.5. חלוקה לפי קוהורטות שנתיות
5.4.6. חלוקה לקבוצות בעת יישום גישת הקצאת הפרמיה (PAA)
חלק שני – מודל המדידה הכללי
פרק 6 – יישום מודל המדידה הכללי (General Measurement Model)
6.1. כללי
6.2. התחייבויות הביטוח לכל תאריך חתך
6.3. פירוק נוסף של התחייבויות הביטוח
6.4. ה-‘מכניקה’ העקרונית
6.5. ההתאמות למודל המדידה הכללי
פרק 7 – אמידת תזרים מזומנים לקיום חוזה
7.1. עקרונות הנוגעים לאומדנים של תזרימי מזומנים עתידיים
7.2. תזרים מזומנים – שימוש בתוחלות
7.3. תזרים מזומנים – שימוש בכל המידע הסביר והניתן לביסוס
7.4. תזרים מזומנים – משתני שוק ומשתנים שאינם משתני שוק
7.4.1. טכניקת ‘תיק נכסים משכפל’
7.4.2. מדידת ערך הזמן של אופציות וערבויות גלומות (TVOG)
7.5. תזרים מזומנים – שימוש באומדנים שוטפים
7.6. שינוי רגולטורי או חוקי חזוי
7.7. תזרים מזומנים – הטיפול באירועים לאחר תאריך המאזן
7.7.1. עקרון מנחה
7.7.2. התבררות תביעות משפטיות לאחר תאריך המאזן
7.7.3. השלמת מחקרים אקטואריים לאחר תאריך המאזן
7.7.4. שינוי רגולטורי או חוקי שהושלם למעשה לאחר תאריך המאזן
7.7.5. שינוי במחירים של מכשירים פיננסיים
7.8. תחום החוזה (‘גבול החוזה’)
7.8.1. כללי
7.8.2. תחום החוזה – דוגמאות תיאורטיות
7.8.3. חוזים הכפופים לזכות ביטול דו-צדדית
7.8.4. הטיפול החשבונאי במימוש אופציות לכיסוי נוסף שהן מחוץ לתחום החוזה
7.8.5. תחום החוזה של מוצרי ביטוח בישראל – הנחיות רשות שוק ההון
7.8.6. תחום החוזה בפוליסות ביטוח קבוצתיות (‘קולקטיביות’)
7.8.7. תחום החוזה בביטוח משנה מוחזק
7.9. סוגי התזרימים הנכללים במסגרת תזרים המזומנים לקיום חוזה
7.9.1. כללי
7.9.2. עלויות לביצוע השקעות
7.9.3. אינטראקציה בין תזרים המזומנים לקיום חוזה ליתרות אחרות בדוח על המצב הכספי
7.10. סוגיות אחרות הנוגעות לתזרים המזומנים לקיום חוזה
7.10.1. הטיפול ב-‘רצפות הפקדה’ (deposit floors)
7.10.2. סיכון אי-ביצוע עצמי במסגרת תזרים המזומנים לקיום חוזה
7.10.3. הבדלים בין שווי הוגן לבין תזרים מזומנים לקיום חוזה
7.11. שיעור ההיוון
7.11.1. כללי
7.11.2. שיעורי הריבית השונים בהם נעשה שימוש לצורך התקן
7.11.3. שקלול שיעור ההיוון על פני תקופת הנפקת החוזים
7.11.4. שימוש בריבית היוון אפקטיבית לעומת עקום היוון
7.11.5. צבירת ריבית על תזרימי מזומנים לרכישת ביטוח
7.11.6. צבירת ריבית על רכיב הפסד, ועל מרווח שירות חוזי שהוכר מחדש לאחר הפסד
7.11.7. ריבית הזקיפה על מרווח השירות החוזי במודל המדידה הכללי
7.11.8. שיקולים וגישות לקביעת שיעור ההיוון
7.11.9. הנחיות רשות שוק ההון לאמידת עקום ההיוון בישראל
7.11.10. שימוש בעקום היוון צמוד למדד
7.12. רכיב תיאום סיכון עבור סיכון לא פיננסי (Risk Adjustment)
7.12.1. כללי
7.12.2. מהו תיאום סיכון עבור סיכון לא פיננסי?
7.12.3. טכניקות אמידה לתיאום הסיכון
7.12.3.1. דרישות מחייבות לטכניקה שנבחרה
7.12.3.2. טכניקות אמידה מקובלות
7.12.4. חישוב תיאום הסיכון עבור סיכון לא פיננסי על בסיס סולבנסי II.
7.12.4.1. מיפוי התאמות נדרשות בין הון הנדרש לכושר פירעון (SCR) לתיאום הסיכון עבור סיכון לא פיננסי
7.12.4.2. מיפוי התאמות נדרשות למרווח הסיכון (RM) לצורך חישוב תיאום הסיכון עבור סיכון לא פיננסי
7.12.5. סוגיות הנוגעות לאמידת תיאום הסיכון עבור סיכון לא פיננסי
7.12.6. יחסי הגומלין בין תיאום סיכון בגין חוזי ביטוח בסיס, לבין חוזי ביטוח משנה מוחזקים
7.12.7. הנחיות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בישראל לגבי תיאום הסיכון
7.12.7.1. תיאום הסיכון עבור מגזר ביטוח החיים ומגזר ביטוח הבריאות בישראל
7.12.7.2. תיאום הסיכון עבור מגזר הביטוח הכללי בישראל
7.13. מדידת תזרים המזומנים לקיום חוזה בגין קבוצות של חוזי ביטוח בעלות השפעה הדדית (Mutualization)
7.13.1. כללי
7.13.2. חוזים בעלי השפעה הדדית – דוגמה
פרק 8 – הכרה
8.1. עיתוי ההכרה לפי התקן – עקרון מנחה
8.2. הכרה בחוזים כאשר תשלום הפרמיות הראשון משולם דרך מתווכים
8.3. הכרה לראשונה בקבוצות, לעומת הכרה לראשונה בחוזים
8.4. עיתוי הכרה לראשונה בחוזי ביטוח משנה
8.5. תזרים מזומנים לרכישת ביטוח ועלויות נוספות שהתהוו לפני ההכרה בחוזה הביטוח
8.5.1. תזרים מזומנים לרכישת ביטוח – מהו?
8.5.2. הכרה לראשונה בנכס בגין תזרים מזומנים לרכישת ביטוח
8.5.3. ייחוס תזרימי מזומנים לרכישת ביטוח לחידושים עתידיים של חוזי ביטוח
8.5.4. בדיקה לירידת ערך של נכס תזרים מזומנים לרכישת ביטוח
8.6. הטיפול בתזרימי מזומנים אחרים שנוצרו לפני ההכרה בקבוצת חוזי הביטוח
8.7. מדידה בעת ההכרה לראשונה
8.7.1. תרשים להמחשה – מרווח השירות החוזי בעת ההכרה לראשונה
פרק 9 – מדידה עוקבת והצגה
9.1. הרכב הערך בספרים במדידה עוקבת
9.2. עקרונות ההצגה המרכזיים של התקן בדוח רווח או הפסד
9.3. הכנסות משירותי ביטוח
9.3.1. תקבולים והחזרים של רכיב השקעה
9.3.1.1. כללי
9.3.1.2. מדידת רכיב השקעה בלתי מובחן
9.3.2. האם ייתכנו הכנסות מחוזי ביטוח שהן לפני תקופת הכיסוי?
9.3.3. הכנסות והוצאות רעיוניות משירותי ביטוח בעקבות הפעלת סעיף ‘שחרור מפרמיה’
9.4. הוצאות משירותי ביטוח
9.4.1. הוצאות בגין התביעות שהתהוו בתקופה
9.4.2. הפחתה שיטתית של תזרים מזומנים לרכישת ביטוח במסגרת הוצאות שירותי ביטוח
9.4.3. שינויים בתזרימי המזומנים לקיום חוזה המתייחסים לשירותי עבר
9.4.4. שינויים בתזרימי המזומנים לקיום חוזה המתייחסים לשירות עתידי, אשר אינם מתואמים כנגד מרווח השירות החוזי
9.5. מדידת מרווח השירות החוזי במועדי המשך
9.5.1. כללי
9.5.2. הטיפול בשינויים בתזרימי מזומנים לקיום חוזה המתייחסים לשירות עתידי
9.5.3. הטיפול בשינויים בתזרימי מזומנים לקיום חוזה המתייחסים לשירות עתידי כאשר ישנם שינויים בהנחות פיננסיות אחרות מלבד שיעור ההיוון
9.5.4. הטיפול בחוזי ביטוח ללא מאפייני השתתפות ישירה המקנים לישות המדווחת שיקול דעת לגבי תזרימי המזומנים שישולמו לבעלי הפוליסות
9.5.5. החשיבות של זיהוי האירוע המבוטח בעת קביעת החלוקה בין התחייבות בגין יתרת הכיסוי לבין התחייבות עבור תביעות שהתהוו
9.6. הפחתת מרווח השירות החוזי (יחידות הכיסוי)
9.6.1. עקרון מנחה
9.6.2. זיהוי שירותי חוזה הביטוח ותקופת הכיסוי
9.6.3. שירותי חוזה הביטוח כאשר ישנו שירות תשואה על ההשקעה
9.6.4. שיקולים בעת קביעת יחידות הכיסוי
9.6.5. דוגמאות – קביעת יחידות הכיסוי
9.7. הכנסות מימון או הוצאות מימון מביטוח
9.7.1. כללי
9.7.2. האם אינפלציה היא משתנה פיננסי או לא פיננסי
9.8. חוזי ביטוח מכבידים
9.8.1. כללי
9.8.2. ניהול רכיב ההפסד
9.9. דוגמאות כמותיות – יישום מודל המדידה הכללי
9.9.1. דוגמה א’ – מדידת מרווח השירות החוזי בעת ההכרה לראשונה הכולל גריעה של נכס והתחייבות
9.9.2. דוגמה ב’ – מדידה והצגה של חוזי ביטוח במודל המדידה הכללי
9.9.3. דוגמה ג’ – קבוצת חוזים מכבידה בעת ההכרה לראשונה
9.9.4. דוגמה ד’ – קבוצת חוזים הופכת למכבידה לאחר ההכרה לראשונה ולאחר מכן ההכבדה מתבטלת (כולל נכס בגין תזרים מזומנים לרכישת ביטוח ורכיב השקעה)
חלק שלישי – גישות מותאמות למודל המדידה הכללי
פרק 10 – גישת הקצאת הפרמיה (Premium Allocation Approach)
10.1. כללי
10.2. התנאים ליישום גישת הקצאת הפרמיה (PAA Eligibility)
10.2.1. ביצוע הבחינה האם הפישוט מניב תוצאה שאינה שונה באופן מהותי
10.3. חלוקה לקבוצות בעת יישום גישת הקצאת הפרמיה (PAA)
10.3.1. החלופות המותרות תחת גישת הקצאת הפרמיה
10.4. מדידת ההתחייבות בגין יתרת הכיסוי במועד ההכרה לראשונה
10.5. מדידה והצגה עוקבת בגישת הקצאת הפרמיה
10.6. דוגמאות כמותיות – יישום גישת הקצאת הפרמיה
10.6.1. דוגמה א’ – מדידה והצגת הכנסה בגישת הקצאת הפרמיה כאשר צפויים ביטולים מהותיים של חוזים בקבוצה וכן ישנם רכיבי השקעה
10.6.2. דוגמה ב’ – מדידה והצגת הכנסה בגישת הקצאת הפרמיה כאשר ישנם תזרימי מזומנים לרכישת ביטוח והתחשבות בסיכון פיננסי
10.6.3. דוגמה ג’ – מדידה והצגת הכנסה בגישת הקצאת הפרמיה לקבוצות חוזים מכבידים
פרק 11 – גישת העמלה המשתנה (Variable Fee Approach)
11.1. רקע
11.2. תחולת גישת העמלה המשתנה
11.2.1. השתתפות בקבוצה מזוהה בבירור של פריטי בסיס
11.2.2. הישות המדווחת צופה לשלם לבעל הפוליסה סכום השווה לחלק משמעותי מתשואות השווי ההוגן על פריטי הבסיס
11.2.3. הישות המדווחת צופה שחלק יחסי משמעותי משינוי כלשהו בסכומים שישולמו לבעל הפוליסה ישתנה בהתאם לשינוי בשווי ההוגן של פריטי הבסיס
11.2.4. דוגמה – בדיקת התנאים להגדרת חוזה ביטוח בעל מאפייני השתתפות ישירה
11.3. מדידת חוזים בעלי מאפייני השתתפות ישירה.
11.3.1. ניהול ההתחייבות עבור תביעות שהתהוו תחת גישת העמלה המשתנה
11.3.2. גישות טכניות למדידת השינויים בחלקה של החברה בשווי ההוגן של פריטי הבסיס
11.3.3. מדידת פריטי בסיס מסוימים
11.4. הצגת רווח או הפסד בגין חוזים בעלי מאפייני השתתפות ישירה
11.5. חלופת צמצום הסיכון (Risk Mitigation)
11.6. דוגמאות כמותיות – יישום גישת העמלה המשתנה
11.6.1. דוגמה א’ – יישום בסיסי של גישת העמלה המשתנה
11.6.2. דוגמה ב’ – יישום של גישת העמלה המשתנה כאשר ישנם תזרימי אשר אינם משתנים עם נכסי הבסיס
פרק 12 – החזקה בביטוח משנה (Reinsurance Held)
12.1. כללי 256
12.2. הגדרה ותחולה
12.3. הגדרת ‘סיכון ביטוח’ עת מדובר על ביטוח משנה מוחזק
12.4. זיהוי רכיבי השקעה בחוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.5. אופן זיהוי החוזה עבור חוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.6. חלוקה לקבוצות של חוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.7. הנחיות וסוגיות הנוגעות למדידת תזרים המזומנים לקיום חוזה ביטוח משנה מוחזק
12.7.1. שימוש בהנחות עקביות לחוזי הבסיס
12.7.2. סיכון אי ביצוע בחוזי ביטוח משנה
12.7.3. פיקדונות מבטחי משנה
12.7.4. תחום החוזה בביטוח משנה
12.7.5. תיאום סיכון עבור סיכון לא פיננסי עבור חוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.8. עיתוי ההכרה לראשונה בחוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.9. מדידת חוזי ביטוח משנה מוחזקים בעת ההכרה לראשונה
12.9.1. כללי
12.9.2. תזרימי מזומנים לרכישת ביטוח משנה מוחזק
12.9.3. תזרימי מזומנים אחרים שנוצרו לפני ההכרה בקבוצת ביטוח המשנה המוחזק
12.9.4. הכרה בהשבה של הפסדים על חוזי ביטוח בסיס במועד ההכרה לראשונה
12.9.5. הכרה בהשבה של הפסדים על חוזי ביטוח בסיס במועד ההכרה לראשונה, כאשר חוזה ביטוח המשנה כולל עמלות מסירה (Ceding Commissions) ואחרות
12.9.6. הכרה בהשבה של הפסדים בעת ההכרה לראשונה בקבוצות מעורבות
12.9.7. מדידה בעת הכרה לראשונה של חוזי ביטוח משנה מוחזקים בעלי כיסוי רטרואקטיבי
12.10. מדידה עוקבת של חוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.10.1. ההרכב של נכסי ביטוח משנה מוחזקים בדוח על המצב הכספי
12.10.2. התנועה העקרונית הנוגעת לחוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.10.3. מדידה עוקבת של מרווח השירות החוזי בחוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.10.4. הפחתת מרווח השירות החוזי עקב קבלת כיסוי בתקופה
12.10.5. ניהול רכיב השבת הפסד מחוזי ביטוח הבסיס
12.10.6. עקרונות ההצגה הנוגעים לחוזי ביטוח משנה
12.11. הטיפול בחוזי ביטוח משנה בגישת הקצאת הפרמיה
12.11.1. כללי
12.11.2. רכיב השבת הפסד של חוזי ביטוח משנה מוחזקים המטופלים בגישת הקצאת הפרמיה
12.12. דוגמאות כמותיות – חוזי ביטוח משנה מוחזקים
12.12.1. דוגמה א’ – תיאומים למרווח השירות החוזי של חוזי ביטוח משנה מוחזקים ללא רכיב השבת הפסד
12.12.2. דוגמה ב’ – תיאומים למרווח השירות החוזי של חוזי ביטוח משנה מוחזקים עם רכיב השבת הפסד, בחוזים שהפכו למכבידים לאחר ההכרה לראשונה
12.12.3. דוגמה ג’ – הטיפול בחוזי ביטוח משנה מוחזקים המכסים מספר קבוצות של חוזי ביטוח בסיס, שחלקן מכבידות
12.12.4. דוגמה ד’ – הטיפול בחוזי ביטוח משנה מוחזקים בגישת הקצאת הפרמיה
חלק רביעי – סוגיות מדידה
פרק 13 – סוגיות מדידה שונות
13.1. הכרה לראשונה בהעברות של חוזי ביטוח וצירופי עסקים
13.1.2. תחולת התקן וקיבוץ לקבוצות ולתיקים של חוזי ביטוח שנרכשו בהעברה או בצירוף עסקים
13.1.3. מדידה בהכרה לראשונה של חוזי ביטוח שנרכשו בהעברה או בצירוף עסקים
13.1.4. שיקולים בקביעת שווי הוגן של חוזי ביטוח
13.1.5. נכס בגין תזרימי מזומנים לרכישת ביטוח שנוצר במסגרת העברה או צירוף עסקים של חוזי ביטוח
13.1.6. דוגמה א’ – מדידה בהכרה לראשונה של חוזי ביטוח שנרכשו בהעברה שאינה מהווה צירוף עסקים
13.1.7. דוגמה ב’ – מדידה בהכרה לראשונה של חוזי ביטוח שנרכשו במסגרת צירוף עסקים
13.1.8. חוזים שנרכשו בתקופת הסילוק שלהם
13.1.9. צירוף עסקים תחת אותה שליטה
13.2. חוזי ביטוח במטבע חוץ
13.2.1. כללי
13.2.2. האם להפריד נגזר משובץ של מטבע חוץ
13.2.3. זיהוי תיקים של חוזי ביטוח הנקובים במטבע חוץ
13.2.4. מדידה של חוזי ביטוח הנקובים במטבע חוץ
13.2.5. מדידת קבוצות רב מטבעיות של חוזי ביטוח
13.2.6. הצגה וגילוי של חוזי ביטוח הנקובים במטבע חוץ
13.2.7. דוגמה – מדידת קבוצות רב מטבעיות של חוזי ביטוח: יישום גישות המדידה של מטבע נקוב יחיד לעומת מטבעות נקובים מרובים
13.2.8. האם נכס בגין תזרימי מזומנים לרכישת ביטוח מהווה פריט כספי?
13.3. תיקון וגריעה של חוזי ביטוח
13.3.1. עקרון מנחה
13.3.2. תיקון של חוזה ביטוח
13.3.3. גריעה של חוזה ביטוח
13.3.4. דוגמאות כמותיות – תיקון וגריעה של חוזה ביטוח
13.4. הוראות המעבר של תקן
13.4.1. כללי
13.4.2. גישות מעבר
13.4.3. הקלות ביישום גישת למפרע מותאם
13.4.4. הקלות ביישום גישת השווי ההוגן
13.4.5. הוראות מעבר – גילוי
13.4.6. הנחיות רשות ניירות ערך בישראל לגבי היישום לראשונה של התקן
13.5. ביטוח משנה מונפק (Resinsurance Issued)
13.6. מדידה של פריטי בסיס מסוימים שבתחולת תקני דיווח כספי אחרים
13.7. חוזי השקעה עם מאפייני השתתפות לפי שיקול דעת
13.8. הטיפול בחוזי ביטוח בדוחות כספיים לתקופות ביניים
13.8.1. כללי
13.8.2. ההשפעה של אומדנים חשבונאיים בדוחות כספיים לתקופות ביניים
13.8.3. הנחיות רשות שוק ההון בקשר למדיניות המדידה של חוזי ביטוח בתקופות ביניים
13.8.4. בחירת מדיניות חשבונאית ברמת קבוצת חברות
13.8.5. גילויים נדרשים בדוחות כספיים ביניים
13.8.6. דוגמה להמחשת ההבדלים ביישום כל אחת מהגישות
חלק חמישי – הצגה וגילוי
פרק 14 – הוראות הצגה
14.1. עיקרון מנחה
14.2. הוראות התקן להצגת חוזי ביטוח וחוזי ביטוח משנה בדוח על המצב הכספי
14.3. הצגת הדוח על המצב הכספי של חברות ביטוח בישראל
14.4. הצגת הדוח על הרווח הכולל של חברות ביטוח בישראל
14.5. סכומי הכנסה שנגבו עבור אחרים
14.6. פיצול הכנסות מימון או הוצאות מימון מביטוח בין רווח או הפסד לבין רווח כולל אחר (חלופת ה-OCI)
14.6.1. עקרון מנחה
14.6.2. אופן ההקצאה של הכנסות מימון או הוצאות מימון מביטוח
14.6.2.1. כללי
14.6.2.2. חלופת רווח כולל אחר עבור חוזי ביטוח עם מאפייני השתתפות ישירה שמיושמת לגביהם אופציית צמצום הסיכון
14.6.2.3. חלופת רווח כולל אחר עבור חוזי ביטוח עם מאפייני השתתפות ישירה שבגינם הישות מחזיקה בפריטי הבסיס
14.6.2.4. חלופת רווח כולל אחר עבור חוזי ביטוח לגביהם אין השפעה משמעותית לשינויים בהנחות המתייחסות לסיכון פיננסי על הסכומים המשולמים לבעל הפוליסה
14.6.2.5. חלופת רווח כולל אחר עבור חוזי ביטוח לגביהם יש השפעה משמעותית לשינויים בהנחות המתייחסות לסיכון פיננסי על הסכומים המשולמים לבעל הפוליסה
14.6.2.6. חלופת רווח כולל אחר עבור התחייבויות עבור תביעות שהתהוו בגין קבוצות של חוזי ביטוח המיושמת לגביהם גישת הקצאת הפרמיה
14.6.3. חלופת רווח כולל אחר – מדידה בתקופות עוקבות
פרק 15 – דרישות גילוי
15.1. כללי
15.2. כללי – גילויים כמותיים עבור חוזי ביטוח שלגביהם יושמה גישת הקצאת הפרמיה
15.3. רמת קיבוץ המידע
15.4. הסבר לגבי סכומים שהוכרו
15.4.1. תנועה בחוזי ביטוח וחוזי ביטוח משנה (roll-forward)
15.4.2. נכסים בגין תזרימי מזומנים לרכישת ביטוח
15.4.3. הרכב הכנסות מביטוח
15.4.4. חוזים שהוכרו לראשונה בתקופה
15.4.5. מועדי הכרה ברווח או הפסד של מרווח השירות החוזי
15.4.6. הסבר על סך הסכום של הכנסות מימון או הוצאות מימון מביטוח
15.4.7. גישת הקצאת הפרמיה
15.4.8. חוזי ביטוח משנה מוחזקים
15.5. גילוי על שיקולי דעת משמעותיים ביישום התקן
15.5.1. כללי
15.5.2. תיאום הסיכון עבור סיכון לא פיננסי
15.5.3. שיעורי היוון
15.6. מהות הסיכונים הנובעים מחוזים שבתחולת התקן והיקפם
15.6.1. כללי
15.6.2. מידע לגבי החשיפות לסיכון
15.6.3. כל סוגי הסיכונים – ריכוזי סיכון
15.6.4. סיכון ביטוח וסיכון שוק – ניתוח רגישות
15.6.5. סיכון ביטוח – התפתחות תביעות
15.6.6. סיכון אשראי – מידע אחר
15.6.7. סיכון נזילות – מידע אחר
15.6.8. מידע בדבר השפעת המסגרות הפיקוחיות
15.7. גילויים הנדרשים בתקני דיווח כספי בינלאומיים מספר 13 ומספר 7
נספחים
פרק 16 – נספח
16.1. מדדי ביצוע מרכזיים (KPI)
16.1.1. כללי
16.1.2. סקירת מדדי ביצוע מרכזיים חשבונאיים לפי התקן – ביטוח חיים ובריאות
16.1.2.1. מדדי רווחיות בביטוח חיים ובריאות
16.1.2.2. מדדי צמיחה בביטוח חיים ובריאות
16.1.3. יחסי מינוף (Leverage Ratios)
16.1.4. סקירת מדדי ביצוע מרכזיים חשבונאיים לפי התקן – ביטוח כללי
16.1.4.1. מדדי רווחיות בביטוח כללי
16.1.5. מדדי צמיחה בביטוח כללי
16.2. סקירה תמציתית אודות הוראות משטר כושר פירעון מבוסס סולבנסי II
16.2.1. רקע
16.2.2. חישוב הון נדרש לכושר פירעון (SCR)
16.2.3. התרחישים לקביעת ההון הנדרש לכושר פירעון
16.2.4. מרווח הסיכון (Risk Margin)
16.3. ריכוז חלופות לבחירת מדיניות חשבונאית
16.3.1. כללי
16.3.2. בחירות מדיניות חשבונאית שצוינו במפורש במסגרת התקן
16.3.3. נושאים בהם לא קיימת התייחסות מפורשת בתקן