1. רקע
1.1. כללי
1.2. תחולת התקן
1.3. מבנה התקן
1.4. שימוש במונחים
2. קיבוץ מכשירים פיננסיים והיקף הגילוי
2.1. כללי
2.2. קיבוץ מכשירים פיננסיים
3. גילוי בנושא ההשלכות על המצב הכספי ותוצאות הפעולות
4. גילויים המתייחסים לדוח על המצב הכספי
4.1. כללי
4.2. קבוצות של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות
4.3. נכסים פיננסיים שיועדו לשווי הוגן דרך רווח או הפסד
4.4. התחייבויות פיננסיות שיועדו לשווי הוגן דרך רווח או הפסד
4.5. השקעות במכשירים הוניים שיועדו לשווי הוגן דרך רווח כולל אחר
4.6. סיווג מחדש
4.7. קיזוז של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות
4.7.1. כללי
4.7.2. תחולת הוראות הגילוי הנוגעות לקיזוז
4.7.3. פירוט פריטי הגילוי הנדרשים לגבי קיזוז
4.7.4. אופן הצגת המידע על קיזוז
4.7.5. דוגמה – גילוי על קיזוז בין נכסים פיננסיים לבין התחייבויות פיננסיות
4.8. ביטחונות
4.10. מכשירים פיננסיים מורכבים הכוללים נגזרים משובצים מרובים
4.11. כשלים והפרות
5. הדוח על הרווח הכולל
6. מדיניות חשבונאית
7.1. כללי
7.2. תחולת הוראות הגילוי לגבי חשבונאות הגידור
7.3. מיקום הגילוי לגבי חשבונאות גידור
7.4. סוגי הגילויים הנדרשים לפי התקן בכל הנוגע לחשבונאות גידור
7.4.1. כללי
7.4.2. גילוי לגבי אסטרטגיית ניהול סיכונים שבבסיס חשבונאות הגידור
7.4.3. גילוי לגבי הסכום, העיתוי ואי הוודאות של תזרימי מזומנים עתידיים הקשורים למכשיר מגדר
7.4.4. גילוי לגבי ההשפעות של חשבונאות גידור על המצב הכספי, תוצאות הפעילות והשינויים בהון
7.5. מתן גילוי לגבי יעוד חשיפת אשראי לשווי הוגן דרך רווח או הפסד
8. גילוי על שווי הוגן של מכשירים פיננסיים
8.1. כללי
8.2. הוראות הגילוי על שווי הוגן של מכשירים פיננסיים
8.3. גילוי לגבי רווח במועד הכרה לראשונה במכשירים פיננסיים
9. מהות והיקף של סיכונים הנובעים ממכשירים פיננסיים
9.1. כללי
9.2. הגדרת סוגי הסיכונים
9.3. הוראות עקרוניות לגבי מידע איכותי על סוגי הסיכונים
9.4. הוראות עקרוניות לגבי גילויים כמותיים
9.4.1. כללי
9.4.2. ריכוז סיכון, מהו?
9.4.3. חשיפה לסיכון לתום תקופה אשר אינה מייצגת באופן נאות את החשיפה במהלך התקופה
10. סיכון אשראי
10.1. כללי
10.2. מידע על נוהגי ניהול סיכון אשראי
10.3. מידע כמותי ואיכותי לגבי סכומים הנובעים מהפסדי אשראי חזויים
10.3.1. כללי
10.3.2. דוגמה – מידע כמותי ואיכותי בדבר סכומים הנובעים מהפסדי אשראי חזויים
10.3.3. גילוי כמותי על ההשפעה של תיקונים (הסדרים) על הפסדי האשראי
10.3.4. מידע על האופן שבו בטוחות ואמצעים לחיזוק אשראי משפיעים על הפסדי האשראי
10.4. מידע לגבי חשיפה לסיכון אשראי וריכוזי אשראי
10.4.1. כללי
10.4.2. דוגמה – גילוי על סיכון אשראי לפי רמות דירוג סיכון
10.4.3. חשיפה מרבית לסיכון אשראי של מכשירים פיננסיים שאינם כפופים לירידת ערך
10.5. ביטחונות ואמצעים לחיזוק אשראי שנגבו בפועל
10.6. המלצות ה-EDTF לגילויים נוספים לגבי סיכון אשראי
10.7. יישום דרישות הגילוי הכמותיות לגבי נכסי חוזה וחובות לקוחות
11. סיכון נזילות
11.1. עיקרון מנחה
11.2. דוגמה – ניתוח כמותי בדבר סיכון הנזילות
11.3. הוראות וסוגיות לעניין הצגת הביאור על סיכון הנזילות
11.3.1. בחירת טווחי הזמן לפירעון
11.3.2. אמידת הסכומים הבלתי מהוונים
11.3.3. עיתוי הפירעון לגבי מכשירים הניתנים לפירעון על פי דרישה או בנקודות זמן שונות
11.3.4. אופן ההצגה של אופציות וחוזים עתידיים במסגרת ניתוח מועדי הפירעון
11.3.5. גילויים משלימים הקשורים לסיכון הנזילות ולאופן ניהולו
11.3.6. גילוי על אמות מידה פיננסיות
12. סיכון שוק
12.1. עיקרון מנחה
12.2. סיכון שוק, מהו?
12.3. רמת ההקבצה בגילוי על סיכון השוק
12.4. ניתוח הרגישות הבסיסי
12.4.1. כללי
12.4.2. התוצאה המנותחת במסגרת ניתוח הרגישות הבסיסי
12.4.3. סוגי ניתוחי הרגישות שעשויים להידרש
12.4.4. קביעת המדרגה של שינוי שהוא אפשרי באופן סביר
12.4.5. דוגמאות לניתוח רגישות בסיסי
12.5. מודל שמשקף תלות הדדית
12.6. גילויים משלימים אחרים לגבי סיכון שוק
13. גילוי על העברות של נכסים פיננסיים
13.1. כללי
13.2. הוראות הגילוי לגבי נכסים פיננסיים שהועברו ושלא נגרעו במלואם
13.2.1. תחולה
13.2.2. תוכן הוראות הגילוי במצב של נכסים פיננסיים שהועברו ושלא נגרעו במלואם
13.2.3. דוגמה – גילוי על נכסים פיננסיים שהועברו ושלא נגרעו במלואם
13.3. הוראות הגילוי לגבי מעורבות נמשכת בנכסים פיננסיים שהועברו ושנגרעו במלואם
13.3.1. תחולה
13.3.2. מעורבות נמשכת לצורך מתן הגילוי, מהי?
13.3.3. תוכן הוראות הגילוי במצב של מעורבות נמשכת בנכסים פיננסיים שנגרעו במלואם
13.3.4. דוגמה – גילוי על מעורבות נמשכת בנכסים פיננסיים שנגרעו במלואם