ביאור המגזרים שמשמש כבסיס לתיאורים בדו”ח התקופתי מספק את המידע החשוב ביותר בדו”חות הכספיים, מאחר שהוא היחיד שחושף את הרווחיות לפי תחומי פעילות (מגזרים). הדרישה החשבונאית הבלתי מתפשרת לחשוף מידע רגיש זה עלולה לפגוע בהתנהלות העסקית מול ספקים, לקוחות ומתחרים, ולכן מרתיעה חלק מהחברות הפרטיות מיציאה לבורסה.
השאלה החשבונאית הקריטית היא כיצד יש לקבוע את המגזרים המדווחים, כאשר ברקע האינטרס של החברות הוא לצמצם ככל הניתן את מספרם – שהרי ערבוב נתוני רווחיות שונים מקהה את משמעותם. העיקרון שהנחה את ה-IFRS עד כה היה שכל קבוצת מוצרים משמעותית ששונה מבחינת סיכונים וסיכויים מקבוצות מוצרים אחרות, כפי שהדבר מקבל ביטוי ברווחיות, מהווה מגזר עסקי שיש לדווח עליו בנפרד, וכל איזור גאוגרפי משמעותי ששונה כאמור מאזורים גאוגרפיים אחרים מהווה מגזר גאוגרפי מדווח.
בעקבות שיתוף הפעולה עם האמריקאים אימץ ה-IFRS את גישת ההנהלה לזיהוי ודיווח על מגזרים, שנחשבת חריגה בנוף החשבונאי. בהתאם, הפילוח המגזרי מתבסס על האופן שבו נסקרות באופן סדיר התוצאות התפעוליות על ידי מקבל ההחלטות הראשי בפירמה לצורך הקצאת משאבים למגזר והערכת ביצועיו. חידוש נוסף הוא שנתוני המגזר שנכללים בביאור אינם נערכים בהכרח לפי כללי חשבונאות אלא בהתבסס על האופן שבו ההנהלה בוחנת אותם.
על אף הפגיעה בהשוואתיות, גישת ההנהלה שואפת לשפר את הרלוונטיות של המידע באמצעות היצמדות בלעדית לאופן ניהול הפירמה. אך החשש הגדול מיישומה והקושי באכיפתה נובעים ממידת הסובייקטיוויות העצומה הכרוכה בה, שעלולה בסופו של דבר לצמצם את המידע למשקיעים וליצור את ההיפך הגמור.
אחת הסנוניות הראשונות של השינוי בישראל היא קבוצת שטראוס, שבחרה באימוץ מוקדם של השינוי. עד לשינוי דיווחה קבוצת שטראוס במתכונת מורחבת על ארבעה מגזרים גאוגרפיים – ישראל, אירופה, ברזיל וארה”ב – ובמתכונת מצומצמת על שלושה מגזרים עסקיים עיקריים: חטיפים, מזון טרי ומשקאות. לאחר השינוי מדווחת שטראוס באופן מעורב על שני מגזרים משמעותיים בלבד: מגזר “קפה” שכולל ייצור ומכירה של מוצרי קפה בישראל ובחו”ל, ומגזר “ישראל” שכולל בעיקר את מוצרי החלב, הסלטים, הממתקים והחטיפים. כעת שטראוס מדווחת על הרווח הניהולי של כל מגזר, שהוא מבחינתה הרווח התפעולי בנטרול הוצאות בגין אופציות לעובדים, תוצאות שערוך עסקות הגנה והוצאות/הכנסות חד-פעמיות – ואף מוסיפה בדו”ח הדירקטוריון הסברים לשינויים בו.
שני תהליכים ישפיעו בקרוב על המידע המתפרסם בשוק ההון. האחד נוגע להשלכות השינוי שייכנס לתוקף ברבעון הראשון של 2009 על מספר המגזרים המדווחים של כל חברה. השני קשור לכך שה-IFRS יצר “כביש עוקף” לעצמו, שהרי האפשרות לכלול בדו”חות את התוצאות הניהוליות צפויה לגרום להתפתחות של דיווחי פרופורמה, ובעקבותיהם הסברים חוץ-מאזניים שעשויים אט אט לגנוב את ההצגה.