התייקרות הדלק עלתה לאל על ביוקר

לאור התייקרות הדלק הסילוני נצברו לאל על דווקא רווחים מעסקות הגידור, שאת ההכרה בהם דחתה במקור

אחד השינויים המשמעותיים של ה-IFRS נוגע להקשחה משמעותית של תנאי הכשירות לגידור חשבונאי. מי שהרגישה היטב את גלגלי האכיפה בעניין זה היא אל על, שביצעה בשבוע שעבר הצגה מחדש של דו”חותיה הכספיים ל-2007 ולרבעון הראשון של 2008. אל על תיקנה את הרווח הנקי ל-2007 מ-29 ל-45 מיליון שקל, בעקבות אי עמידה בתנאי הכשירות לגידור חשבונאי.

כדי להבין את הצורך בגידור חשבונאי חשוב לעמוד על הפער שבין חשיפה כלכלית לחשיפה חשבונאית. פער זה יכול לנבוע מאי התאמה מדידתית באופן שבו הפריט שבגינו נדרשת ההגנה אינו נמדד על פי שווי הוגן, כמו הנגזר המשמש להגנה. הפער עשוי לנבוע גם מאי התאמה הכרתית: הפריט שבגינו נדרשת ההגנה עדיין לא הוכר בדו”חות הכספיים – על אף שהנגזר המשמש להגנה הוכר בדו”חות ואף נמדד לפי שווי הוגן. זהו המקרה של אל על, שמבצעת עסקות בנגזרים פיננסיים לצורך הגנה מפני שינויים עתידיים במחירי הדלק הסילוני – מרכיב משמעותי בהוצאותיה. בעוד הנגזרים הפיננסיים מוכרים בדו”חות הכספיים, הרי שהדלק הסילוני עדיין לא נרכש או נצרך, ולכן אינו משפיע עדיין על הדו”חות.

המקרה של אל על מעניין, מאחר שלאור התייקרות הדלק הסילוני נצברו לחברה דווקא רווחים מעסקות הגידור, שאת ההכרה בהם דחתה במקור למועד ההכרה בהוצאה הרלוונטית בעתיד. לכן, בעקבות התיקון הפסידה אל על פעמיים: בעצם הצורך לתקן דו”חות שכבר פורסמו לציבור, ובכך שתיקון הרווח היה כלפי מעלה. כאן המקום לציין כי חברות רבות בישראל נפגעו מ-IFRS בעניין זה. הסיבה – רוב הגידורים החשבונאיים שהיו מקובלים בישראל עד כה אינם עומדים בכללי הכשירות החדשים. מטרת הגידור החשבונאי היא לסגור את פער הזמנים הזה. הוא עושה זאת באמצעות יצירת הקבלה בעיתוי ההכרה בדו”ח רווח והפסד בין השפעות הנגזר שמשמש להגנה לבין השפעות הפריט שבגינו נדרשת ההגנה. ואולם, כדי לזכות בפריבילגיה זו, מציב IFRS תנאי כשירות נוקשים הדורשים, בין השאר, את ייעוד המכשיר, עמידה בדרישות תיעוד קפדניות והוכחת אפקטיביות גבוהה בתחילת הגידור ובמהלכו. לאור הדרישה הבלתי מתפשרת של IFRS למדוד את כל הנגזרים הפיננסיים לפי השווי ההוגן שלהם, צמצום האפשרויות לגידור חשבונאי עשוי להוביל לתנודתיות מלאכותית ברווח החשבונאי של החברות.

הפרדוקס לפיו דווקא חברות המגינות על עצמן מבחינה כלכלית מגדילות את החשיפה החשבונאית שלהן אף הועצם בשל העובדה כי המעבר ל-IFRS התרחש על רקע התרסקות הדולר, מדדים גבוהים ושוק תנודתי. עם זאת, צריך לזכור כי ב-IFRS קיימים מנגנונים חשובים של ביטול חשיפה שלא היו קיימים בעבר. העיקרי שבמנגנונים אלה הוא היכולת של החברות לבחור את מטבע הפעילות בהתאם למהות עסקיהן: באופן זה, כל אותן חברות ישראליות שעברו ממטבע פעילות שקלי לדולרי ביטלו במידה רבה את החשיפה החשבונאית שלהן להתרסקות הדולר.