הרווח של אל על בינואר־ספטמבר נבע מהתרסקות מחירו של הדלק הסילוני ■ החברה היא חלוצה באימוץ הקלות חשבונאיות בתחום הגידור – שאמורות לקרב את הדיווח החשבונאי לראייה העסקית ■ נכון לתום ספטמבר, אל על דוחה הכרה בהפסד של 18.5 מיליון דולר
לאסטרטגיית הגידור של הדלק הסילוני, שנמצאת במרכז העצבים של הניהול הפיננסי באל על, יש השלכות משמעותיות על תוצאותיה המדווחות, לאור העובדה שמחיר הדלק הסילוני מכתיב למעשה את תוצאותיה הכספיות אל על אימצה בתחילת 2015, זמן קצר יחסית לאחר פרסומן ולפני רוב החברות, הקלות חדשות של ה-IFRS בנוגע לטיפול החשבונאי בגידור. ההקלות מאפשרות לאל על ליצור הקבלה מלאה בין עיתוי הרישום של השינוי בשווי ההוגן של הנגזרים המגדרים לבין עיתוי צריכת הדלק המגודר במטוסיה – מה שמוביל לכך שדו”ח רווח והפסד שלה משקף כיום באופן נאות את השפעת מדיניות ניהול הסיכונים הזאת.
החשיבות של ההקבלה החשבונאית הזאת מתחדדת בעקבות הכפלת היקפי הגידור של הדלק הסילוני (דס”ל), על רקע הירידה החדה במחירו. אל על מדווחת כי נכון לתום ספטמבר 2015, היא מגדרת 41% מהתצרוכת הצפויה ב-12 החודשים העוקבים, 20% מהתצרוכת ברבעון הרביעי של 2016 ו–12% בחציון הראשון של 2017.
כפועל יוצא, ההפסדים שנוצרו השנה בגין הנגזרים המשמשים לגידור נדחים ככל שהם מתייחסים לרכישות עתידיות של דס”ל, ומוכרים בדו”ח רווח והפסד רק בעתיד, עם צריכת הדלק המגודר. בהתאם לכך, נכון לתום ספטמבר 2015, אל על – שמגדרת גם את החשיפה המטבעית לתשלום שכר בשקלים שנוצרת לה ביחס למטבע פעילותה הדולרי – דוחה הכרה בהפסד של 18.5 מיליון דולר. כדי לקבל פרופורציות: מדובר בכ–20% מהרווח הנקי שלה בינואר-ספטמבר 2015 (94 מיליון דולר). רוב ההפסד יופשר לדו”ח רווח והפסד בשנה הקרובה, במקביל לצריכת הדס”ל בסמוך למועד רכישתו.
החלטה בדיעבד
חשיבות הטיפול החשבונאי המיוחד בגידור נובעת מכך שבנקודת המוצא נגזרים, גם אם השימוש בהם נעשה לצורכי הגנה, נדרשים להימדד בשווי הוגן, כשההפרשים נזקפים לדו”ח רווח והפסד. כפועל יוצא, לעתים קרובות הדרך היחידה להוביל להקבלה (מטצ’ינג) חשבונאית בין עיתוי הרישום של תוצאות הנגזרים לעיתוי הרישום של הפריט המגודר בדו”ח רווח והפסד, היא באמצעות חשבונאות הגידור.
קיימים שני סוגים עיקריים של גידור חשבונאי: גידור שווי הוגן, המייצג גידור נכסים והתחייבויות קיימים במאזן, וגידור תזרים מזומנים שמגדר עסקות עתידיות, כפי שמיושם באל על. בעוד שבגידור שווי הוגן מנסה החשבונאות להביא למדידה מקבילה של הנכס־התחייבות המגודר לפי שווי הוגן בגין הסיכון המגודר, כדי ליצור הקבלה, הרי שגידור תזרים מזומנים מבוסס על דחיית רישום השינוי בשווי ההוגן של הנגזר המגדר בדו”ח רווח והפסד, מאחר שהפריט המגודר עדיין לא קיבל ביטוי בדו”חות. הדחייה מתבצעת באמצעות זקיפת השינוי לקרן הון (רווח כולל אחר), שתופשר לדו”ח רווח והפסד כאשר הפריט המגודר ישפיע עליו – צריכת הדלק במקרה של אל על.
יש לציין כי אף שחשבונאות גידור היא פריווילגיה חשבונאית, שאין חובה לאמצה, הרי שהשימוש בה דורש כנקודת פתיחה לתעד רשמית בתחילת הגידור את יחסי הגידור ואת מטרתם. הרציונל לכך הוא החשש המרחף כי הנהלות יחליטו בדיעבד, בהתאם לאינטרס הדיווחי שלהן, אם נכנסו לנגזר מסוים למטרת גידור או למטרות ספקולטיביות – בהתאם לתוצאות.
הבעיה היא שמעבר לסוגיית התיעוד, האפשרות המעשית לשימוש בחשבונאות גידור היתה עד כה מוגבלת מאוד, לאור הנוקשות הרבה בהקשר תנאי הכשירות לגידור חשבונאי, שהגבילה את אסטרטגיות הגידור האפשריות, וכללה דרישה להוכחת האפקטיביות של יחסי הגידור במובהקות גבוהה. מצב דברים זה יצר עיוותים בדו”חות ואף מנע מחברות ביצוע פעולות הגנה חיוניות. בעקבות כך, ה-IFRS אימץ הקלה משמעותית בתנאי הכשירות, בתיקון לתקן החדש בנוגע למכשירים פיננסיים (9 IFRS).
הכללים החדשים משנים את אופן הערכת האפקטיביות של יחסי הגידור – כך שההערכה יכולה להתבסס על שיקולים איכותיים צופי־פני־עתיד, תוך שימוש בשיקול דעת, כשלא נדרשת עוד בחינת אפקטיביות באופן רטרוספקטיבי. במלים אחרות, מדובר ביישום של מבחן עקרוני יותר, שבוחן את הקשר הכלכלי בין המכשיר המגודר לבין הנגזר המגדר – בלי לקבוע ספים כמותיים כפי שהיה בעבר.
סוכרייה נוספת
התיקון גם מוסיף סוגים רבים של עסקות הכשירות לחשבונאות גידור, בכך שהוא מאפשר לגדר סיכונים ספציפיים בפריטים לא־פיננסיים, בהנחה שהם ניתנים לזיהוי נפרד ולמדידה מהימנה. למשל, ניתן לגדר את מרכיב הנפט הגולמי מתוך מחיר הדס”ל או את מרווח הזיקוק. בהתאם, האימוץ המוקדם של ההוראות החדשות איפשר לאל על לא רק להמשיך ולטפל בגידורים הקודמים שביצעה, אלא גם להשתמש בחשבונאות הגידור בעסקות חדשות רק בגין גידור סיכון ספציפי של שינוי במחיר חומר הגלם – במקום גידור כל השינוי בעלות הדס”ל.
תוצאות אל על בינואר־ספטמבר מלמדות על התלות האדירה של החברה בשינויים במחירי הדס”ל. אם נתעלם מההשפעה הפוטנציאלית של הירידה במחיר הדלק על צד ההכנסות, שאותה לא ניתן לכמת, ניתן להעריך באופן גס שבנטרול השפעת הירידה במחיר הדס”ל, הרווח לפני מס המדווח בינואר-ספטמבר באורח פלא לא היה שונה מהרווח בתקופה המקבילה – מינוס 18.3 מיליון דולר. ניתן להעריך אמנם שחלה ירידה במחירי הכרטיסים, אבל מנגד היתה השפעה מקזזת שנבעה מצריכת דלק גבוהה יותר.
בשורה התחתונה, הרווח המדווח של אל על נהנה מירידת המחירים, לאור העובדה שחרף הגידול בהיקפי הגידור, החברה עדיין לא מגדרת את מרבית החשיפה לשינוי במחיר הדס”ל – כלומר, הרווח המדווח הגבוה יחסית של אל על מתחילת השנה נבע דווקא מאותו חלק שלא גודר. כמו כן, לאור התרסקות מחיר הדס”ל הגידור הוביל בדיעבד לכרסום הרווח לפני מס בכ-30%: מכ-187 לכ-128 מיליון דולר.
סוכרייה נוספת בהקלות נוגעת לעלות הגידור: התקן מאפשר לנטרל את ערך הזמן של אופציות שנרכשו, את מרכיב הפורוורד (מרכיב הריבית) של חוזי אקדמה ואת מרווח הבסיס של מט”ח. בעוד שבעבר מלוא עלות הגידור נרשמה בדו”ח רווח והפסד עם התהוותה, כעת הרכיבים נדחים לקרן הון נפרדת, שתופשר לדו”ח רווח והפסד עם הפריט המגודר. אל על מדווחת, לדוגמה, שהכירה ברבעון השלישי בקרן הון שלילית של כ-5.8 מיליון דולר לפני מס בגין ערך הזמן של האופציות. יש לציין שגידור באמצעות אופציות, כמו באל על, עושה בדרך כלל שימוש בערכן הפנימי בלבד – כך שרכיב הזמן בגין האופציות נדחה ומסווג לדו”ח רווח והפסד בדרך כלל עם קרות העסקה המגודרת.
חברה נוספת שביצעה אימוץ מוקדם של הקלות בגידור כבר ברבעון השלישי של 2014, היא בזן שמטבע פעילותה הוא דולר. בזן יישמה זאת לגבי עסקות החלף (SWAP) חדשות על מטבע וריבית, שבהן התקשרה כדי להגן על החשיפה בגין שינויים בשווי ההוגן של תשלומי קרן וריבית של אג”ח שקליות לא־צמודות הנושאות ריבית שקלית קבועה, המיוחסים לשינויים בשער החליפין ולריבית הליבור. עם זאת, מעניין לראות שבזן עדיין לא מיישמת חשבונאות גידור בליבת פעילותה – על הנגזרים שבהם היא משתמשת להגנה על החשיפה למחירי הנפט הגולמי או מרווח הזיקוק – אף שהכללים החדשים מאפשרים את הפרדת הרכיבים.
פוזיציה משמעותית
חשוב להדגיש כי סוגיית הניהול של סיכוני מחיר הדלק, בחברה כמו אל על, היא מורכבת יותר מאשר בבזן ופז – שהרי מחירי הטיסה לא מושפעים בהכרח ישירות מהשינוי במחיר הדלק, ותלויים גם בתחרות בשוק. אין מדובר כאן בגידור טריוויאלי יחסית של מלאי, ממועד רכישתו ועד למועד מכירתו, כשקיים קשר ישיר במחיר, כפי שמתרחש בחברות הזיקוק (גידור שווי הוגן) – אלא בגידור של עסקות עתידיות (גידור תזרים מזומנים), שמכניס את החברה לפוזיציה משמעותית לגבי העתיד.
בלי להיכנס לכך שהלגיטימציה לדיווחי הנון-גאפ של חברות הזיקוק מצטמצמת לאור תפישת הגידור החשבונאי החדשה, ההקלות החדשות הן צעד חשוב בקירוב ה-IFRS לראייה העסקית. יישום ההקלות אמור למנוע הפרעות למדיניות ניהול הסיכונים, שנובעות משיקולים דיווחיים גרידא.