ההוצאה החבויה של פייסבוק

כללי החשבונאות הצליחו לפספס את ההוצאה השוטפת המרכזית של פייסבוק – השכר

התשקיף הטרי של פייסבוק הוא דוגמה מצוינת למקרה שבו כללי החשבונאות מצליחים לפספס את ההוצאה השוטפת המרכזית של חברת אינטרנט – הוצאות שכר בגין מענקים הוניים לעובדים. אם נתעלם לרגע ממענקים שניתנו ב-2011, הרי שבדו”חות בתום 2011 רשמה פייסבוק הוצאה של עשרות מיליוני דולרים בלבד בגין תשלום מבוסס מניות לעובדים – בזמן שלעובדים יש נתח בחברה ששוויו אמור להגיע לעשרות מיליארדי דולרים.

הבסיס לתמחור החסר נובע ראשית מטעות היסטורית של החשבונאות – המתבטאת בכך שמדידת ההטבה מתבצעת על פי השווי ההוגן במועד ההענקה ולא על בסיס השווי במהלך מתן השירות. הדבר נובע מתפישה שהנפקת ההון התבצעה במועד ההענקה ולא באופן רציף עם קבלת השירותים מהעובד. עיוות זה שיחק לידיה של פייסבוק, שמחיר מנייתה האמיר בשנים האחרונות במאות אחוזים, כך שבפועל הדו”חות אינם משקפים את הערכים הכלכליים שלמעשה עברו מבעלי המניות לעובדים.

כדי לקבל סדרי גודל לגבי העיוות, די לציין כי עד תום 2010 העניקה פייסבוק 342,128 יחידות מניה מוגבלות (RSUs – Restricted Stock Units). השווי ההוגן של כל יחידה במועד ההענקה היה בממוצע 3.40 דולרים בלבד, לעומת שווי של כ-30 דולר בתום 2011. כלומר, אילו מדידת ההטבה היתה מתבצעת בתום 2011 ההוצאה היתה מוערכת ב-10.3 מיליארד דולר במקום 1.2 מיליארד דולר.

מדהימה עוד יותר העובדה שבחסות כללי החשבונאות המקובלים בארה”ב גם 1.2 מיליארד דולר צנועים אלה לא נזקפו כהוצאה בדו”חות. הסיבה לכך היא שהבשלתן הותנתה, בנוסף לתקופת שירות שאורכה בדרך כלל היה ארבע שנים, גם בהנפקה ראשונה לציבור (IPO) שטרם התרחשה.

פייסבוק מדווחת כי תכיר בהוצאה רק ברבעון שבו תתרחש ההנפקה, וזאת על בסיס השווי הוגן במועד ההענקה המקורי. בהתאם לכך, אילו ה-IPO היתה מושלמת עד תום 2011, פייסבוק היתה נדרשת להכיר בדו”חות 2011 בהוצאות שכר בגין תשלום מבוסס מניות של 968 מיליון דולר. בניכוי השפעת המס, מדובר בכ-40% מיתרת העודפים של פייסבוק לתום 2011, שהסתכמה ב-1.6 מיליארד דולר בלבד.

חשוב להדגיש כי ב-2011, כשאדי ההנפקה כבר היו באוויר, פייסבוק העניקה יחידות דומות בלי להתנות אותן ב-IPO מעבר לתקופת השירות. בגין יחידות אלה נרשמו ב-2011 הוצאות שכר בגובה 189 מיליון דולר וכ-1.2 מיליארד דולר נוספים צפויים להיזקף על פני שלוש השנים הבאות.

יש לציין כי התניה ב-IPO מוגדרת לפי כללי החשבונאות הקיימים כתנאי ביצוע, ורישום ההוצאה בגין השירותים שניתנו מותנה בתחזית לקיומה. אף שלכאורה מתבקשת הכרה בהוצאה במסגרת דו”חות כספיים שמצורפים לתשקיף, פייסבוק אימצה גישה מוזרה למדי – שמקובלת בפרקטיקה ארה”ב ומן הסתם אושרה על ידי סגל רשות ני”ע האמריקאית (SEC) – שלפיה לא ניתן לצפות מראש הנפקה לציבור עד שהיא מתרחשת בפועל.

קשה לומר כי הנפקתה של פייסבוק לא היתה צפויה לתום 2011. מעבר לכך – אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, במיוחד כשהמייסד מארק צוקרברג הדגיש את האינטרס של העובדים כסיבה מרכזית להנפקה. אם היינו מבחינים את ה-IPO מתנאי ביצוע אחרים ורואים בה אירוע מכונן שיוצר את הצורך במתן פיצוי לעובדים, אז ההוצאה אמנם היתה מוכרת הגדרתית בעת ה-IPO, אך בהתאם לשווי ההוגן באותו מועד, שכאמור גבוה בעשרות מונים.