נכון להיום, חברות הביטוח בישראל חייבות במס חברות (בשיעור של 23%) ובמס רווח ומס שכר (לאור היותן ‘מוסד כספי’ – בשיעור של 17%) בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה וחוק מע”מ. לאור האופי הייחודי של פעילות הביטוח, חברות הביטוח ושלטונות המס חתמו על הסכמים ענפיים המסדירים את הטיפול לצורכי מס בנושאים הייחודים לענף הביטוח. ככלל, הוראות המס עוקבות בנושאים רבים אחרי הדיווח החשבונאי למעט בנושאים ספציפיים לגביהם הוסכם על אופן טיפול שונה כגון בהתייחס להוצאות רכישה נדחות (DAC), הפרשה להוצאות עקיפות ליישוב תביעות וכן הכנסות מנכסים המוחזקים כהשקעות חופפות להתחייבויות תלויות תשואה.
על פניו, כניסתו לתוקף של IFRS 17 מחייבת ביצוע התאמה להוראות המס, לרבות עדכון ההסכמים הענפיים כך שיתאימו לאופן הדיווח החדש תחת IFRS 17. הוראות המס העדכניות צריכות להתייחס הן למועד המעבר (לאור ההשפעה על ההון במועד המעבר התלויה במידה רבה בגישות המעבר המיושמות ובחינה כי אין מיסוי כפול או חסר שנוצר בעקבות המעבר לתקן החדש) והן לטיפול השוטף בתקופות העוקבות למועד המעבר. להוראות המס שיקבעו יהיו השלכות רוחביות על הנתונים ועל המערכות התפעוליות שיידרשו כדי לחשב את בסיס המס שיקבע (ככל שהוא יהיה שונה מהבסיס החשבונאי של IFRS 17) וכמובן על המסים השוטפים והנדחים שיוכרו בדוחות הכספיים, לרבות לגבי אופן המדידה שלהם ובדיקת ברות ההשבה (האם צפוי כי הטבות המס המתייחסות יתממשו) של נכסי המסים הנדחים. חברות הביטוח ידרשו בנוסף להכשיר את העובדים הרלוונטיים בהוראות המס המעודכנות.
מדינות מסוימות בעולם המיישמות את IFRS 17 התאימו את חוקי המס שלהן כדי להתאימם לתקן החדש. כך לדוגמה, באנגליה לחברות תהיה אפשרות לבחור ליישם את IFRS 17 או את ה-GAAP המקומי של אנגליה, והתקינה החשבונאית שתיושם תהווה גם את בסיס המס – משמע, לא יהיו פערים בין הרווח החשבונאי לפי IFRS 17 לבין הרווח לצורכי מס. בנוסף, נקבעו הנחיות ספציפיות להשפעות הוראות המעבר על חישובי המס. על פי הנחיות אלו, חברות ביטוח חיים יפרסו את ההשפעה של הוראות המעבר לאורך 10 שנים ממועד המעבר ואילו חברות ביטוח כללי יכירו מיידית את כל ההשפעה. באופן דומה, גם קנדה אימצה את IFRS 17 כבסיס המס של חברות הביטוח, אך עם פריסת ההשפעה של הוראות המעבר לתקופה של 5 שנים (לעומת 10 באנגליה) וכן נקבע כי 90% מתוך ה- CSM לא יוכר לצורכי המס – משמע, תבוצע האצה של עיתוי ההכרה ברווח לצורכי מס. מנגד, בהונג-קונג, סין וסינגפור בסיס המס יקבע לפי התשואות הרגולטוריות (Monetary Authority of Singapore (MAS) returns) – כלומר, המיסוי יקבע בהתבסס על הדיווח הרגולטורי ולא לפי עיתוי ההכרה ברווח לפי IFRS 17 – התוצאה של מדידה כאמור היא דווקא דחיית רווחים לצורכי מס. מדינות רבות אחרות, כדוגמת צרפת, גרמניה ואיטליה, צפויות לקבוע את בסיס המס בהתאם ל-GAAP המקומי שלהן ומשכך תהיה השפעה מהותית על המסים הנדחים של חברות הביטוח במדינות אלו. לצורך כך, החברות ידרשו, בין היתר, לבצע התאמות למערכות הדיווח של ניהול המסים הנדחים, ולעדכן את בחינת יכולת ההשבה של נכסי מס נדחים חדשים.