ליישום כללי החשבונאות יש השפעה מכרעת על ירידת ערך
אף שהצורך הבסיסי בירידת ערך נגזר מכך שלא ניתן להציג נכס מעבר להטבות הכלכליות שצפויות לנבוע ממנו, לכללי החשבונאות יש השפעה מכרעת על עצם ההכרה בירידת הערך. ניתן לראות זאת בשני סיפורים אקטואליים הנוגעים לירידות ערך של תחנות כוח, שמייצגות רכוש קבוע.
נתחיל בסיפור של אורמת, שממחיש כלל אמריקאי מגוחך, שאינו קיים ב-IFRS: כל עוד תזרים המזומנים הבלתי מהוון אינו נמוך מהערך בספרים של הנכס, לא מוכרת בגינו ירידת ערך. מדובר ב”פילטר” שיכול למנוע הכרה בירידת ערך משמעותית, כשמדובר בתזרימי מזומנים ארוכי טווח.
בגלל תפוקת ייצור חשמל נמוכה מהמתוכנן, שנבעה ממגבלות הפקה של המאגר הגיאותרמי ועלויות תפעול גבוהות מהמתוכנן, נדרשה באחרונה החברה הבת אורמת טכנולוגיות, שמיישמת את ה-U.S.GAAP, לבחון ירידת ערך של תחנת הכוח שלה בקליפורניה. עם זאת, לאור בדיקה מקדמית לפי תזרימי מזומנים בלתי מהוונים נמצא כי אין צורך בהפרשה לירידת ערך. ואולם החברה האם, אורמת תעשיות, המיישמת את ה-IFRS, דיווחה כי תידרש להכיר בירידת ערך מהותית בגין תחנת כוח זו, שצפויה להוביל אותה להפסד ב-2010.
הפרשה חשבונאית ככלי לניגוח
סיפור לא פחות מעניין הוא זה של חברת החשמל, שתיאורטית לא אמורה להכיר בירידת ערך של תחנות הכוח שהיא מקימה מכיוון שתעריף החשמל מבוסס על עלויות הקמה, בנוסף על תשואה הנדרשת על ההון. עם זאת, חברת החשמל החלה להכיר השנה בהפרשה לירידת ערך, לאור אי הסכמות עם רשות החשמל, שמכירה בעלויות הקמה נורמטיביות הנמוכות, לטענת חברת החשמל, במרבית המקרים מהעלויות בפועל.
חברת החשמל דיווחה כי אומדן עודף ההשקעה על עלויות מוכרות בגין יחידות ייצור, שהופעלו עד לתום הרבעון השלישי וכאלה שעדיין לא הופעלו אבל הקמתן החלה (לרבות בגין אומדן לעלות השלמתן), הוא 1.2-1.5 מיליארד שקל. חברת החשמל הכירה במשך השנה בהפרשה לירידת ערך של 600 מיליון שקל בלבד, שמייצגת רק את הסכומים שלהערכתה לא יוכרו לה, כמו במקרה של השקעות בנכסים שעדיין לא הופעלו אך שהקמתם החלה. זאת, בשל יישום כללים אמריקאיים הנוגעים לחברות בפיקוח, שלפיהם יש לבחון בכל תקופה אם קרוב לוודאי שנכסים אלה יכוסו באמצעות התעריף.
יישומם של כללי ירידת הערך החשבונאיים הרגילים, כמו אלה הקיימים ב-IFRS, היה יכול להוביל את חברת החשמל לתוצאה אחרת לגמרי. כך, בחינת ירידת הערך ברמה של יחידה מניבה מזומנים, שיכולה להיות מוגדרת באופן נרחב יותר מיחידת ייצור בודדת, היתה יכולה למנוע צורך בירידת ערך – נוכח “סבסוד” של פעילויות רווחיות.
מעניין לראות כי ההפרשה החשבונאית של חברת החשמל, שאף מציינת בדו”חותיה כי לא תתחיל במצב הנוכחי בהקמת יחידות חדשות, היא “כלי לניגוח” רשות החשמל. בנוסף, אף שבתקינה האמריקאית, בניגוד ל-IFRS, לא ניתן להחזיר הפרשה לירידת ערך במקרה של עליית ערך בעתיד, חברת החשמל מדווחת כי אם תצליח לשנות את החלטת רשות החשמל – הרי שעלויות בגינן בוצעה הפרשה לירידת ערך יוחזרו לעלות הרכוש הקבוע.