נכס פיננסי שהוא מכשיר חוב הנמדד בעלות, כמו יתרת לקוחות והלוואות שניתנו, אינו יכול להיות מוצג במאזן מעבר להטבות הכלכליות שחזויות ממנו. כפועל יוצא, הוא כפוף לירידת ערך שמכונה: הפרשה לחובות מסופקים (חומ”ס). מטעמי עלות תועלת דורשת התקינה החשבונאית להבחין בין יתרות משמעותיות שנבדקות ספציפית, לבין יתרות אחרות שלגביהן יש ליצור הפרשה לחובות מסופקים בקבוצות הומוגניות על בסיס ניסיון העבר. כמו כן, מתוך חשש מאי זיהוי ירידת ערך בגין יתרות שנבחנו ספציפית ולא נמצאו פגומות, קיימת דרישה ליצור גם לגביהן הפרשה קבוצתית.