מודל הרווחיות העודפת (RIM) הוא מודל להערכת שווי של חברה אשר מבוסס על הרעיון ששווי של פירמה שווה להון העצמי שלה בתוספת הערך הנוכחי של הרווחיות העודפת הצפויה שלה. הרווחיות העודפת הצפויה של חברה לתקופה מסוימת מוגדרת כפער שבין הרווח הכולל של החברה בתקופה לבין מחיר ההון העצמי כאשר הוא מוכפל בהון העצמי של החברה בתחילת התקופה.
הרעיון שעומד בבסיס מודל זה הוא שמשקיעים דורשים פיצוי מינימלי על ההשקעה שלהם ולכן לא מספיק שחברה תיהיה רווחית אלא עליה לייצר תשואה על ההון העצמי אשר גבוהה יותר מהתשואה הנדרשת על ידי בעלי המניות וככל וישנה רווחיות עודפת כאמור המשמעות היא יצירת ערך למשקיעים בחברה.
מודל הרווחיות העודפת מתקשר קשר ישר למכפילי ההון של החברות כאשר אם הרווחיות העודפת הצפויה היא חיובית החברה תיסחר בפרמיה ביחס להון העצמי (כלומר מכפיל ההון יהיה גדול מ-1) ומנגד ככל והרווחיות העודפת הצפויה היא שלילית חברה תסחר בדיסקונט ביחס להון העצמי (כלומר מכפיל ההון יהיה קטן מ-1).
למודל זה יתרונות רבים שכן הוא מתמקד בגורמי יצירת הערך של החברה – רווחיות וגידול בהשקעות (נכסים נטו) והוא איננו דורש יצירת תחזית של תזרים מזומנים. מנגד, בגלל שמודל זה נשען במידה רבה על הרווחיות שמדווחת על ידי החברות הוא חשוף מאוד להשפעות של ניהול רווחים.