חברות הביטוח בישראל יחלו ליישם את התקן IFRS 17 החל מ- 1 בינואר 2025 – שנתיים מאוחר יותר מהמועד שבו חברות ביטוח ציבוריות רבות בעולם, בין היתר באירופה ובקנדה החלו ביישום (1 בינואר 2023). כידוע, היישום בישראל נדחה על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון עקב אי מוכנות החברות ליישום התקן, כפי שגם פורט בהרחבה במסגרת ‘מפת דרכים לאימוץ תקן חשבונאות בינלאומי מספר 17 (IFRS) – חוזי ביטוח’.
IFRS 17 הוא בגדר רעידת אדמה חשבונאית, בעיקר בנוגע לביטוחים ארוכי טווח, כמו ביטוחי חיים וביטוחי בריאות, ומציג שינוי יסודי ומקיף של הוראות ההכרה, המדידה, ההצגה והגילוי ותכליתו העיקרית היא לשפר את איכות הדיווח הכספי כמו גם להביא להגברת השקיפות, ההשוואה והניתוח של הדוחות הכספיים. זאת, בין היתר, באמצעות קביעת טיפול חשבונאי שייושם באופן אחיד ועקבי על ידי כל חברות הביטוח המיישמות את תקני ה-IFRS. IFRS 17 מחליף את IFRS 4 אשר מיושם בישראל מאז אימוץ תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים בשנת 2008. IFRS 4 אפשר, הלכה למעשה, לחברות הביטוח להמשיך ליישם את הפרקטיקה שהייתה נהוגה עוד קודם כניסתו לתוקף. כפועל יוצא, אמידת התחייבויות הביטוח וההכרה ברווחים נעשו תוך יישום שיטות שונות בין מדינות או מחוזות שיפוט שונים.
לתקן החדש צפויות להיות השלכות משמעותיות על הדוחות הכספיים של חברות הביטוח, הן על חישוב ההון העצמי והן על עיתוי ההכרה ברווח, בפרט בתחום ביטוח החיים וביטוח הבריאות, אך גם בענפי הביטוח הכללי. חשוב להדגיש כי הרווחיות הכוללת של חוזי הביטוח לאורך כל תקופת החיים שלהם אינה משתנה והיא שווה ככלל לפער בין התזרימים הנכנסים לתזרימים היוצאים. התקן (וכן החשבונאות) משנה את עיתוי ההכרה ברווח ואופן הקצאתו לסוגי הרווח השונים ולתקופות שונות.
חשוב להדגיש כי הדוחות הכספיים של חברות הביטוח הם גורם דומיננטי בעל משמעויות רבות. אם כי, נושאים מסוימים, כגון יצירת הון כלכלי לצורך כושר פירעון, אמידת התחייבויות ביטוח לצורך כושר פירעון או חלוקת דיבידנד, נשענים בעיקר על ההוראות הרגולטוריות של Solvency II ולא על הדוחות הכספיים. נושאים אלו עשויים שלא להשתנות בעקבות יישום IFRS 17 (כפי שגם דיווחו חלק מחברות הביטוח בעולם). נראה, כי בישראל נכונות האמירה לעיל תלויה בכך שהוראות הניכוי בשל פריסה שנקבעו לצורך משטר ההון הכלכלי תקובענה במועד המעבר (אחרת, הפער בין היתרות בדוחות הכספיים לבין היתרות בדוחות כושר הפירעון יושפע ואיתו גם סכום הניכוי).
מעבר להשפעה הישירה של התקן על הדוחות הכספיים של חברות הביטוח, שתחייב בראש ובראשונה את חברות הביטוח עצמן לדעת לנתח ולהסביר את תוצאות הדוחות הכספיים להנהלה ולמשקיעים, ניתן להניח כי התקן יביא להשלכות עקיפות בתחומים נוספים בניהול וקביעת האסטרטגיה של חברות הביטוח.