על כמה מגזרים מדווחת טבע? ואיך זה תורם למוניטין?

השפעות המבנה הארגוני על ערך המוניטין

בהתאם לגישת ההנהלה, הדיווח על מגזרי הפעילות מבוסס כיום על המידע שסוקר מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי בחברה – CODM (Chief Operating Decision Maker) – לצורך הקצאת משאבים והערכת ביצועים. בהתאם לכך, נדרש לדווח על מגזר שנסקר בנפרד, גם אם מרבית הכנסותיו אינם לחיצוניים (“מגזר אנכי”). דרישה חדשה זו לא חוללה תמורות משמעותיות: כך למשל חברות האופנה, כמו פוקס וקסטרו, עדיין אינן מפרידות בין פעילות הייצור והשיווק.

דוגמה מעניינת היא חברת החשמל, שמדווחת כעת על שלושה מגזרים: מגזר הייצור הכולל 17 אתרים של תחנות הכוח, מגזר ההולכה הכולל את מערכת ההולכה וההשנאה, מגזר החלוקה הכולל את מערך רשתות החשמל ותחנות הטרנספורמציה המספקת את החשמל לצרכנים, ומערך שירות הלקוחות והגבייה. עם זאת חברת החשמל, שמזהה כ-CODM את המנכ”ל, אינה מדווחת על הכנסות בין-מגזריות כך שהכנסות כל מגזר נקבעות לפי חלקו בתעריף החשמל. לפרמטר מגזרי של הכנסות מחיצוניים קיים ערך אינפורמטיבי מוגבל, אך ניתן ללמוד למשל כי התשואה התפעולית לנכסים של הייצור וההולכה ב-2009 היתה 3.8% ו-3.1% בהתאמה, לעומת 1.9% בלבד בחלוקה.

המבנה הארגוני הוא פקטור מרכזי בזיהוי מגזר אנכי. פז, לדוגמה, מדווחת על מגזר הזיקוק והלוגיסטיקה, הכולל את בית הזיקוק באשדוד, שמתוך הכנסותיו של כ-9.4 מיליארד שקל ב-2009, 5.5 מיליארד שקל היו בין-מגזריות. דיווח נפרד זה מעיד כי שיעור הרווחיות התפעולית בזיקוק הוא כ-3.1% לעומת 5.8% בקמעונות ומסחר.

מעבר לפן האינפורמטיבי, לזהות המגזרים קיימות השלכות על אופן בדיקת ירידת ערך מוניטין, מאחר שלא ניתן להקצות מוניטין למרכיב גדול ממגזר פעילות בודד. כפועל יוצא, הרחבת מגזרים מקטינה את הסיכון לירידת ערך מוניטין. פז, לדוגמה, לא תוכל להצדיק את מוניטין בית הזיקוק באמצעות הרווחיות של הפעילות הקמעונית למשל. מנגד, עובדה זו עשויה לסייע לטבע עתירת המיזוגים והמוניטין: בעוד שעד 2008 דיווחה טבע בנפרד על ייצור חומרי גלם פעילים לתרופות (API) כמגזר אנכי לצד מגזר הפרמצבטיקה, הרי שבעקבות רכישת Barr ולאור תפישת “One Teva” מדווחת כל פעילותה כמגזר אחד.

שונות בזיהוי מגזרים מתרחשת גם כשמתקיים קשר עסקי בין פעילויות שונות שאינו מגיע לכדי מרבית ההכנסות. מקרה פשוט יחסית הוא מגזר הבנייה בקבוצת אפריקה, שמייצג את דניה, שכשליש מהכנסותיו נובע משירותי בנייה לקבוצה. מקרה מעניין יותר נוגע להפרדה בין ניהול תיקי השקעות לבין ניהול קרנות נאמנות, שאינה מתבצעת בכל בתי ההשקעות: לידר ואקסלנס אינן מפרידות ביניהן וכלל פיננסים הפסיקה להפרידם ב-2009 בעקבות התחלפותו של ה-CODM.

איי.בי.איי, שמפרידה ביניהם, מדווחת כי הכנסותיו של מגזר ניהול התיקים ב-2009 כללו לצד כ-16 מיליון שקל מחיצוניים גם הכנסות בין-מגזריות של כ-9 מיליון שקל. במסגרת זו נכללות הכנסות מדמי הפצה ממגזר הקרנות, מאחר שקרנות הנאמנות של הקבוצה נכללות בתיקי השקעות של לקוחות ניהול התיקים ולא נגבים דמי ניהול בגין מרכיב תיק זה, מעבר לדמי הניהול שנגבים בניהול הקרנות.