מי חשב שדווקא בתי האבות יהיו דוגמה?
מנגנון שחיקת הפיקדונות של הצרכנים הוא כלי מקובל בענפים כמו בתי האבות וחברות הכבלים והגז. השחיקה הריאלית נובעת מכך שהפיקדונות אינם נושאים ריבית. לכך לעתים מצטרפים גם חילוטים על פני זמן, כמו במקרה של בתי האבות.
על אף שמבחינה כלכלית מדובר לרוב במרכיב הכנסה שנובע מעסקה כוללת אחת, הטיפול החשבונאי אינו בהכרח כזה. מבחינה חשבונאית קיים הבדל בין התחייבות שנפרעת באמצעות שירותים ומייצגת הכנסות מראש, לבין מחויבות לתשלום מזומן. בעוד הכנסה מראש מחושבת על בסיס השחיקה הצפויה של הפיקדון בתוספת תחזית החילוטים ומוכרת כהכנסה על פני תקופת ההתקשרות הצפויה, במקרה של התחייבות שניתנת לפדיון מיידי, הכנסות יוכרו רק עם החילוט בפועל.
ההשלכות נוגעות לא רק לעיתוי ההכרה בהכנסה מחילוטים, אלא גם לסכום המצטבר של סעיף ההכנסות. זאת מאחר שבקונצפט ההכנסות מראש, בשונה מהתחייבות פיננסית, מתבצע למעשה רישום הכנסות בגין השחיקה כנגד הוצאות מימון.
הבדל לא פחות דרמטי קיים ברמת ההצגה במאזן: בקונצפט ההתחייבות הפיננסית מוצגים הפיקדונות הניתנים לפירעון מיידי כהתחייבויות שוטפות, בעוד בקונצפט ההכנסה מראש רובם דווקא מוצג כלא שוטפות.
נראה כי כדי שלא להיכלל בהגדרת התחייבות פיננסית, יש להוכיח כי הפיקדון התקבל כנגד מכירת מוצר לצרכן, דבר שלא מתקיים בעבור ציוד הגז והכבלים בבית הלקוח, או בית האבות, שמטופלים כרכוש קבוע.
חברות הגז שנדרשות להחזיר את הפיקדונות לצרכנים בעת השבת הציוד, אכן מיישמות את קונצפט ההתחייבות הפיננסית, כפי שניתן ללמוד מדו”חות פז וגרנית הכרמל. פז גז וסופרגז מודדות את הפיקדונות על פי ערכם ההתחייבותי המלא, בסכומים של יותר מ-100 מיליון שקל, ומציגות אותם כהתחייבויות שוטפות במאזן. בדו”ח התזרים הליברלי יותר, הפיקדונות מסווגים דווקא כפעילות שוטפת, אף שיישום דווקני של קונצפט ההתחייבות הפיננסית היה גורר סיווג בפעילות מימון ופגיעה קשה בתזרים השוטף. למרות ההיגיון הכלכלי קיים חוסר עקביות מסוים בכך שבמקביל עלות המכלים אינה מסווגת כפעילות שוטפת אלא כהשקעה.
חוסר אחידות בדיווח קיים בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית. yes, למשל, מדווחת כי ההכנסות מהפחתת פיקדונות בגין המפענחים נזקפות בהתאם לתנאי ההתקשרות עם הלקוח בהתאם לקונצפט ההתחייבות הפיננסית, בעוד HOT רואה בפיקדונות מהשאלת ממירים הכנסה מראש שמוכרת על פני תקופת ההתקשרות הצפויה, שעודכנה בתחילת הרבעון הרביעי של 2009 מ-6.9-ל-7.5 שנים.
ענף שמדווח באופן אחיד דווקא בקונצפט ההכנסות מראש הוא בתי האבות. בדו”חות האחרונים של בית גיל הזהב מגיעה יתרת ההכנסות מראש והפיקדונות מדיירים, שמופיעה בהתחייבויות הלא שוטפות, לכ-30 מיליון שקל. יתרה זו עשויה היתה כמעט להכפיל את ההתחייבויות השוטפות.