ערב פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2023 רשות ניירות ערך, במסגרת שתי החלטות חדשות, מקשיחה מאד את המשמעות של הכלי החשבונאי של תיקון טעות לא מהותית שהיה מאד פופולארי (לפחות עד כה). המהלך הרגולטורי החדש מתחיל כבר בטייטל הרשמי שיכלול מעתה גם את המילים המרתיעות “הצגה מחדש”, אך גם נוגע במהות עצמה עם השלכות רטרואקטיביות: מנהלים עלולים להידרש להשיב בונוסים ותגמול הוני מבוסס ביצועים שקיבלו בעקבות טעויות לא מהותית אלו. במקביל רשות ניירות ערך מרחיבה את היקף שיקול הדעת בנושא קביעת מהותיות ומוסיפה שיקולים איכותיים לרשימה שעלולים להביא למסקנת מהותיות במקרים רבים יותר. ניתן להעריך שהמהלך הרגולטורי יצמצם גם את השימוש בכלי של “סיווג מחדש” ואף עלול ליצור תמריץ שלילי לגילוי טעויות בעתיד.
בשתי החלטות שפורסמו השבוע, רשות ניירות ערך מקשיחה משמעותית את המשמעות של השימוש בכלי החשבונאי הפופולארי בפרקטיקה לגבי תיקון טעות לא מהותית ומכונה “התאמה לא מהותית של מספרי השוואה”. הכלי החשבונאי הנ”ל נכנס לפרקטיקה בישראל בעשור האחרון בעקבות הנחיה של רשות ניירות ערך והפך להיות מאד פופולארי בקרב החברות המדווחות. האטרקטיביות של כלי חשבונאי זה נובעת מהיכולת לתקן מספרי השוואה מבלי להיכנס לתוך הסחרור שכרוך בהצגה מחדש (RE STATEMENT) שכולל בין היתר פרסום מחדש של הדוחות הכספיים, הפניית תשומת לב של רואי החשבון, חשיפה לתביעות ייצוגיות וכיוצ”ב.
כרקע, צריך להבין שטעויות עבר הן דבר שבשגרה ומתגלות לעיתים קרובות בעת הכנת הדוחות הכספיים לתקופה השוטפת בכל אחת מארבע הקטגוריות של הטיפול החשבונאי: מדידה, הכרה, הצגה וגילוי. בגדול מדובר במצב ביניים שבו במסגרת הכנת הדוחות הכספיים חברה מזהה טעות שנפלה בדוחות הכספיים לתקופות קודמות אשר אינה מהותית (בהתאם לספים הכמותיים ולשיקולים האיכותניים כמקובל), אולם אילו הטעות תתוקן ותיזקף לתקופה השוטפת תהיה לכך השפעה מהותית על התקופה השוטפת או המצטברת. הדוגמה הקלאסית היא טעות קטנה שהתגלתה לפתע בהוצאות הפחת של רכוש קבוע בכל שנה על פני 20 שנה. בהסתכלות לאחור בכל שנה הטעות היא לא מהותית ביחס לאותה השנה, אבל אם נזקוף בשנה השוטפת את כל הוצאות הפחת הללו הרי שמדובר בהשפעה מהותית.
בין “סיווג מחדש” לבין “הצגה מחדש”
השימוש בכלי החשבונאי הנ”ל, לפחות עד כה, היה נוח מאד לחברות המדווחות כמעין דרגת ביניים בין “סיווג מחדש” לבין הצגה מחדש, מתוך תפיסה כי אפשר, לכאורה, “לחיות עם ולהרגיש בלי”. כלומר, ניתן לבצע תיקון מספרי השוואה, תוך סימון הסעיפים בדוח בהם בוצע תיקון בתוספת גילוי תמציתי בביאורים של פרטי התיקון שבוצע, אבל ללא פרסום מחדש של הדוחות הכספיים לאותן תקופות (כפי שנדרש בהצגה מחדש רגילה). לשם השוואה, כלי חשבונאי נפוץ נוסף שניתן אף לסווג אותו בדרגה נמוכה יותר, הוא מיון בין סעיפים שמכונה “סיווג מחדש”, אבל כאן מדובר בסיטואציה שבה הטעות מתייחסת אך ורק לענייני הצגה והיא לא מהותית ביחס לעבר. במקרה של “סיווג מחדש”, שלא מעוגן בתקינה החשבונאית או בהוראות רשות ניירות ערך, לא תמיד ניתן גילוי שמסביר את התיקון. חשוב להדגיש, זה לא שטעות הצגתית אינה טעות חשבונאית, אלא שהכלי של “סיווג מחדש” בר שימוש רק בהינתן שהיא לא מהותית אחורה, כאשר אין מה לבדוק השלכות על התקופה השוטפת כי אין השפעה (הסיווג בתקופה השוטפת מתבצע כהלכה).
אם עד כה הסימון של התיקון במספרי ההשוואה היה בכוכבית לכיתוב: “התאמה לא מהותית של מספרי השוואה” הרי שכעת בעקבות ההחלטה החדשה של רשות ניירות ערך ירשם “הצגה מחדש בגין התאמה לא מהותית של מספרי השוואה”. לכאורה תוספת של שתי מילים בלבד: הצגה מחדש, אבל למילים אלה יכולה להיות השלכות נגזרות רבות, לרבות משמעות משפטית, לעניין תביעות וכיוצ”ב. מעבר לכך, הוספת המילים הנ”ל עלולה להתנגש עם לשונם של הסכמים מסחריים שונים הקובעים הוראות במקרה של “הצגה מחדש” בדוחות הכספיים – ביניהם הסכמי השקעה הקובעים מנגנוני זכויות/חובות והתקזזויות ואף אל מול תניות בהסכמים מימוניים.
חובת השבה (Clawback)
משמעות ברורה אחת שעולה מההחלטה שפרסמה השבוע רשות ניירות ערך נוגעת לנושא של חובת השבת תגמולים שניתנו לנושאי משרה (Clawback). החלטת הסגל דנה במשמעות הביטוי “נתונים שהתבררו כמוטעים והוצגו מחדש בדוחות הכספיים” אשר בהתקיימם חלה חובת השבה, ובפרט בשאלה האם חובת ההשבה קמה בכל מקרה שבו הדוחות הכספיים כוללים גילוי אודות טעויות שנפלו בדוחות כספיים קודמים של החברה. כידוע, חברות בורסאיות נדרשות לגבש, על פי הוראות הדין, מדיניות תגמול לנושאי משרה, ובכלל זה לכלול סעיף בדבר חובת השבה של תגמולים ששולמו לנושאי משרה על בסיס נתונים שהתבררו כמוטעים והוצגו מחדש בדוחות הכספיים. בהתאם לסעיף זה, נושא המשרה יידרש להשיב לחברה סכומים ששולמו לו ביתר, ככל שהסכום שקיבל בפועל היה גבוה מהסכום שהיה זכאי לו אלמלא נפלה הטעות בנתוני הדוחות הכספיים.
לעמדת סגל הרשות, שמנומקת בין היתר בצדק והגינות, חובת ההשבה חלה בכל מקרה בו התגלתה טעות בדוחות הכספיים של החברה אשר תוקנה ותיקונה קיבל ביטוי בדוחות הכספיים בדרך של הצגה מחדש – וזאת, ללא הבחנה בין תיקון טעות מהותית (המצריך פרסום מחדש של דוחות מתוקנים) להתאמה לא מהותית של מספרי השוואה שכאמור אינה כרוכה בפרסום מחדש.
מדובר בעמדה בעלת השלכות משמעותיות, שהרי היא לכאורה בתוקף גם על הסכמים קיימים, לרבות בונוסים ואופציות שהתקבלו, ומבלי שקיים בעמדה סעיף תחילה של מכאן ולהבא. תחשבו למשל על טעות לא מהותית שתיקונה הוביל לסיווג בין הוצאות מימון לבין הוצאות מכירה וכפועל יוצא הקטינה את הרווח התפעולי ואת ה- EBITDA הנגזרת ממנו. במצב דברים בו המנכ”ל קיבל בונוס על בסיס יעד EBITDA הרי שיתכן ויידרש כעת להחזיר חלק מהבונוס.
יותר קשיחים מה- Big r”: SEC“ ו – “little r“
מדובר בקביעה מאד נוקשה, אפילו ביחס לגישה האמריקאית. לשם השוואה, נציין כי בנובמבר 2022 פורסמה תקנה חדשה דומה, מטעם ה – SEC. התקנה מתייחסת להשבה של מענקים מבוססי ביצועים שהוענקו לבכירים, במצבים בהם נדרש תיקון דוחות כספיים, כשהמענקים התבססו על אותם נתונים שגויים שדווחו בעבר. לפי התקנה, תיקון דוחות כספיים הוא כזה שנעשה מטעמי תיקון טעות חשבונאית מהותית, בין אם טופלה כ”Big R” (תיקון טעות בדוחות כספיים שפורסמו בעבר אשר מהותית לאותם דוחות כספיים) ובין אם כ”little r” (תיקון של טעות שלא הייתה מהותית בתקופות דיווח קודמות שבמידה והתיקון “ייספג” במסגרת הנתונים השוטפים יגרור הצגה מוטעית מהותית בתקופה השוטפת). בקשר לתיקון טעות מסוג little r התקנה החדשה היא בבחינת חידוש, כאשר ה- SEC מגביל את החשיפה לתיקוני דוחות במסגרת תקופה של שלוש שנים אחורה.
ה-SEC אף מבהיר מפורשות כי תיקון טעות שאינה מהותית ביחס לתקופת השוואה או ביחס לתקופה השוטפת,out-of period adjustment , לא מהווה טריגר להשבת תגמול בכירים – וזאת על אף שעשוי להיות מטופל בדרך של הצגה מחדש של מספרי ההשוואה בדומה ל- little r). לצורך מתן תקופת היערכות לחברות המדווחות, קובעת התקנה האמריקאית מועדי תחילה ותקופת מעבר, למעשה היא נכנסה לתוקף עבור בורסות ה- NYSE וה- NASDAQ ב- 2 באוקטובר 2023, וכפועל יוצא, ישויות מושפעות נדרשו לאמץ מדיניות השבה לא יאוחר מ- 60 ימים לאחר מכן (עד ליום 1 בדצמבר 2023). כמו כן, ה-SEC התייחס לעניין אופן היישום וקבע כי ההוראות יחולו רק על הענקות שהתקבלו לאחר מועד פרסום התקנה ולאחר שנכנסה לתוקף אפקטיבי לפי הוראות הבורסה הרלוונטית, ובכך מנעה את יישומן הרטרואקטיבי.
ההשלכות על דוחות 2023 וקביעת מהותיות
אם נחזור למצב בישראל, חברות רבות אשר השתמשו בכלי של “התאמה לא מהותית של מספרי השוואה”, נדרשות לתת תשומת לב להשלכות של שינוי הגישה הדרמטי בנוגע להשבת בונוסים כבר מיידית, ביחס לדוחות הכספיים לשנת 2023, הצפויים להתפרסם לכל המאוחר בחודש הבא. מלבד ההשלכות החשבונאיות הקיימות לאופן תיקון “טעויות” לסוגיהן, ולאופן הטיפול החשבונאי בהשבה הנגזרת מהן, קיים גם ממשק חזק להיבטים המשפטיים וחברות תידרשנה לבצע בחינה מחודשת של תוכניות התגמול שאושרו על ידי הדירקטוריון בכדי לוודא שהן עומדות בעקרון החדש ולקבוע נהלים ובקרות בנושא.
לא ניתן להתעלם מכך שההחלטות החדשות בעניין, בישראל ובארה”ב, שמות בפוקוס נוסף את הדיווח הכספי האיכותי ואת חשיבות הציות להוראות התקינה והרגולטור, ומחזקות את הצורך בבקרות ונהלים סביב תהליך הכנתו. בנוסף, ההחלטות החדשות אף מדגישות את חשיבות תפקידם של “שומרי הסף” בעניין הדיווח הכספי – הדירקטוריון לוועדותיו השונות ורואה החשבון המבקר.
אין ספק שהוראות ההשבה החדשות יוצרות לחץ חדש על הנהלות ומחלקות כספים סביב סוגיית הטעויות שמתגלות ואופן הטיפול בהן. כמו כן, בתקופה זאת, של אי וודאות כלכלית והשפעת המלחמה, חשוב לבחון מחדש את שאלת המהותיות בדוחות הכספיים לאור צמצום בהיקף הפעילות של החברות או פגיעה בתוצאות פעילותן, שכן יותר טעויות עשויות להיות מהותיות. בהקשר זה, יש לציין כי ההחלטה המעודכנת שפרסמה השבוע רשות ניירות ערך מרחיבה את היקף שיקול הדעת באופן קביעת מהותיות. ההחלטה מוסיפה שיקולים איכותיים לרשימה שעלולים להביא למסקנת מהותיות במקרים רבים יותר.
בהסתכלות קדימה, ניתן להעריך כי השימוש בכלי החשבונאי של התאמה לא מהותית של מספרי השוואה בקשר ל”טעות לא מהותית” יצטמצם ביחס לעבר. כמו כן, על רקע ההחלטה המקבילה שמרחיבה, כאמור, את היקף שיקול הדעת בנושא מהותיות, נראה כי החברות יהיו כעת גם זהירות יותר לגבי השימוש בכלי של “סיווג מחדש” מתוך חשש כי הדבר יצוף בפני רשות ניירות ערך והיא תאתגר את שאלת המהותיות. כפועל יוצא, החשש הוא שהימנעות מתיקון ותמריץ שלילי לגילוי טעויות, יוביל בסופו של דבר לפגיעה באיכות המידע שמפורסם למשקיעים.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ויעל ג’רסי – ראש המחלקת המקצועית ב- PWC ישראל. ברצוננו להודות לעו”ד גור נאבל, ראש תחום שוק ההון במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן על הערותיו והארותיו המועילות.