כוללת הן הפסדים והן אותן הוצאות הנובעות ממהלך הפעילויות הרגילות של הישות. הוצאות הנובעות ממהלך הפעילויות הרגילות של הישות כוללות, לדוגמה, עלות המכירות, שכר ופחת. הוצאות, בדרך כלל, מופיעות כתזרים שלילי או כהפחתה של נכסים כגון מזומנים ושווי מזומנים, מלאי, רכוש קבוע. הפסדים כוללים, לדוגמה, הפסדים הנובעים מאסונות כגון שריפה ושיטפון, וכמו כן הפסדים הנובעים ממימושם של נכסים בלתי- שוטפים. הגדרת הוצאות כוללת גם הפסדים שטרם מומשו, לדוגמה הפסדים מהשפעות עלייה בשער החליפין של מטבע חוץ בגין הלוואות שנטלה הישות במטבע זה. כאשר הפסדים מוכרים בדוח על רווח או הפסד הם מוצגים, בדרך כלל, בנפרד, משום שהמידע אודותם הוא שימושי לשם קבלת החלטות כלכליות. הפסדים מוצגים, לעתים קרובות, לאחר ניכוי ההכנסה הקשורה.
חומרים נוספים העוסקים ב- הוצאות:
- תהליך הרישום החשבונאי
- ההבדלים המשמעותיים בין התקינות
- התפתחות החשבונאות של מלכ”רים
- הכנסות מחוזים עם לקוחות בענף קבלני ביצוע
- הרכב הדוחות הכספיים
- הסכמי Recharge: הפלרטוט של רשות המיסים עם החשבונאות מעלה מספר מחשבות ותהיות
- ניהול רווחים (Earnings Management)
- כיצד יש לרשום את מענקי הקורונה בדוחות הכספיים?
- IFRS 16 – חכירות
- רווח כולל אחר ודוח על הרווח הכולל
- דוח תזרים מזומנים
- בדרך ליישום 17 IFRS בחברות הביטוח: סוגיית שיעור ההיוון (*)
- רכיב השקעה בפוליסות הכוללות מרכיב חיסכון ובפוליסות ביטוח סיעודי
- הפרדת רכיבים בחוזי ביטוח
- IFRS 17 – סוגיות יישום – קיבוץ (מבוסס על מאמר של שלומי שוב ושלומי ווינר במגזין עדיף, מרץ 2020)
- הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי (*)
- הוויתור של בעלי הקניונים על דמי שכירות בימי הקורונה: הכרח משפטי או “טובה” לשוכרים?
- מכפיל הון – הקשר בין שווי מניות לבין הון עצמי
- המחכיר עושה ויתורים בגלל הקורונה? ה- IFRS מעניק הקלה יישומית לחוכרים
- משבר הקורונה: הרבעון של הסערה החשבונאית
- בדרך ליישום IFRS 17 בישראל: אופן הקיבוץ של חוזי ביטוח והשלכותיו (*)
- הגיע הזמן: רפורמה דרמטית בהצגת התוצאות בדוחות הכספיים
- הערכת שווי לפי גישת המכפילים (השוואה לשוק)
- השלכות מהפכת דיווח חכירות על הערכות שווי מבוססות EBITDA
- תחזית לתזרימי המזומנים העתידיים
- כללי
- כיצד מתמחרים רעיון? הערכות שווי של חברות סטארט-אפ על רקע ניסיון הנפקת ‘שלנו גרופ’
- השלכות מהפכת דיווח חכירות על הערכות שווי מבוססות EBITDA
- פרק שלושים וארבע – הסדרים משותפים
- פרק עשרים ותשע – חכירות
- פרק תשע עשרה – הצגת דוחות כספיים
- פרק שבע עשרה – מיסים על ההכנסה
- פרק אחת עשרה – הטבות עובד
- פרק חמש – רכוש קבוע
- מבזק ועד נייס: כאן נמצאת הבטן הרכה בדיווח התוצאות הכספיות למשקיעים
- מתודולוגיית מחירוני הרכב והשלכותיה רחבות ההיקף על שוק הרכב ונגזרותיו
- הערכות שווי על רקע מהפכת החכירות – האם קיימת טעות מתודולוגית בהבחנה בין הוצאה תפעולית לבין הוצאה פיננסית?
- הקשר בין ה- IFRS לבין הערכות השווי
- הגירעון בתקציב שופץ לפני הבחירות? הגיע הזמן למדוד אותו נכון
- מנוע הצמיחה של ארקו עלול להכניס את החברה למלכוד חשבונאי
- לא מוסרי: המסלול ההוני במיסוי אופציות לעובדים מעודד פערי שכר ומסבסד חברות עשירות
- דור אלון מתדלקת את הרווח התפעולי באמצעות העמלות של כרטיסי האשראי
- בן משה מוכר לעצמו על חשבון הציבור את “אלון” ו”אלונית” בשווי כפול
- הקופה רושמת: ההנחות לחברי הקואופ בסופרמרקטים נרשמו כהכנסה
- ההפסד החבוי במועדון כרטיסי האשראי של רשת פוקס ולאומי קארד
- ריבית היא הוצאה שוטפת: הרווח של הקבלנים־יזמים הקטנים צפוי להיפגע
- בומרנג החכירות: נהנים בזמן הקצר – אבל משלמים את המחיר בטווח הארוך
- IFRS 9 – חשבונאות גידור
- גוף פיננסי או חנות מכולת: בנק הדואר נופל בין הכיסאות
- בלי להשאיר ריח: כיצד נעלם מהדו”חות בונוס הענק שקיבל מנכ”ל פרוטרום
- קזינו קנאביס: ההוכחה לכך שמדובר בבועה
- לקראת ההנפקה – הבורסה תצטרך לפרוס קדימה את ההכנסות מדמי רישום למסחר
- ללכת עם, להרגיש בלי: האם דלק באמת מכרה 15% מהפניקס?
- ההיגיון הכלכלי שמצביע על שאיבת היתר של דיבידנדים מתאגידי המים בעיריות
- שבוע לפרסום הדו”חות: המלכוד החשבונאי של דירקטוריון מזרחי טפחות
- ניגוד העל המובנה בדו”חות שותפויות הגז
- הגיע הזמן לסגור את הפרצה במס החברות
- הנפקת זאפ מסמנת את הצורך בשינוי המודל לתמחור חברות בשוק ההון
- מאיכילוב ועד המרכז הבינתחומי: תרומות הנדל”ן יפסיקו לייצר הפסדים
- מודל החכירות החדש: כיצד בזק הגדילה את ה-EBITDA מבלי לפגוע ברווח החשבונאי שלה
- בנק הפועלים לא ממהר להיפרד מהתוצאות של ישראכרט
- IFRS 3 – צירופי עסקים
- תשובה הפקות: כך אוכלים מתמלוגי תמר – ומשאירים אותם שלמים
- IAS 16 – רכוש קבוע
- IAS 40 – נדל”ן להשקעה
- IAS 20 – הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי
- IAS 12 – מסים על הכנסה
- IAS 23 – עלויות אשראי
- IFRS 5 – נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו
- IAS 21 – השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ
- IAS 34 – דיווח כספי לתקופות ביניים
- IAS 7 – דוח על תזרימי מזומנים
- כשהתקן החדש ינחת, הדרימליינר “יאכל” עוד 25 מיליון דולר מהרווח של אל על
- האוניברסיטאות מתכננות להפיל על הציבור מחצית מההתחייבות לפנסיה של המרצים
- טיפול חשבונאי בסעיפים בסיסיים
- אימת רואי החשבון: כך מדווחים על שוחד בשיכון ובינוי?
- אג”ח מדינה בתחפושת: זרוע הדיור הציבורי של הממשלה רוצה לגייס מיליארד שקל
- רווחים מלאכותיים? התרגיל שמייפה את הדו”חות הכספיים של פרטנר
- הנפקה תלויית מנכ”ל: מדוע שווי עדיקה מנופח?
- רפורמת המס של טראמפ: מי ירוויח ומי יפסיד בשוק ההון הישראלי
- הנפקת פתאל: הרווחיות של הפעילות המלונאית שונה ממה שהיא נראית
- ״מה משותף למזדה 6 ,שופרסל וגינדי?״
- כך יתכווץ המאזן של מיטב דש ב-92%
- נשארת עם מטען עודף: כמה כסף באמת מעבירה רשות שדות התעופה למדינה
- סוגיית השווי של מס הרכישה מטלטלת את הדו”חות של חברות הנדל”ן המניב
- איך משפרים תזרים בעזרת סיווג מס
- משענת הקנה הרצוץ של הדיווידנד
- הרווחים במלונות דן תלויים בעונה
- כשבעלי שליטה מחזירים דמי ניהול
- כך “ניצלו” חברות הנדל”ן מצניחת היורו
- כך תשפר הון חוזר
- כיצד “חסכה” טבע 454 מיליון דולר בארגון מחדש?
- הקשר בין שער החליפין לרווח הגולמי
- הרווח של דיסקונט מהסכסוך עם הבינלאומי
- כך תרוויח אפריקה 1.3 מיליארד שקל
- מדוע השווי של גרופון נחתך ב-80%
- ההוצאה החבויה של פייסבוק
- כמה באמת שווה ההתחייבות של נכסים ובניין לאחים שימל בגין מגדל HSBC בניו יורק?
- זהירות: כריות האוויר של בעלי האג”ח בחברות הליסינג רק נראות מלאות
- הטעות באומדן העלויות של דורי בנייה
- ההחלטה החשבונאית ששווה לדלק רווח של 2.7 מיליארד ש
- המתנה של דסק”ש למעריב
- מי באמת גורם לכם לשלם יותר
- האינטרסים הסמויים בדו”חות של החברות
- כך הזניקה פרטנר את הרווח הגולמי
- הכביש עוקף האקטואריה של חברות הביטוח
- הטיפול החשבונאי המוזר באופציית מכר למיעוט
- הריבית המשתנה של הבנקים
- דממת אוקטובר בבתי הזיקוק
- הביטו בגרף הזה – ותבינו מה הבעיה בדו”חות בזק
- הדינמיות של גידור הוצאות השכר באל על עדיין לא הוכיחה עצמה
- כביש עוקף: חברות הליסינג חושפות את הרווחיות הגולמית של יבואני הרכב
- הבורר הגדיל את מוניטין אקסלנס
- טבע צריכה להיגמל מההתמכרות לנון־גאפ
- בדיקת מצנחי הזהב חושפת מי פוטר ומי פרש מרצון
- זקן עשה ריסטארט לתוכנות של הבנקים
- זמן הפציעות של טבע
- התשקיף של ECI חי במציאות מדומה
- תוחלת החיים הורגת את חברות הביטוח
- שינוי הסיווג שמגדיל את הרווח התפעולי
- מדוע גדל ההון העצמי של קרנות ההון סיכון
- הרכבת דרסה את הונה העצמי בדרך להנפקה
- הקדמת הבחירות השאירה לחברות הביטוח 1.2 מיליארד ש’
- הדינאמיות של האומדנים בדו”חות הרבעוניים
- דו”חות חבס עומדים על כרעי תרנגולת
- IFRS בשטח: גיבנת המס לא הרגה את הפאנטום
- גאווה ישראלית שלא משלמת מס
- אין כמו במבה: כך מחביאה אסם את הרווח על החטיפים
- מיזוג בראי הפרופורמה
- תרופת פלא – ו-800 מיליון דולר בסימן שאלה: כך ניפחה פריגו את הכנסותיה
- שכרו של גיל שרון בדו”חות דסק”ש: 27 מיליון שקל בשנה הראשונה לתפקיד
- רפורמת הפנסיה: בתעריפי ברירת המחדל המנהלים הקיימים עוברים להפסד תפעולי
- קוסמטיקה חשבונאית ב-230 מיליון דולר
- צירוף תזרים המזומנים החזוי של גזית: סימן אזהרה או תקלה?
- הפס הרחב של עובדי חברת החשמל
- המקרה החשבונאי המוזר של רישום האופציות מחדש
- הסעיף הבעייתי של החברות החדשות בבורסה
- הנוסחה השוויצרית מאתגרת את דירקטריוני הפועלים ומזרחי
- הממשלה משוויצה בדו”חותיה: תמר שווה לה 37 מ’ ש’
- המחלה של ביטוחי הבריאות הפרטיים
- המודל האירופי החדש לחדלות פירעון: מגדל היא חברת הביטוח הפגיעה בישראל
- עלות ההסתבכות של לאומי בארה”ב
- מפלס הרווח של כיל בים המלח גבוה ממפלס המים
- מנפיקים את אורך חיי הפנסיונרים
- מלכוד הערבות של בעלי השליטה
- מהפכת החובות מסופקים בדרך
- מגזר הסופרמרקטים של קבוצת אלון לא מדשדש – הוא במצב מגה־גרוע
- המהלך ששינה פלאים את התשואה להון של הפניקס חושף את חוסר השקיפות בביטוח
- הטרנד החשבונאי החדש: פיצול נדל”ן
- איך מתרגמים את המודל העסקי המצליח לרווחים
- החשבונאות החלשה של הבנקים עוד תעלה לכולנו ביוקר
- רגע לפני האסיפה: האם בעלי היחידות באבנר מקבלים תמורה מלאה על חלקם במיזוג עם דלק קידוחים?
- עליית מחירים באופק? דו”חות אלקטרה מציגים רווחיות מדומה של גולן טלקום
- על מגדל להודיע כמה אליהו משלם לשריג
- על חודו של אחוז: המוטיווציה החבויה של פוקס בעסקת ללין המשולשת
- עובדי הניקיון והשמירה סידרו לבכירי הבנקים יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה
- סערת אורנג’: התנתקות מהמותג הכתום עשויה להעלות את שווי פרטנר ב-10%
- סוף סוף נדע איך פועלות חברות הביטוח
- סוד השווי של קניון TLV קבור בחניון שלו
- מתיחת רישום הפיצוי על ההתנתקות מאורנג’ תרמה 30% ל-EBITDA של פרטנר
- לאן תוביל אותנו המהפכה המגזרית?
- כך סייעה נטו לרווחיות הגולמית של רמי לוי
- כך מנפחים הון לגופים פיננסיים
- מקור ההון החדש של אלבר לחלוקת דיווידנד
- מכירת חיסול: מה עומד מאחורי הרצון של מזרחי טפחות לרכוש את אגוד
- ההנדסה החשבונאית של כור
- מלכוד 16
- ההטבה הנעלמת של המנהלים בחברות ציבוריות
- הדילמה של חברת החשמל: להוזיל לנו את החשבון או לבזבז מיליארדים
- מי מרוויח מהנחת מזומן על הסמארטפון?
- מי באמת שולט בשותפויות הגז
- מהפכת רישום ההכנסות: רוח גבית לענף התוכנה, מוקש לתעשיות הביטחוניות
- מהו המינוף האמיתי של בתי הדיור המוגן?
- מדוע רווחיות ים המלח של כיל היא סוד?
- מדוע אי אפשר לדעת איזו חברת תקשורת יותר חסכונית בעלויות הניהול
- האם שיכון ובינוי באמת השיגה שליטה בקרב על ברלין?
- האם שווי הקניונים בישראל מתודלק באמצעות תמריצים לרשתות?
- האם רווח של חצי מיליארד דולר שרשמה ישראמקו התאדה?
- האם מגבלות השכר של האוצר יבריחו משקיעים זרים מענף הפיננסים הישראלי?
- האם טאואר נסחרת במכפיל 6 או 17.5?
- טבע רשמה פטנט על המוניטין
- חברות הליסינג נקראות לפירעון
- התרופה המסוכנת של חברת החשמל
- דרך חדשה להשטיח את הרעש האינפלציוני
- הרווח התפעולי של שטראוס יכול לגדול ב-35%
- פרטנר רותמת את החשבונאות לתחרות מול סלקום ופלאפון
- הפער שבין התייעלות לרה־ארגון בשופרסל
- הבעיתיות בהערכת חסר של הפרשות לא ודאיות
- העתוי הגורלי של הכרה בנכס מס נדחה
- העיוות החשבונאי בשינוי יעוד נדל”ן
- האם המוסדיים יעמיסו את הריבית השלילית על החוסכים?
- האם היהודים מארה”ב באמת עושקים את הפנסיונר הישראלי?
- האיום הבא על שופרסל: עלות חוק המזון
- האוצר החבוי בדו”חות של מפעל הפיס והטוטו
- הא-סימטריה של השריפה בדלק US
- דירקטוריון חברת החשמל יתקשה לאשר את הדו”ח הקרוב
- דילמה מוסרית ותאגידית: התרגיל של דלק קידוחים בהנפקת הענק של תמר פטרוליום
- בנקאים, אל תקפצו מהסיפון: מענקי הפרישה עדיין לא אבודים
- בנק הקסמים של חברת הנדל”ן מויניאן
- התרגיל שניפח את הרווח הגולמי של פרטנר ב-45 מיליון שקל
- בועת הרכב: המחירון של לוי יצחק מנותק מהשוק האמיתי
- באג 2014 של הנדל”ן המניב
- אי.די.בי דחתה הכרה בהפסד של 270 מ’ ש’ בגין כלל ביטוח
- הסיבסוד החשבונאי של “מצנחי הזהב”
- הסוכריה החשבונאית ברכישת באר
- “הבנק” עם התשואה הגבוהה בישראל
- “או בוי”: האם yes תוכל לשדר בשבוע הבא את הסדרה שמופיעה במאזן שלה?
- כך תרשמו רווח של עשרות מיליוני דולרים
- עסקת שלמה אליהו ומגדל חושפת את ערכן האמיתי של חברות הביטוח
- מטרנה וחצי: מעברות ואסם רושמות עבור האחזקה בה 149% רווח
- כמה שווים הכרטיסים של עובדי אל על?
- כך הרוויחו שלוחות הבנקים בחו”ל
- המתנה של דסק”ש למעריב
- הורדות הריבית יעמיקו את בור ההוצאות של חברות הביטוח
- ההבדל בין הבונוס של אפי רוזנהויז לבונוס של איזי כהן
- כתר מנסה לשנות את תחילת הסיפור
- כך יימחקו 2.5 מיליארד שקל מדו”חות חברות הביטוח
- לפי דו”חות שופרסל, המנכ”ל לא עוקב אחר פעילות האונליין הנוסקת
- למי יניב שינוי מבנה הבורסה תשואה של 300% בתוך שנתיים?
- כך מגינה שופרסל על הרווח הקמעוני
- כיצד משכו הבנקים “דיווידנד” מחברות כרטיסי האשראי – בלי לרשום אותו
- כיצד הצליחה כיל לשמור על סוד הרווחיות הפנימית?
- כיצד 31% מההכנסות מייצרות 79% מהרווח הגולמי?
- בדרך לתקרת שכר, צריך מדרגות נעות
- מהיכן נובע הרווח של בזן?
- עלות ההסתבכות של לאומי בארה”ב
- הכדורגל מתגלגל בין הפרטי לציבורי
- הבונוס ההיברידי של גיל אגמון
- סטירת לחי חשבונאית לאנרגיה מתחדשת
- הרווח מוכר לפני שהפרי נמכר: מה גרם ליבול הדל של פרדסי מהדרין
- התקן החשבונאי שעשוי למתן את התייקרות החשמל
- התרופה המסוכנת של חברת החשמל
- הצרכנים חייבים לחברת החשמל 5.6 מיליארד שקל
- כך תינצל חברת החשמל ממחיקת 6 מיליארד שקל מהונה העצמי
- לא חשופים לשמש: המתקנים הסולאריים נעלמו מהדו”חות הכספיים
- רשות ני”ע עוזרת ליצרני החשמל הסולארי
- האם מצבה הכספי של ממשלת ישראל טוב מזה של ארה”ב?
- האם ההפסד בפרויקט ההתפלה של מקורות באשדוד נרשם באיחור?
- מהי מדיניות הדיווח העדיפה של גזית?
- מהפך השקיפות בתשלומי המס של החברות בישראל יתחיל בבנקים
- בנק ישראל מציע: הבונוס של מנכ”ל הבנק גדל ככל שישכנע יותר עובדים לפרוש
- החשבונאות מפספסת את שוויה של קמהדע
- שיח החרשים עלול להוביל לפגיעה משקית
- פסק הדין של פליינג קרגו חושף עד כמה חוקי המס מפגרים אחר המציאות העסקית
- אפריקה מציגה: שיטת השכבות
- קריסת הפועל ת”א – כרטיס אדום לפיקוח על הכדורגל בישראל
- מדוע יגדלו הבונוסים של מנהלי הבנקים
- רגע, אז הרווחנו או הפסדנו ב-2014?
- שובר הגלים טבע בין דו”חות הנמלים
- הנטישה החשבונאית של הליסינג
- מה הולמס פלייס לא מספרת למשקיעים – ועשוי להשפיע על השתתפותם בהנפקה
- הפיקוח מחלק לבנקים סוכריה שאינה שלו – כדי להוציא את הנהלותיהם מאזור תל אביב
- חגיגת הליסינג התפעולי והשכירות הממונפת מתקרבת לסיומה
- האם התספורת של תשובה תהיה כואבת יותר משל לבייב?
- דיווידנדים למקורבים בלבד
- בכמה סיבסד בוימלגרין את בעלי המניות?
- איך הסכם על שירותי מחשוב מערער את המיזוג בין נסטלה לאסם
- מה מתרחש מאחורי הקלעים של דירוגי השכר?
- הכובע התקשורתי של רמי לוי
- הרכב של אלבר נכשל בטסט החשבונאי
- גרנית הכרמל משפרת עמדות
- תמר כבר מסייע חשבונאית לים תטיס
- אוויס מאותתת על יציאה מהמשבר
- השינוי שיקפיץ את התזרים השוטף של רשתות המזון והאופנה
- ענף התקשורת מציג: קסמו של ה- IFRS
- הטיפול החשבונאי בתקופת הבשלה הפוכה (Reverse Vesting)
- סיכון למשקיעים: קפיצה דרמטית במינוף התפעולי של שופרסל (*)
- חשבונאות ומסים
- אילו תכנוני מס אתם יכולים לעשות תוך שימוש בכללי החשבונאות כיום?
- מדדי ביצוע לא חשבונאיים
- מודל FTE
- חשבונאות ביטוח חדשה: IFRS 17 – תוכן עניינים
- מנהלים, יתכן ואתם צריכים להחזיר בונוסים ותגמול הוני בגלל טעויות “לא מהותיות” (*)
- האם ניתן להציג הכנסות ריבית, שנובעות מהפרדת רכיב מימון משמעותי מההכנסות, מעל שורת הרווח התפעולי? (*)
- המודל החשבונאי החדש – IFRS 17
- IFRS 18 עושה היסטוריה: רוצים לדעת כיצד ישתנה הרווח התפעולי של החברה שלכם?
- IFRS 18 – הצגת דוחות כספיים
- מנהלי כספים שימו לב: שתי הלכות חדשות של רשות ניירות ערך בנושא היוון עלויות אשראי יכולות להשפיע על הרווחיות שלכם
- מנהלי כספים, מדדי הביצוע הניהוליים הם הרבה יותר מהפכניים ממה שחשבתם וכדאי שתיערכו לכך בדוחות 2024
- IFRS VS. US GAAP: שנים עשר הפערים המשמעותיים ביותר 2025
- מהפכת רווחי השיערוך של רשות המיסים הולכת להשפיע דרמטית על החברות בישראל: אלו שלושת השינויים שצריך לעשות בה, שלומי שוב וניר הלפרין
- חמש תובנות על הקפיצה הנחשולית במניות הביטוח בשנה העברית החולפת לאור כניסת 17 IFRS
- IFRS 17 – המודל החשבונאי החדש – דוגמה להמחשה
- עקרונות חשבונאיים מקובלים
- מנהלי כספים, 18 IFRS מעבר לדלת: טיפים “מיוחדים” שיסייעו לכם להימנע מפגיעה ברווח התפעולי